זה זמן קורבר / בלוג ה-NBA
קייל קורבר הוא בדיוק השחקן שלברון ג'יימס אוהב לידו - צלף ותיק שיעשה מה שמבקשים ממנו ולא מעבר. אבל הוא לא ה-שחקן שלברון רוצה, ושקליבלנד צריכה. זה לא אומר שדייויד גריפין לא עשה בסוף השבוע מהלך בעל פוטנציאל גבוה להפוך להברקה מיידית
בדיוק כמו בסדרת הגמר מ-2014/2015, גם בהפסד של קליבלנד לשיקגו בלילה שבין רביעי לחמישי לברון ג'יימס נשאר לבד. קיירי ארווינג הפצוע ברגלו נאלץ לנוח, קווין לאב עדיין התאושש מהרעלת המזון שחטף מהדג שאכל. שניהם הצטרפו לג'יי.אר סמית' והשבר שלו באגודל. "המלך" שוב נותר חשוף ובודד במערכה, ללא שני חבריו לטריו. הפלאשבקים מאז חזרו.
לכתבות נוספות במדור ה-NBA
העונה שעברה סיפקה לקליבלנד ולעולם כולו שיעור בפרופורציה לגבי חשיבות העונה הסדירה. עמוק בפנים, גם לברון לא מתרגש כנראה ממכת ההיעדרויות שתקפה את הקאבס בתזמון מתקבל על הדעת באופן יחסי, אבל זה לא שהדברים עוברים לידו. אנחנו רק בחודש ינואר, אפילו לא באולסטאר, אבל ההתחמשות של גולדן סטייט, הדהירה של יוסטון והעוצמה של סן אנטוניו גורמות לקליבלנד החבולה לעשות מעשה כבר עכשיו כדי להיערך לשעת השי"ן. בדיוק כמו שקבוצה אלופה צריכה לעשות כשהיא מזהה סדק במנגנון ההגנה שלה.
גם לברון לא נמצא בקו הבריאות לאחרונה, אבל התעקש למלא את השורות החסרות ולא לזרוק עוד משחק. אחרי ההפסד לבולס חשף קמצוץ של דאגה. "זה קשה, ההתקדמות שלנו נעצרת", הסביר, "אנחנו רוצים לבנות משהו עם כל הסגל שלנו ואי אפשר לעשות את זה". אחר-כך ניתח את הבעיות המבניות בקאדר - עם התייחסות מיוחדת לרוקי קיי פלדר שנבחר בסיבוב השני: "הוא בתהליך של למידה תוך כדי תנועה... זה קשה בגלל שאנחנו מועדון שמנסה לזכות באליפות. אין לנו פוינט גארד מחליף כרגע".
קליבלנד אמנם לא הרגיעה את החששות של לברון במובן הזה עם השלמת הטרייד שהנחית באוהיו את קייל קורבר, ועדיין - מדובר בהחתמה קלאסית עבור קבוצה שג'יימס משחק בה. קורבר הוא כמובן לא הצלף הוותיק הראשון שישתף פעולה עם הסופרסטאר, רול-פלייר שקט ואיכותי בדיוק מהסוג שלברון אוהב לידו ואוהב להפעיל.
בצל אירועי השעה והמצב השביר של קליבלנד המהלך הזה נושא איתו ריח מתוק של הצלחה אפשרית, גם אם זה לא בדיוק ה-שחקן שקליבלנד צריכה כרגע. על אף הצורך הדחוף ברכז קלאסי עם הילה, הפציעה של ג'יי.אר סמית' הופכת את העמדה שאליה קורבר הונחת לכזאת שדרשה איוש בהול.
אטלנטה, שדווקא עם הגעתו של דווייט האוורד מתחילה להתפרק מנכסיה, מתחילה להתמסר כנראה לתהליך של בנייה מחדש ועשויה להיפרד בקרוב גם מפול מילסאפ. קליבלנד לא צריכה להיבנות – רק לחזק את היסודות. וזה בדיוק מה שהיא עשתה עם הטרייד האחרון, שהעביר לידי ההוקס את מייק דאנליבי, מו וויליאמס ובחירת דראפט עתידית.
"ללא ג'יי.אר סמית' נצטרך למלא הרבה חוסרים של קליעה", אמר הג'נרל מנג'ר דייויד גריפין עוד לפני שהעניין הפך לרשמי, אבל זה לא שמצבה של קליבלנד בעייתי בתחום הזה. מדובר עדיין ולמרות הכל בקבוצת שלשות נפלאה, השנייה בטיבה בליגה בקטגוריה הזאת, שמחזיקה עוד לפני השידוך עם קורבר בחמישה שחקנים שקולעים מבחוץ ביותר מ-35 אחוזים (אם לוקחים בחשבון את אלה שמשחררים לפחות שלוש זריקות בממוצע לשלוש) - ומדייקת כמכלול ב-38.9 אחוזים מהטווח. היא לא צריכה את קורבר כדי לזרוק שלשות, היא עושה את זה גם בלעדיו ובתדירות גבוהה.
יהיה מה שדאנליבי לא הצליח להיות?
קורבר יהפוך את קליבלנד לכוח המאיים בליגה מבחוץ, אבל הוא יכול לעזור לקליבלנד לשפר עוד אלמנטים. רוב הזריקות שהוא לוקח הן זריקות קאץ' אנד שוט, רובן לשלוש. את אלה שמגיעות מבחוץ הוא קולע ב-43.3 אחוזים מעולים. זה יכול לעזור לקליבלנד לשחק מהר יותר ולהפוך את התקפות המעבר לקטלניות, עניין חשוב לאור העובדה שמספר הפוזשנים שהיא מייצרת מדי משחק לא גבוה.
גריפין ציין את התנועה המהירה של קורבר ביציאה על חסימות, עוד סוגיה מהותית אם מתחשבים בכך שקליבלנד מוסרת בממוצע רק 9.3 אסיסטים אחרי חסימות. בעזרת קורבר היא תוכל להגדיל את ההספק שלה בפרמטר הזה.
גם העונה קורבר קולע ביותר מ-40 אחוזים מבחוץ, שמתורגמים לשתי שלשות בממוצע למשחק ו-9.5 נקודות. מעל הנתונים הללו מתבלט עוד מצרך שקליבלנד זקוקה לו כרגע ולא בא לידי ביטוי בסטטיסטיקות מורכבות - קבלת החלטות בריאה בזמן ששחקני החמישייה הראשונה פצועים או סתם עייפים.
לכן, על פניו נראה שבגיל 35 קורבר הוא בדיוק הדחיפה שהעגלה המעט מקרטעת של טיירון לו צריכה כרגע, גם אם היא מכילה מומחי שלשות לא קטנים בפני עצמם. הברק ההתקפי והניסיון של קורבר ככוח ותיק בליגה שראה הכל מהכל יכולים לעזור דווקא עכשיו ובעיקר בהמשך בשלבי ההתגבשות האחרונים לקראת הפלייאוף, במיוחד בקבוצה לא עמוקה במיוחד שצריכה את הכוכב הגדול שלה מרוצה ורענן לכמה שיותר זמן.
בתחילת העונה בקליבלנד קיוו שמייק דאנליבי ימלא את הנישה שמיועדת לקורבר כעת, אבל קשיי ההתאקלמות שלו לא הותירו לגריפין ברירה אלא להכניס דם חדש לחדר הלבשה שרץ כבר תקופה די ארוכה יחד. בפעם האחרונה שבה קליבלנד ערכה שינויים פרסונליים בחודש ינואר, דייויד בלאט היה על המוקד. בפעם האחרונה שבה קליבלנד ביצעה מהלך משמעותי בחודש בינואר, היא זכתה באליפות. ואם לו יידע לשלב את קורבר כמו שצריך (למשל בהרכבים נמוכים ועתירי קליעה), על אף סימני השאלה לגביו בהגנה והעובדה שהוא כבר לא צעיר, הדרך לקיטלוג הטרייד הזה כבינגו תהיה קצרה.
זה כמובן לא אומר שהצירוף של קורבר הוא מה שיספק את תאוות הרכז המחליף של לברון ג'יימס ("אנחנו צריכים עוד רכז, לא אגיד זאת שוב"). קורבר הוא אחלה של חיזוק לקו אחורי רעוע באמצע העונה, אבל לא מהווה סיוע בכל מה שקשור לניהול התקפות וניתוב של מסירות חכמות. לכן רוב הסיכויים שההגעה שלו היא רק המתאבן למה שעוד מחכה לנו בגזרה הזו. בין אם זה יהיה ראז'ון רונדו ובין אם שחקן אחר, נראה שקליבלנד עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. אחרי הכל, עדיין צריך למצוא עוד מישהו שיחלק את הכדורים לכל המפגיזים שמחכים עם הלשון בחוץ על קשת השלוש לזריקות שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
