NFL: ערב היסטורי ללואיס ולניו אינגלנד
הרץ של הפטריוטס, שהחמיץ את רוב העונה בגלל פציעה, הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמשיג טאצ'דאונים בתפיסה, בריצה ובהחזרת כדור במשחק פלייאוף אחד, וניו אינגלנד התאוששה ממחצית ראשונה חלשה כדי לנצח את יוסטון 16:34 ולקבוע שיא של העפלה שישית ברציפות לגמר ה-AFC. אטלנטה גברה על סיאטל 20:36 ותשחק בגמר ה-NFC
עד כמה ניו אינגלנד חזקה יותר מיוסטון? אז ככה. המחצית הראשונה הלילה (שבת) בפוקסבורו הייתה איומה עבור הפטריוטס. יוסטון הייתה הקבוצה העדיפה על המגרש, החזיקה רוב הזמן בכדור, הקשתה מאוד על טום בריידי בזכות ההגנה של וויטני מרסילוס וג'דוויאון קלאוני והחזיקה את ניו אינגלנד על 19 יארד בריצה. והמארחת עדיין ירדה להפסקה ביתרון 13:17.
זה כל מה שהטקסנס היו מסוגלים לתת, לפני שספגו 34:16. ניו אינגלנד ניפצה את שיא הליגה והעפילה בפעם השישית ברציפות לגמר ה-AFC, ואם יצאה בשלום ממשחק בינוני של טום בריידי מול ההגנה הטובה בליגה, היא יכולה לצבור הרבה ביטחון לקראת המשחק שתארח בשבוע הבא מול המנצת בין קנזס סיטי לפיטסבורג שישחקו הלילה.
כן, ההגנה הטובה בליגה, אבל שום התקפה. שימו לב - לאורך כל העונה בריידי נחטף פעמיים בלבד וניו אינגלנד איבדה רק 11 כדורים, המאזן הטוב בליגה יחד עם אטלנטה. הלילה יוסטון כפתה עליה שלושה איבודים, כולל שני כדורים של בריידי שנחטפו. אבל היא פשוט לא ידעה מה לעשות עם זה. ברוק אוסוויילר מסר טאצ'דאון אחד לסי.ג'יי פידורוביץ, ושאר הנסיונות היו נרפים. הוא גם נחטף שלוש פעמים.
לניו אינגלנד היו שני סודות לפיצוח ההגנה של יוסטון, כי בסופו של דבר הטקסנס לא החזיקו מעמד בלי לייצר משהו משלהם. הראשון היה בכל זאת בריידי. אולי הוא לא היה מדויק כהרגלו, אבל אחרי המחצית הרעה, כמעט בכל פעם שניו אינגלנד נתקעה הוא מסר כדור ארוך, בעיקר לג'וליאן אדלמן (137 יארד), מה שלאוסוויילר אין ביד כרגע.
הסוד השני הוא דיון לואיס. הרץ הנפלא החמיץ כמעט את כל העונה בגלל פציעה. הלילה הוא השתולל על המגרש, והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמשיג טאצ'דאון בתפיסה, טאצ'דאון בריצה וטאצ'דאון בהחזרת בעיטת פתיחה (על 98 יארד!) במשחק פלייאוף. ניו אינגלנד כל כך עמוקה, שלואיס שיחק את רוב המהלכים והשאיר בצל את לאגרט בלאנט - אחד הרצים הטובים בעונה הסדירה, ואת ג'יימס ווייט היעיל, שבכדור היחיד שתפס השיג טאצ'דאון.
לפני כן, אטלנטה עלתה לגמר ה-NFC אחרי 20:36 משכנע על סיאטל. גם כאן היה מקרה של התקפה אדירה שמתחילה בהיסוס מול הגנה מעולה - אבל שוב ההתקפה ניצחה. הרבע הראשון
היה כולו סיאטל, עם טאצ'דאון של ג'ימי גרהאם ו-0:7, ואז הפלקונס התחילו לשחק.
הרבע השני של הפלקונס היה משובח. הוא התחיל בטאצ'דאון מהיר שמסר מאט ראיין לחוליו ג'ונס, ואחרי שסיאטל עלתה ל-7:10, הגיע מהלך משנה מומנטום. אטלנטה לא ייצרה כלום ובעטה כדור שדווין הסטר החזיר על 79 יארד וכמעט לטאצ'דאון. אבל עבירה במהלך ההחזרה ביטלה את הריצה, והחזירה את סיאטל קרוב לאנדזון של אטלנטה. ראסל ווילסון ניסה לשחרר כדור אבל מעד אחורה וסידר סייפטי למארחת, שנכנסה לטירוף וסיימה את המחצית ב-10:19.
ראיין, שמסר 338 יארד, נהנה גם בהמשך מצמד הרצים הפנטסטי שלו, דבונטה פרימן וטווין קולמן, שתפסו כדורים וחרכו את הדשא, והכריע סופית בטאצ'דאון קצר שמסר למוחמד סאנו לקראת הסיום. סיאטל המצוינת בחוץ, אבל היא הייתה הרבה יותר מדי מעורערת לאורך העונה מכדי להגיע לסופרבול.
לפנייה לכתב/ת 
