חגיגות בזבוזים בקק"ל: ארוחות שחיתות על חשבון כספי תרומות

לפני כחצי שנה חנכה קק"ל ביחד עם עיריית בית שאן בהפנינג חגיגי את "פארק האקליפטוס", שטח לטובת תושבי העיר הכולל בין היתר מדשאות, פינות מוצלות, גני משחקים ומים. את הפרויקט, כמו מיזמים אחרים ברחבי הארץ, מימנה קק"ל בין השאר באמצעות כספי תורמים, לרוב יהודים מהעולם שמעוניינים לסייע במימון פרויקטים לטובת הציבור ברחבי הארץ.

בדרך כלל מתבקשים התורמים להעביר כסף עבור פרויקטים ספציפיים, אבל מה שהם אינם יודעים זה שחלק מהכסף שהם תרמו עבור הפרויקט שימש את אנשי קק"ל לטובת פרויקטים אחרים, שקצת פחות קשורים לציונות. אלא אם ארוחות שחיתות של העובדים בצהריים הם ביטוי הולם לציונות בת זמננו. כך, על פי תכתובות פנימיות, פרטי חשבוניות ועדויות של עובדים בקק"ל, בכסף שנועד לפרויקט הזה השתמשו עובדים בקק"ל כדי לממן לעצמם, בין היתר, ארוחות במסעדות. זאת תוך חריגה תקציבית גדולה מכספים שהוקצו לארוחות, ובניגוד לנהלים ולנורמות המצופות מארגון ציבורי.

מפרטי החשבוניות שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי פרויקט "פארק האקליפטוס" אינו היחיד שבאמצעותו מימנו עובדי קק"ל ארוחות. פרטי החשבוניות חושפים תשלומים עבור ארוחות יקרות במיוחד, חלקן בגובה מאות שקלים לאדם.

ארכיון(צילום: שאול גולן)

התנהלות זו מצטרפת לאירועים נוספים בקק"ל שמעלים סימני שאלה לגבי התנהלותה. בין היתר, עלתה יוזמה להחתים נהגים על טפסים שבהם הם מאשרים שהם מודעים לכך שהכבאיות החדשות שנרכשו במיליוני שקלים אינן תקינות - אך ייתכן שבכל זאת ייאלצו לנהוג בהן, וכן תכתובות בין ועד העובדים למנהלים שמהן עולות שאלות קשות הנוגעות ליחס לעובדים. כל אלו מעלים שוב את שאלת השקיפות והפיקוח על קק"ל, שלמרות היותה חברה לתועלת הציבור בעלת קשר הדוק למערכת הפוליטית - לא חלים עליה כללי הביקורת והשקיפות של חברות ציבוריות או ממשלתיות.

תרומה לארוחת יוקרה

על פי גורם בקק"ל, כל מרחב בארגון (מרכז, צפון ודרום) מקבל תקציב אירוח של כ-45 אלף שקלים בשנה. "זה כולל את כל הוצאות האירוח ומיועד בין היתר לארוחות, קפה, תה, סוכר מסיבות מרחביות ועוד. בוודאי שלא לארוחות במסעדות יקרות. ישנם מקרים שבהם חורגים המרחבים בתקציב, בסכומים נמוכים ובמקרים אלה פונה מנהל המרחב לחטיבת הכספים של קק"ל בבקשה לסיוע ותוספת תקציב, גם היא בגובה כמה אלפי שקלים ולא יותר".

לדברי הגורם, בשנת 2015 חרג מרחב צפון מתקציב האירוח והגיע להוצאות של פי שלושה משהוגדר לו. פרטים אלה לא הוכחשו על ידי קק"ל. "בשלב מסוים הם החלו 'להעמיס' את הוצאות הארוחות על תקציבי פרויקטים במקום על הוצאות האירוח", ממשיך אותו גורם. "חלק מהפרויקטים הם מתקציבי תורמים, ומיועדים לרווחת הציבור, ולכן מדובר לכאורה בדבר חמור מאוד".

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

אחת הארוחות, למשל, התקיימה במסעדת הבשרים האר"י בצפת. הנוכחים: ארבעה אנשים. החשבון: 1,167 שקלים. החשבונית: נרשמה על חשבון תקציב פרויקט "הכשרות קדמת צבי", שיועד להכשרות נחלות חקלאיות. פרטי חשבונית נוספת מגלים כי ארוחה אחרת על חשבון פרויקטים התקיימה במסעדת הבשרים המוכרת חוות ג'ילבון בגולן. 858 שקלים, עלות הארוחה, נרשמו על חשבון פרויקט "הכשרות מעלה גמלא", שייעודו פיתוח שטח חקלאי סמוך למושב מעלה גמלא.

על חשבון פרויקט "פארק האקליפטוס", אותו אחד שעבורו נערך הטקס החגיגי ביוני, נרשמה ארוחה בסך 401 שקלים ב"שיפודי הכיכר" בבית־שאן עבור שני סועדים. פרטי חשבונית אחרת מראה כי ארוחה של שני סועדים במושב יערה, 316 שקלים עלותה, הועמסה על תקציב "מנהלי" ונכתב בה כי התקיימה במהלך "סיור מקצועי".

חשבוניות אחרות שכן נרשמו על תקציב אירוח חושפות ארוחות יקרות - למשל 710 שקל שעלתה ארוחה לארבעה אנשים במסעדת "הלחם והדגים" בעכו - מסבירות אולי כיצד אזל כל כך מהר תקציב האירוח. מדובר רק בחלק מהחשבוניות, ובשל חומרת העניין החל גם מבקר הפנים של קק"ל לבדוק את הדברים, והחומרים גם הועברו למבקר המדינה יוסף שפירא.

"יש פה חוסר סבירות קיצוני, הגזמה וחוסר פרופורציה", אומר גורם בקק"ל. "לא מדובר פה באיזה אירוע, לא חוגגים לאף אחד משהו באופן חד-פעמי שגם זה לא בסדר אבל אפשר עוד להסביר את זה – אלא סתם ארוחות צהריים במהלך 'סיורים מקצועיים' שמגיעות לסכומים אדירים. כשעובד יושב לאכול צהריים, ביום עבודה רגיל, אין שום סיבה שהארוחה תעלה יותר מ־60-50 שקלים. תחת מעטה של 'סיור מקצועי' אנחנו רואים הוצאות הזויות, וזה כסף שאנשים תרמו לקק"ל עבור פרויקטים".

ביום רביעי, לאחר שנשלחה שאילתא מ-ynet ו"ידיעות אחרונות", סיפר גורם בקק"ל על סערה במרחב צפון. "החלה מסכת טלפונים כדי לנסות לגלות מי הוציא את החשבוניות", אמר אותו גורם, "אפילו קיללו בטלפון אנשים ש'נחשדו' בהעברת החומרים". פרטי החשבוניות הגיעו גם לחטיבת הכספים, מה שגרם למנהל החטיבה יובל ייני לשלוח מייל למנהלים בזו הלשון: "ברצוני לתזכר ולרענן הנחיית חטיבת הכספים לפיה חל איסור מוחלט לחייב הוצאות אירוח ומזנון בסעיפי תקציב אחרים (שאינם סעיפי אירוח ומזנון). לצערי, הובאו לידיעתי מספר מקרים בהם ההתנהלות הייתה בניגוד לנהלים. אתם נדרשים להקפיד לפעול בהתאם להנחיית חטיבת הכספים הנ"ל, באופן חד ונחרץ. במקביל, ייבדקו המקרים שנתגלו ויופקו הלקחים הנדרשים".

מנהל מרחב צפון, יפתח מרהול, שנכח בחלק מהארוחות, הפנה את שאלותינו לדוברות קק"ל, ומשם נמסר בתגובה כי הנושא לא היה מוכר להנהלה עד לפניית ynet ו"ידיעות אחרונות". "הנהלת קק"ל הנחתה את חטיבת הכספים וביקורת הפנים של הארגון לבדוק את הנושא", נמסר. "ככל שיתגלו חריגות מסדרי המנהל והנהלים של הארגון, ימוצה הדין מול כלל המעורבים. כזכור, יו"ר קק"ל וההנהלה הנוכחית מובילים תהליכים להגברת השקיפות בארגון, וננהג באפס סובלנות כלפי כל התנהלות לא תקינה".

בעיה בכבאיות החדשות

סוגיה נוספת שעוררה תמיהה בקרב עובדי הארגון מתייחסת לתקלה שהתגלתה בכבאיות החדשות "יונימוג", גולת הכותרת של מערך הכיבוי המתחדש בקק"ל. מדובר בכבאיות יקרות שאמורות היו להתאים לתנאי הכיבוי הקשים של יערות קק"ל, אך למרבה המבוכה התברר שיש בהן בעיה של הטיה במכלי המים, מה שעלול לגרום לסכנה בטיחותית. למרות הסכנה, מחלקת הרכב באגף התחזוקה הכינה מסמך שעליו התכוונה להחתים את הנהגים. על פי המסמך, שהופץ בקרב חלק מהעובדים, הנהגים נדרשו לחתום כי הם מכירים את התקלות אך בכל זאת מתחייבים לנהוג ברכב 'בזהירות' בשעת חירום".

כבאיות אלו הן חלק ממערך כיבוי עצמאי שמפעיל קק"ל, בין היתר בשל המבנה הייחודי של היערות, שמצריך יכולות כיבוי מורכבות במיוחד. מתכתובות פנימיות של קק"ל וממסמכים שהגיעו לידינו עולה כי התקלה בכבאית שייצרה חברת "ציגלר" יכולה לגרום לסיכון בטיחותי. "אלו כבאיות שעלו כמיליון שקל, שילמו עליהם מכספי תרומות והן אמורות להתאים למתווה הייחודי של יערות קק"ל. למעשה 'תפרו' אותם במיוחד בעלות גבוהה בשביל שיתאימו ליערות", אומר גורם בארגון. "אף אחד לא יודע איך זה קרה, אבל פתאום מבינים שאי־אפשר בכלל להיכנס איתן ליער ויש בעיות. מרגע שהתגלו התקלות התחיל בלבול, ולא ברור אם מותר להשתמש בהן או לא - ומה עושים. בהתחלה נתנו הוראה שצריך לשמור עליהן ולא להכניס אותן ליער, ואז הפיצו את המסמך הזה".

בטיוטת מסמך שעליו היו אמורים לחתום נהגי החברה, מוסבר לכל הנהגים כי חל איסור לנהוג בכבאיות עד להודעה חדשה, משום שיש בעיה בטיחותית באופן חיבור מכל המים בכבאית, ולכן יש לדאוג לרוקן את הכבאית ממים ומחומר נוזל ההקצפה ולחברה למטען המצברים. ואולם, בסיום המסמך שעליו היו אמורים הנהגים לחתום נכתב כי: "היה ואדרש לצאת לפעולות כיבוי חיוניות על פי הנחיות הממונים עליי – הנהיגה בכבאית תהיה לאט ובזהירות יתרה על פי הדרכת קצין הבטיחות".

יש לציין כי המסמך טרם הופץ לנהגים, אולם עצם הכנתו עוררה תהיות בקרב עובדים רבים. בקק"ל אומרים בתגובה כי "במסגרת הבדיקות השגרתיות בצי כבאיות קק"ל, התגלתה תקלה במכל המים של הכבאיות תוצרת חברת ציגלר. עם גילוי התקלה הוחלט כי לא ייעשה כל שימוש בכבאיות עד למציאת פתרון בטיחותי מלא. בתחילת חודש פברואר יגיעו לישראל נציגי החברה, יצרנית הכבאיות, לבדיקה ותיקון של התקלה בהטיית מכלי המים ברכבים. ההחלטה על השבתת הרכבים הינה אמצעי בטיחות מחמיר שהוחלט על ידי הנהלת קק"ל. היצרנית 'ציגלר' והיבואן 'כלמוביל' לא מצאו לנכון להעביר הנחיה להפסקת פעילות הכבאיות, ולמרות זאת החליטה ההנהלה שלא לעשות שימוש בכלים בשלב זה".