בג"ץ נגד בית הדין הרבני: "להשיב אישה להיות עגונה? שומו שמיים"
בג"ץ דן בעתירתה של ח', שסיפורה נחשף ב-ynet, לאחר שבית הדין הרבני ביקש לדון מחדש בסוגיית כשרות הגט שקיבלה האישה מבעלה ששרוי בתרדמת. המשנה לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין, מתח ביקורת: "התמונה לא נראית טובה". עשרות הפגינו מחוץ לאולם
"יחזירו אותה למצב של עגונה? שומו שמים! למה?! ומה היה קורה אם היא הייתה נישאת בינתיים?". כך תהה המשנה לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין, בדיון שנערך היום (ד') בעתירתה של אישה נגד בית הדין הרבני המבקש לדון מחדש בכשירות הגט שקיבלה מבעלה. מחוץ לבית המשפט מחו עשרות מפגינים, בהם נציגי ארגוני נשים וארגונים דתיים-ליברליים, נגד בית הדין הרבני הגדול.
בג"ץ הוציא צו ביניים בהסכמת הצדדים האוסר על בית הדין לדון בתיק למשך 21 יום עד להכרעה בעתירה. בזמן הזה תינתן לבתי הדין אפשרות להגיע להסכמות בעניין עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המצדד בעמדת העותרת.
פרשת "הגט מצפת" מסעירה בשנים האחרונות את עולם ההלכה ואת מערכת השיפוט הדתי. במרכזה ח', שסיפורה פורסם לראשונה ב-ynet: בעלה נפצע בתאונת דרכים ומאז הוא שרוי בתרדמת כ"צמח", והיא נותרה לבדה עגונה, מבלי יכולת להשתחרר מנישואיה.
רובינשטיין אמר כי הוא מבין כי כשרות הגט התקדימי שנויה במחלוקת הלכתית, ועל כן הרבנים מבקשים לקיים דיון עקרוני בסוגיה, אך העיר כי "בית הדין אינו מקום לסימפוזיונים אלא להכרעה בדין. עשה ימי עיון, כתוב מאמרים – אבל למה להתעסק עם זה?". הוא הטיח ביועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים: "אדוני מכיר מקרה אחד מהעבר שבו בא אדם מן הרחוב שלא שייך לתיק כהוא זה ומגיש ערעור ובית הדין דן בזה? היו מראים לו את הדלת מיד. מי היה נוגע בזה? איזה מעמד יש לו בסיפור הזה? להביא 11 דיינים והכול? אני מבין שזה ויכוח הלכתי, מאה אחוז, אבל בהליך בבית הדין?".
השופט חנן מלצר הוסיף להקשות על נציג בתי הדין, עו"ד רפי רכס, ותהה האם קרה אי-פעם שבית הדין הרבני הגדול קיים דיון עקרוני כלשהו בהרכב מורחב של 11 דיינים. רכס הודה אינו מכיר תקדימים שכאלה. על כך השיב מלצר: "לא היה מקרה כזה ולא ראוי שיהיה". רובינשטיין הוסיף אחריו בבדיחות הדעת, פרפרזה למטבע הלשון של נתניהו בחודשים האחרונים, ואמר לצחוקם של היושבים באולם: "לא היה כלום כי אין כלום".
איש לא דרש לבטל הגירושים - חוץ מהרב הראשי
העתירה מבקשת למנוע מהרב הראשי, יצחק יוסף, לפעול לביטול גירושיה של ח', כמעט שלוש שנים לאחר שאושרו בבית הדין הרבני. לטענת העותרת, הרב יוסף, המכהן כנשיא ערכאת הערעור העליונה בענייני אישות, מתכוון לכנס דיון מיוחד בכשרות הגט שקיבלה, אף שאיש מהצדדים בתיק לא דרש זאת. מצדה של ח' מאשימים כי המערער הוא למעשה "איש קש" מטעם הרב הראשי עצמו שהתנגד לפסיקה - או מי משלוחיו של בית הדין הרבני הגדול.
באפריל 2014, לאחר כשבע שנים שבהן הייתה כלואה בקשר זוגי עקר, ולאחר אין-ספור נסיונות כושלים להתירו, פרסם בית הדין הרבני האזורי בצפת החלטה תקדימית ושנויה במחלוקת, המאפשרת לדיינים, כצד שלישי, לגרש את האישה בשם הבעל, בהליך שזכה לכינוי "גט זיכוי".
ההרכב בראשות הרב אוריאל לביא, חידש הלכה שלא נפסקה עד אז (אם כי נמצאו לה יסודות בספרות התורנית), וקבע כי ניתן למסור גט לאישה גם בהיעדר הבעל. בבסיס ההחלטה עומדת הנחה שרצון האיש, לאחר שנקלע למצב של תרדמת, הוא לאפשר לאשתו להמשיך בחייה, ואם כך, הרי שמדובר ב"זכות" עבורו – שאותה יש לאפשר לו גם שלא מדעתו.
השופט רובינשטיין רמז כי ספק גדול שבית הדין הרבני יקבל את מבוקשו. "זה עניין אנושי כל כך רגיש של סופיות הדיון. התמונה לא נראית טובה. על פניו נראה שהדיון (שבית הדין מתכוון לכנס) לא כל כך במקומו", אמר השופט.
אף שהאפוטרופוס שמונה לבעל לא התנגד לגירושין בזמנם, לאחרונה התייצב אדם אחר - ראובן כהן שמו - וביקש לערער בעצמו על כשרות הגט. הערכאה האזורית דחתה אותו על הסף בנימוק טכני: הוא אינו צד בתיק, כלל לא קשור לבני הזוג - ולכן אין לו "זכות עמידה" (כלומר, הוא אינו זכאי לערער).
כהן עתר לבית הדין הרבני הגדול נגד עצם דחייה זו, וטען כי לשיטתו, לפיה הדיינים בצפת שגו, הרי שלגירושין התקדימיים יש משמעות עבור הציבור כולו, שכן כל אדם בישראל עלול להינשא לאותה אישה, בעוד שמדובר בכלל ב"אשת איש".
הרב יוסף, כנשיא בית הדין, נדרש לקיים דיון עקרוני בשאלה הצרה הנוגעת למעמדו של המערער כצד ג', אך הודיע כי על מנת להכריע בה, ולאור רגישות הנושא, בכוונתו לכנס באופן חריג את כלל דייני הערכאה העליונה, ובהזדמנות זו לדון גם לגופו של תיק ולשמוע את טענות המערער. בהתאם לכך, ביקש מהצדדים להגיש לבית הדין את עמדותיהם – כולל בשאלת כשרות הגט.
לפנייה לכתב/ת 
