דו"ח הצלת המזון: כך הופכים מיליוני שקלים למיליארדים

בשיתוף לקט ישראל

בפעם השנייה ברציפות פרסם ארגון לקט ישראל את דו"ח הצלת אבדן והצלת מזון בישראל, בשיתוף BDO זיו האפט. מנתוני הדו"ח לשנת 2016 עולה כי סך היקף אבדן המזון בישראל עומד על 2.4 מיליון טון, בשווי של 19.5 מיליארד שקלים, כ-33% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אבדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.2 מיליון טון ובשווי של 8 מיליארד שקלים.

כמה מזון הולך איבוד בישראל?

לצפייה בדו"ח המלא - לחצו כאן

צריכת מזון בישראל, כמו בכל שאר העולם, היא צורך בסיסי קיומי, וצריכה של מזון בהרכב מאוזן חיונית להבטחת בריאות האוכלוסייה ככלל ולהתפתחות תינוקות וילדים בפרט. לכן, מחסור במזון עלול גורם לפגיעה פוטנציאלית שערכה גבוה ממחיר השוק של המזון, המייצג את עלות הייצור שלו בכל שלבי שרשרת הערך.

2,435 שקלים - ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכת מזון של משק בית בישראל: בישראל ההוצאה על צריכת מזון מהווה אחד ממרכיבי העלות הגבוהים בסל הצריכה הביתית, ומהווה כ-16% מסל הצריכה הממוצע של משקי הבית בישראל, ו-22  אחוזים מסל הצריכה של משקי הבית בשני העשירונים התחתונים. על כן הבטחת ביטחון תזונתי והצלת מזון הינם בעלי משמעות כלכלית גבוהה במיוחד. למעשה, הייחודיות של הצלת מזון היא בכך שזו מאפשרת סיוע לנזקקים בעלות תקציבית וכלכלית נמוכה, שכן במקום לממן את מלוא עלות רכישת המזון יש לממן רק את עלות הצלת המזון.

הצלת מזון מאפשרת ייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים והעלויות הכרוכים בייצור, ותוך מניעת רוב ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בייצור מזון. הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבי טבע, ללא זיהום קרקעות, ללא מים, דשנים וכימיקלים.

לקט ישראל הוא בנק המזון הלאומי, ארגון ללא מטרת רווח שהוקם בשנות 2003 ועוסק בהצלת מזון אבוד והעברתו לנזקקים באמצעות 180 עמותות ברחבי הארץ. ב-2015 הציל הארגון מזון בהיקף של 15,000 טון, בשווי של 15 מיליון שקל – כמות המהווה, בינתיים, רק שבריר מהכמות אותה ניתן להציל.

"בתהליך אנחנו מצילים למעשה חומרי גלם, ומעבירים אותם היישר לצרכנים", הסביר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "הערך הכלכלי שלהם נשאר חופשי מהידיים הנוספות שהוא עובר, שמייקרות את המוצר הסופי – השוק הסיטונאי, הקמעונאים – ובסופו של דבר המחיר של המזון הוא בערך רבע מהמחיר שלו בשוק".

על פי הערכות הארגון, כ-50% מהמזון האבוד בישראל הינו מזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם – כ-1.3 מיליון טון מזון, בשווי של 8 מיליארד שקל. הצלה של רבע בלבד מתוך המזון האבוד תאפשר הצלת מזון בשווי 3 מיליארד שקל.

המטרה הבאה: חקיקה

"במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו", אמר כרוך באירוע ההשקה. "בשנה האחרונה, מאז פרסום דו"ח אבדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע"י האו"ם ואומץ ע"י הממשל האמריקני.

"יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה"ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף".

הרווח גדול פי כמה מההשקעה

כ-20% מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית – ארוחות במטבחי מפעלים ומקומות עבודה, בצבא ובמשטרה, בבתי מלון, אולמות אירועים, מסעדות, בתי ספר, בתי חולים וכד'. בניגוד לצריכה הפרטית, שבה כדאיות ההצלה נמוכה בשל העלויות הלוגיסטיות הגדולות הנובעות מהפיזור הפיזי של הארוחות, ההסעדה המוסדית שבה מספר רב של סועדים מקובצים במקום אחד,

"קיומם של עודפי מזון במטבחים המוסדיים הוא בלתי נמנע, בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט. "אולם השלכת המזון העודף הינה איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים".

על פי הערכות הארגון, כל שקל המושקע על ידי ארגוני ההצלה מייצר מוצרים בשווי 3.6 שקלים עבור קהל הנזקקים. מבחינת המשמעות למשק הישראלי – המביא בחשבון גם את עלות הייצור והתחזוקה – מדובר ברווח של 7.2 שקלים עבור השקעה של שקל אחד. כדי להשיג הצלה מירבית של המזון, נזקקים המארגנים ל-840 מיליון שקל – שמשמעותם הצלת מזון בשווי של 3 מיליארד שקל בשנה.

"ישנה עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא בכסף, בשל המאפיינים הייחודיים של הפיכת פסולת למזון. בעלות של 810 מיליון שקלים לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקלים ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הבטחון התזונתי בישראל", הוסיף הרצוג.

• האינפוגרפיקה מתוך דו"ח הצלת מזון של לקט ישראל ו-BDO לשנת 2016
  

בשיתוף לקט ישראל