המצרית שחשפה באומץ ילד מחוץ לנישואים
הדיר מכאווי ובנה הקטן אדם עומדים במרכז סערה במצרים, שמציינת את "שנת האישה" אבל עדיין מתקשה לקבל בחירה שלא מתאימה למסורת השמרנית. "יא אללה" עם הסיפור והתגובות
להיות אם חד הורית במצרים: במצרים הכריזו על שנת 2017 כ"שנת האישה", שעדיין רחוקה - כמו במקומות נוספים במזרח התיכון - משוויון מלא. מי שניצבת בלב מאבק נדיר לשוויון היא הדיר מכאווי (27), עיתונאית ופעילה חברתית שהייתה חלק מהתנועה שהשתתפה במהפכה לפני שש שנים ואף הועמדה לדין בשל פועלה.
"החלטתי להתמודד עם הכל ולהגיד כמה אנחנו סובלים בחברה שהיא למעשה ג'ונגל", פתחה הצעירה המצרית את המונולוג שכתבה בפייסבוק ביום הראשון של השנה האזרחית. בהמשך היא סיפרה בגילוי לב יוצא דופן כיצד הביאה לעולם ילד מחוץ לנישואים, צעד שאינו מתקבל בברכה בחברה דתית ושמרנית. יש בה הרואים באישה לא נשואה עם ילד כ"נואפת".
מכאווי גוללה את סיפורה שהתחיל בסיפור אהבה עם צעיר מצרי בשם מחמוד מוסטפא. השניים נישאו באופן לא רשמי, לא בהתאם לחוקי הדת וההלכה המקובלים. לאחר שלושה חודשים הופתע הצעיר לגלות שהדיר נכנסה ממנו להריון. הוא ביקש ממנה להפיל את התינוק, גם משפחתה הבהירה לה כי לא תכיר בילד, אך היא התעקשה ללדת אותו - וכעת נאבקת כדי שיקבל את זכויותיו וזהותו כמו כל ילד רגיל במצרים.
"אני כותבת את הפוסט הזה כדי להגיד שאני לא הולכת לוותר על הזכות של הבן שלי עד השנייה האחרונה של חיי. אני לא מפחדת מהאיומים שלכם... אם דבר רע יקרה לי או לבן שלי, אז יהיה ידוע מי זה". לבסוף חתמה: "אני גאה בעצמי וממשיכה עד שאשיג את זכותו של בני בתוך חברה שמעדיפה רצח של נשמה מאשר להיאבק".
חופש הבחירה או עבירה שנעשתה?
המילים הנוקבות עוררו שיח מרתק ברשתות החברתיות ובתקשורת המצרית. מצד אחד של המתרס עמדו אלה שהתפעמו מהאומץ לדבר בגילוי לב, וחתמו בהאשטאגים (תגיות ברשתות החברתיות) בערבית ובאנגלית "אני תומך בהדיר מכאווי", "אם חד הורית". עוד האשטאג נפוץ היה של הילד שנקרא באופן סמלי "אדם", תוך קריאה לרשויות לרשום אותו כ"אדם הדיר מכאווי".
עם המחנה הזה נמנה עמרו חמזאווי, חבר פרלמנט לשעבר ופרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, שצייץ בטוויטר: "חופש הבחירה הוא זכות של כל אדם ביחסיו האישיים בדומה לחיים הציבוריים". בהמשך אמר כי הוא מזדהה עם מכאווי ומתנגד ל"בתי הדין של האינקוויזיציה שפועלים כביכול בשם המוסר".
כצפוי, לא נרשמה תמימות דעים - והיו שראו בחשיפה של מכאווי "דיבור בפרהסיה על עבירה שעשתה". עבדאללה א-שריף למשל כתב: "הדיר הייתה יכולה להתמודד עם הסביבה הקטנה שהיא נמצאת בה, בין אם זה משפחתה או השכנים, מבלי לשרשר לכולם, אבל היא רצתה לפרסם את הניסיון שלה, כך שייתכן שיופיעו עוד כמה כמוה שילכו אחריה ויזדהו עמה והיא לא תרגיש לבד".
פאדי טארק תקף את אלה שתומכים בה: "אתם תומכים בניאוף... אלוהים, אל תעניש אותנו על מה שעשתה האישה הזאת שנמצאת בינינו. אני לא תומך בהדיר מכאווי". הדוקטור עלי אל-אזהרי, פרופסור לפילוסופיה והגות באוניברסיטת אל-אזה, הלין על כך שכשעיין בדף הפייסבוק שלה מצא תמונות חושפניות בבגדים שמביישים אישה נשואה.
גם חברי פרלמנט במצרים נדרשו לסוגיה הבוערת ובייחוד לדרישות לחוקק חוק שלמעשה יאפשר לאישה במצבים כמו של הדיר להוכיח את אבהותו של הגבר, כך שהילד יקבל זהות וזכויות. "מה שעשתה הדיר מתרחש במערב בלבד, כאשר צעירות מתגרשות מהבעלים שלהן", אמר חבר הפרלמנט אחמד אמבאבי, שהפציר באנשים לא לתמוך בה כיוון שעליה לשאת באחריות לטעות שעשתה. לדבריו אין צורך בחוק, כי "חקיקה שתסדיר מקרים החורגים מהנוהג המסורת והדת יגרמו לריבוי מקרים כאלה ויתנו להם צידוק".
השדרן ואיל אל-אברשי סיכם את שלל הדעות בתוכניתו: "חלק יגידו שהם מזדהים איתה מבחינה חברתית מבלי קשר לשיוכים הפוליטיים שלה. חלק אחר יגיד שהוא לא מזדהה איתה כי היא מחפשת 'שואו'. אחרים יגידו שהם מתנגדים לכך שהיא פרסמה בפרהסיה את העבירה הדתית שלה. נשמע את כל הדעות ושהצופה יחליט להאמין למה שהוא רוצה". בינתיים כבר יש מי שהגיש תלונה לתובע הכללי נגד מכאווי בגין "ניאוף".
למרות אלה, מכאווי, כך נראה, מתכוונת ללכת עד הסוף, ונאבקת משפטית מול האב להכרה בילד. היא העלתה כבר לחשבון הפייסבוק שלו תמונות עם בנה הקטן אדם, ובעקבות הסערה שעוררה כתבה בימים האחרונים: "לכל מי שתמך בי ועמד לצדי ולכל מי שתקף אותי, אני מודה לכם. מבקשת שתעזבו אותי כרגע. כל מה שאני צריכה זה לחיות בשלום".
אין זו הפעם הראשונה שבית משפט מצרי נדרש לפסוק בסוגיות מעין אלה, אולם גם ב-2017 הוא מעורר מחלוקת קשה. ניתן להעריך שיש עוד לא מעט נשים במצבה שאמנם לא סיפרו את סיפורן בפייסבוק, אך יעקבו בעניין ובשקט.
הנישואים הלא רשמיים (אל-עורפי) שנערכים לרוב בחשאי, מהווים סוג של מוצא עבור זוגות צעירים במצרים שלא מסוגלים לעמוד בעלויות הנישואים הרשמיים בחסות דתית, או עבור כאלה שלא מקבלים את ההכרה מהמשפחה. יש המדווחים כי לאור המצב במצרים, נרשמת עלייה בנישואים מעין אלה ולאחרונה פוליטיקאים ואנשי דת קראו להשיק קמפיינים שיזהירו את האישה מצעד כזה.
לפנייה לכתב/ת 
