בן ה-91 שהחל לצייר בעקבות תאונה
אברהם פרדו התחיל לצייר בגיל 86, אחרי תאונה קשה שהותירה אותו משותק. במיטת בית החולים, החקלאי החסון שמעולם לא למד קרוא וכתוב ביקש פתאום דף ועט, והתחיל למלא מחברת אחרי מחברת בציורים. עכשיו, כשהוא בן 91, יזכה אברהם לראות עשרות מציוריו מוצגים בתערוכה מיוחדת במוזיאון ישראל
אילו היו מספרים לאברהם פרדו לפני עשר שנים שהוא יהיה צייר, כזה שציוריו מוצגים במוזיאון ישראל, הוא לא היה מאמין. אבל מחר תיפתח בספריית אגף הנוער במוזיאון תערוכה מיוחדת מציוריו של בן ה־91, שהחל לצייר רק לפני כמה שנים בעקבות פציעה שעבר.
פרדו, שעלה יחד עם משפחתו מאתיופיה ב-1984, מעולם לא התעניין בציור ואפילו לא למד קרוא וכתוב. לפני כחמש שנים, בעת ביקור בכותל המערבי, נסגר עליו שער חשמלי ומחץ אותו, ומאז חייו השתנו. בעודו מאושפז במחלקת השיקום, ביקש לפתע מילדיו עט ונייר והתחיל לצייר.
"בהתחלה התפלאנו, אבל נתנו לו מה שביקש", מספר בנו, השחקן שי פרדו, אחד מ-12 ילדיהם של אברהם וזהבה. "עם הזמן הוא מילא מחברות בציוריו, ואז אחותי, שהיא בעצמה ציירת, התחילה להציע לו דפים גדולים יותר, צבעים דומיננטיים יותר. פתאום אבא התחיל ליצור. אחרי שנים ארוכות שבהן הרגיש שהוא לא מועיל, אחרי שבכל מקום אמרו לו שהוא מבוגר מדי לעבודה. היה מדהים לראות אותו חוזר לעצמו באמצעות הציור. אבא היה באתיופיה חקלאי חזק וחסון, ומעולם לא חשבתי שיש בו איזה צד יצירתי".
הציורים שיוצגו בתערוכה מייצגים את התקופות השונות בחייו כפי שבחר לתאר אותן בצבעיו העזים, בהבעות המעניינות. בעוד שאתיופיה מתאפיינת בציוריו בעיקר בחיות בשלל צבעים, הרי שאת ישראל צייר בקווים מדויקים וצבעוניים פחות. "בעיניי", אומר שי בנו, "ציורי החיות הצבעוניים של אתיופיה מסמלים את השלווה שבה חי שם, את התחושה שהדברים בשליטה. בציורי המסע לישראל מצאנו המון מלבנים. שאלתי אותו מה זה, והוא הסביר שזה הכסף שהיו צריכים לשפוך על השודדים שאיימו על השיירה".
"הסיפור של אברהם מאוד מיוחד", אומרת אורנה גרנות, אוצרת התערוכה. "בנו הגיע אליי עם מזוודה מלאה בציורים של אביו וסיפר לי את סיפורו. נדהמתי כשראיתי את הציורים, היה בהם משהו אחר, מקורי, שאי אפשר ללמוד לעשות. אדם שלא עבר שום הכשרה ופשוט יודע לצייר בעצמו. לראשונה גם יוצג במוזיאון על הקיר כיתוב בשפה האמהרית".
לצד הצגה ראשונה של הציורים המקוריים, התערוכה חוגגת גם ספר ילדים חדש שכתבה הסופרת שהם סמיט בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ומוקדש לסיפור חייו המיוחד של הסבא שהיה לצייר. "אנחנו מקווים שהתערוכה והספר הפורשים את מסעו המרגש יחדרו לכל לב", אומרים במוזיאון ירושלים, "ומודים לאברהם שאיפשר לנו בנדיבותו להציג את ציוריו במוזיאון ולספר את סיפורו המעורר השראה לגדולים ולקטנים כאחד".
התערוכה תהיה פתוחה לקהל החל ממחר ועד אמצע מאי.