אליפות אפריקה בתפקיד המונדיאל
בעוד התכנון הוא לנפח את המונדיאל מעבר לכל פרופורציה ולהרוס אותו, אליפות אפריקה משדרת את מה שהוא היה פעם - טורניר איכותי בגודל סביר בו אפשר לגלות כשרונות חדשים
מכירים את הסרטים האלה בהם המלך השולט בממלכה מעביר את הכתר לבנו הקטן שמצליח להימלט מהמוות? יש עכשיו בעולם הכדורגל קווי דמיון גדולים מאוד לסרטים האלה. אליפות העולם בכדורגל, המונדיאל, משחקת את תפקיד המלך, ואליפות אפריקה מדמה את הנסיך הצעיר.
לפני שבועיים בערך, פיפ''א החליטה החלטה מוזרה, להגדיל את המונדיאל לארבעים ושמונה נבחרות במקום שלושים ושתיים. ההחלטה נראית מושחתת מכל הכיוונים. יש משהו בתירוצים של הנשיא החדש של פיפ''א, ג'יאני אינפנטינו, לפיהם ''תהיה ליותר נבחרות קטנות הזדמנות להשתתף בטורניר גדול'', אבל איזה אוהד כדורגל נורמלי ירצה לראות את טוגו ואוזבקיסטן משחקות במונדיאל? אפילו אנחנו הישראלים מעדיפים לא לראות את הנבחרת בכחול-לבן עולה לשחק בטורניר המפואר בעולם. קשה לראות סיבה מוצדקת לשינוי המאולץ הזה חוץ מיותר כסף שנכנס לקופה של פיפ''א, עם כמות המשחקים גדולה יותר ובהרבה.
רק שבוע אחרי שמסתיימות רוב הליגות באירופה, השחקנים צריכים להמריא עם הנבחרות שלהם למונדיאל ושבוע אחרי סיום הטורניר השחקנים חוזרים לקבוצות וישר ממריאים לסין וארה"ב למשחקי אימונים. בני אנוש לא מסוגלים לעמוד בכמות המשחקים האינטנסיבית הזו. רק בחופשת חג המולד השחקנים זוכים לשלושה שבועות ללא משחקים, חוץ משחקני הפרמייר-ליג שבחג המולד כמות המשחקים שלהם רק גדולה עוד יותר. כנראה גם שמכל הסיפור הזה מישהו יצטרך להתקפל, או שמאמני הקבוצות יצטרכו לעלות לחלק מהמשחקים עם שחקני מילואים או שמאמני הנבחרות יזמנו שחקנים שלא משחקים בקבוצות שלהם.
בנוסף, שחקני בוצוואנה לא יכולים לעשות כלום נגד נבחרת גרמניה חוץ מעבירות גסות ובונקר מגעיל, שבסיומו גם ככה נבחרת גרמניה תנצח עם הרבה פציעות וטיפות זיעה מיותרות. גם שיטת המשחקים הזויה, שלוש נבחרות בבית. אם משחק נגמר בתיקו הולכים לפנדלים, לא משנה באיזה שלב.
אז המונדיאל עומד להיכנע לכסף הגדול, אבל דווקא אליפות אפריקה מסמלת את כל מה שהמונדיאל היה פעם. אם בעבר יכולנו לראות את דייגו מראדונה רק באליפות העולם, היום בכל קליק' אנחנו יכולים לראות כל אירוע ספורט בעולם. שום דבר לא חומק מעינינו. שידורי טלוויזיה כמעט מכל המגרשים, אתרי הספורט שמסקרים כל דבר קטן, ואם פיספסת משהו תראה תקציר בטלפון. פעם במונדיאל לא הכרת את רוב השחקנים, ופתאום אתה רואה שוער מצוין שאם לא המונדיאל היה נשאר בליגה נמוכה. למשל, השוער הקמרוני המצוין תומאס אנקונו הצטרף לאספניול רק בזכות יכולת מצוינת שלו במונדיאל.
היום באליפות אפריקה, הסקאוטים של מועדונים אירופאים יכולים לראות סקורר מבורקינה פאסו שעושה מהגנות צחוק ומשחק בליגה האלג'יראית, ולצרף אותו. כחובב כדורגל אתה פתאום יכול לראות על המגרש שחקן מנבחרת אוגנדה שמלהטט כמו מסי. בלי אליפות אפריקה סביר להניח שלעולם לא היית שומע עליו. באליפות השחקנים לא משחקים בשביל הכסף. בעידן המודרני שחקנים פחות מעוניינים לרוץ על הדשא וחושבים על החוזים השמנים שהם מקבלים, באפריקה זה לא קורה. שחקנים מרוויחים סכומים מזעריים בקבוצות הקטנות שלהם, ולשחק עם סמל הנבחרת על החולצה זה באמת כבוד ענק בשבילם. אולי הכדורגל פחות איכותי, למרות שרוב המשחקים קצביים מאוד, אבל למרבה הצער שבדבר, אליפות אפריקה היא כנראה מה שנשאר מהמונדיאל.