גם הדרוזים חוששים מתסיסה: "לא נותנים לבנות על אדמות פרטיות"
הדרוזים רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהמדינה, במיוחד עקב אחוזי הגיוס הגבוהים לצבא, אבל אין להם איפה לגור. כבר יותר משני עשורים שוועדות התכנון לא מקדמות היתרים לבנייה על הקרקעות הפרטיות בכפריהם. חלק מהצעירים עוזבים את המדינה, אחרים בונים את בתיהם ללא היתר. כך נבנו קרוב ל-10,000 בתים
המפגינים מחו על התנהלות המשטרה, אבל גם על הריסת הבתים באום אלחיראן ובקלנסווה. מי שמסתכלים מהצד על האירועים ומתמלאים דאגה גדולה, הם ראשי העדה הדרוזית בישראל. מתחת לפני השטח, הם אומרים, החלה תסיסה גם בקרב צעירים דרוזים בעקבות צווי הריסה לבתים שנבנו ללא היתרים על אדמות פרטיות של תושבי הכפרים מרר, עוספיא וירכא.
"שיהיה לילדים בית"
מדובר ב-13 צווי הריסה, חלקם מופנים למשפחות שכולות, ובכוונת המשטרה לאכוף אותם בימים הקרובים. "אני מפחד מחבית חומר נפץ שתתפוצץ ואנחנו לא יודעים איך זה ייגמר", אומר השייח מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שמבקש מהמדינה להקפיא את צווי ההריסה עד שיתקבלו האישורים הנדרשים והבעיה תיפתר בדרכי שלום.
אחד הצווים מעוררי הסערה בציבור הדרוזי ניתן למשפחתו של לביב חאמד (48), נשוי ואב לשלושה ילדים מהכפר מרר. את הבית שהמדינה מבקשת להרוס,
"חצי שנה אחרי שהוא נפל נולד לו בן", מספר חאמד. "לבן שנולד קראנו פורסאן אדם. התחתנתי עם אלמנתו של אחי וגידלתי את הילד שלו. היום אדם בן 21, לוחם במג"ב. יש ימים שהוא מאבטח את בית ראש הממשלה, והוא אומר 'איך זה שאני שומר על הבית של ראש הממשלה וראש הממשלה רוצה להרוס את הבית שלנו?'"
בקשה להיתר בנייה: 20 שנה ואין תשובה
לשאלה מדוע בנה בית ללא היתר, השיב: "אין לי בית לגור בו. רציתי לבנות בית על הקרקע הפרטית שלי, לחיות בשקט ובשלום. אין לי שום מקום לבנות עליו חוץ מהחלקה הזאת. אין לי ארץ אחרת, נתנו את הנשמה שלנו למדינה, נתנו את היקר לנו ביותר, הבן שלי משרת בצבא והבן הצעיר ממנו כבר זומן למיונים לצבא. אנחנו ניתן ונמשיך לתרום, אבל צריך להתחשב בנו. אנחנו חלק מהמדינה, אין לנו לאן ללכת, זאת האדמה שלנו ואנחנו רוצים לגור כאן ולהרגיש כמו בני אדם. לא ביקשנו יותר מזה.
"כשאמרו לי 'יש לך צו הריסה' הרגשתי כאב נורא גדול, את כל הכסף שלי שמתי על הדירה הזאת. למה לא נותנים לנו לגור כאן בשקט? אח שלי עמד בראש מול חוליית מחבלים שבאה לפגוע בביטחון מדינת ישראל. אם אני יכול למסור מסר אחד זו בקשה אישית שלי: את הדירה הזאת בונה בנו של רב-סרן כיוואן חאמד ששילם בחייו עבור מדינת ישראל. זה כואב לנו מאוד".
רק רוצים שיהיה לנו מקום לחיות
אנוור איברהים דגש (43), איבד את אחיו שנהרג בצבא. "ח'ליל היה בן 20. הוא נהרג יומיים לפני השחרור שלו. הוא שירת בשכם, עבר הרבה ובסוף נהרג מפליטת כדור של חבר. אבא שלי נכה צה"ל בעצמו, אני הייתי חייל כשהוא נפצע מכדור שהירדנים ירו לו בבטן", הוא מספר. דגש קיבל לאחרונה צו הריסה לביתו במרר, שאמור לשמש אותו, את אשתו ואת שלושת ילדיהם.
לגבי התסיסה בשטח עקב צווי ההריסה והמחאה במגזר הערבי, אמר: "אני לא אדם אלים. לא רוצה אלימות, רק רוצה שיהיה לי איפה לחיות עם הילדים שלי. מאז שקיבלנו את צו ההריסה אנחנו חיים בפחד, אנחנו לא ישנים. אחרי שהשתחררתי מהצבא רציתי לבנות בית, הפכתי עולמות אבל לא קיבלתי היתרים אז נסעתי לקנדה ל-16 שנה. חשבתי שמשהו ישתנה מבחינת ההיתרים והאישורים אבל חלפו 20 שנה מאז שהגשתי בקשה ושום דבר לא השתנה".
את הבית החלו לבנות "על אדמה שרשומה על שם סבא שלי. כשקיבלתי את ההודעה שיש צו על הבית שהתחלתי לבנות הרגשתי שעדיף לי לעזוב את הארץ ולחזור לקנדה. אני רוצה שלילדים שלי יהיה בית, שיהיה להם איפה לחיות. השתחררתי מהצבא עם אות הצטיינות, אני רוצה שגם שהילדים שלי ישרתו. רק שייתנו לנו זכויות, שייתנו את מה שמגיע לנו".
באום אלחיראן לדעתו אפשר היה לפתור את המחלוקת בדרכים אחרות. "זה לא צריך היה לקרות. אפשר היה לפתור את זה. משני הצדדים הלכו אנשים וזה הפסד אדיר. כל אדם, לא משנה אם הוא יהודי או ערבי, זה נשמה. חבל עליהם וחבל על ההורים והקרובים שלהם. אני יודע מה זה לאבד. אני מכיר את הכאב הזה וצריך למנוע אותו בכל מחיר".
"לא ייתכן שקצין משתחרר מהצבא ורוצה להתחתן ולבנות בית, ואין לו איפה לגור", אומר השייח טריף. "אנחנו לא מדברים על אדמות מדינה, אנחנו מדברים על האדמות הפרטיות שלנו, שהצעירים בונים עליהן בתים רק מפני שבמשך שנים המדינה לא מקצה אדמות ולא מאשרת היתרים. לאן הם ילכו? הם ימתינו 30 שנה להיתרים, לא יתחתנו ולא יביאו ילדים? אנחנו לא מבקשים כלום מאף אחד, רק לחיות בכבוד ולבנות על האדמה הפרטית שלנו".
אחד הדברים שהכי מרתיחים את הצעירים הדרוזים הוא העובדה שגם משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכל קיבלו צווי הריסה. "אלה בתים של לוחמים, ממיטב הלוחמים בצה"ל, משרתים ביחידות מובחרות", מזכיר השייח טריף.
העימותים באום אלחיראן מדאיגים אותו. "אני מפחד שחס וחלילה יקרה משהו דומה בכפר דרוזי. מאות צעירים כבר עכשיו מתאספים בבתים, כועסים ואנחנו מרגיעים אותם. כל יום אנחנו עושים אסיפות ומסבירים להם, אבל הם כבר לא מאמינים גם לנו. מבטיחים ומבטיחים, אבל המדינה לא עושה כלום. אסור לנו להגיע למצב כזה. לכן אני מבקש, תנו לנו הזדמנות לטפל בזה בצורה נכונה. חייבים להקפיא את צווי ההריסה עד שראשי הרשויות, יחד עם רשויות התכנון, יסיימו את התוכניות".
10,000 בתים ללא היתר
"הבעיה של הקרקעות בכפרים הדרוזים ידועה זה עשרות שנים", מסביר ראיד שנאן, היועץ המשפטי להנהגה הרוחנית של העדה הדרוזית בישראל. "אין הפשרת קרקעות, אין תוכניות, וכשכבר התחילה התעוררות תכנונית, גילינו שנדרשות 15-10 שנים. בינתיים נוצרה תופעה של בנייה בלתי חוקית באדמות פרטיות; אנשים בונים על אדמות שבבעלותם, כמו על קרקע חקלאית שאינה מוכשרת לבנייה, כך יש יותר מ-10,000 בתים ללא היתר. שליש מבתי האב בעדה הדרוזית הם עבריינים לכאורה.
"מדובר באנשים נורמטיביים, קצינים בכירים בצבא ובמשטרה, עובדים מסורים במוסדות המדינה. בשנתיים האחרונות המדינה נקטה בהליכי אכיפה, הגשת כתבי אישום, מאסר על תנאי ואפילו מאסרים בפועל. לפני חודשיים נפל דבר כשביצעו הריסה של בית בכפר חורפיש, מדובר היה על בית של משפחה שכולה. הרחוב הדרוזי בלע את זה בשקט. בשבועות האחרונים התקבלו עשרות צווי הריסה. עכשיו השטח כבר לא יכול להכיל את זה. יש התקוממות. אנשים שמים אבטחה של 24 שעות סביב הבתים".
השייח ביקש, "בואו נקפיא את ההליכים, נסיים את התהליך התכנוני. גם בית שרוצים להרוס עכשיו, אפשר לחכות עם זה. לא להרוס עכשיו כי זה יבעיר את השטח. בואו נפתור את כל הבעיות, אפשר להגיע להבנה מוסכמת על פירוק ובינוי. לאור כל מה שקרה בנגב יש גורמים קיצוניים שרוצים לגרור את הדרוזים לתוך זה, אבל אנחנו לא בעד מהומות, אנחנו רוצים ללכת יחד עם המדינה".
למה אתם לא מצטרפים למחאה?
"זה מלבה את היצרים ומוסיף תבערה לשטח וחבל להגיע למצב של עימותים עם כוחות הביטחון. אחרי הריסות הבתים בקלנסווה היו קריאות לדרוזים שיצטרפו לשביתה. סירבנו. גם אחרי ההריסות בנגב הדרוזים לא הצטרפו למחאה. פורום ראשי הרשויות הדרוזים קיבל קריאה להצטרף לוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל וסירבנו. אנחנו רוצים ללכת יד ביד עם המדינה אבל צריך להתעשת ולעשות הקפאת מצב".
מה הציפיות שלכם מהמדינה?
"אם לראש הממשלה יש סופר טנקר בתכנון שיפעיל אותו עכשיו, כי אנחנו בין הפטיש לסדן. בשטח יש גורמים קיצוניים שרוצים לגרור את הדרוזים למאבק של ערביי ישראל. אנחנו בהנהגה לא רוצים שזה יקרה, יש לנו אוזן קשבת במנהל התכנון ואצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו לא מבקשים טובות, אנחנו רק מבקשים הקפאה. זו החלטה שצריכה להתקבל בדרג המדיני. אם ראש הממשלה ביקש מהפרקליטות לדחות את הפינוי בעמונה עוד ועוד עד שיתקבל הסכם, הוא יכול להחליט להקפיא את ההריסות אצל הדרוזים עד שנמצא פתרון בדרכי שלום".
ממטה הדיור הלאומי במשרד האוצר נמסר בתגובה: "אכיפת דיני התכנון והבנייה מתבצעת בהתאם לעקרון שלטון החוק, תוך הקפדה על הפעלת החוק באופן שוויוני וללא אפליה, בהתאם לכללים ידועים מראש, ללא שרירות וללא מקריות. רשויות האכיפה מטפלות באופן ישיר ועקיף בתיקים מנהליים ופליליים בתחום התכנון והבנייה כדי להבטיח את קיומן של הוראות החוק, וכל זאת תוך עמידה על עקרון האחידות והשוויון של האזרחים בפני החוק".
"רב בצה"ל מדבר נגד חיילים דרוזים?"
למרות אחוזי הגיוס הגבוהים ותחושת השייכות שצה"ל מרבה לשדר לבני העדה, הדרוזים חוו לאחרונה טלטלה נוכח דברים של מרצים בקורס לרבנים צבאיים, בין השאר נגד שירות נשים ולא יהודים. בעקבות זאת יצאו חלק מהם בקריאה "לפטר את הרבנים המסיתים".
דבריו של רב קורס הרבנים הצבאיים, צבי קוסטינר, בגנות שירותם של "לא יהודים" בצה"ל", עוררו כעס רב בקרב העדה הדרוזית וגם בקהילת העולים ממדינות חבר העמים. תלמידים בקורס סיפרו על דברים קשים שאמרו הרב קוסטינר ומרצים אחרים בקורס בגנות גיוס נשים לצה"ל, נגד הוראות הפתיחה באש שמונעות פגיעה בחפים מפשע, ונגד שירותם וקידומם של חיילים "לא יהודים", כלומר דרוזים, בדואים ועולים שאינם יהודים על פי ההלכה.
"אנחנו רואים בחומרה את העובדה שרב במסגרת צה"ל, שמייצג את המדינה, מדבר נגד חיילים של המדינה", אמר טריף. "אנחנו מגנים את זה וביקשנו גם מהרמטכ"ל, שאני מאחל לו רפואה שלמה, וגם משר הביטחון, שכל חייל או רב שמסית נגד חיילי צה"ל - יפוטר. מאוד כאב לעדה הדרוזית לקרוא את המילים הקשות הללו. נמשיך לשרת את המדינה נאמנה, לשמור על אחוזי גיוס מעל הממוצע, ללכת לקרבי ולהילחם עבור המדינה".
ראיד שנאן, היועץ המשפטי של ההנהגה הרוחנית של העדה הדרוזית בישראל: "בדיוק באותו שבוע שהתפרסמה הכתבה משפחה שכולה קיבלה צו הריסה. אותו רב מתחבר לגורמים הקיצוניים שרוצים לגרור את הדרוזים למקום קיצוני. ברור שהוא לא מייצג, אבל אנחנו מצפים מהדרג הגבוה שיגנה בפומבי את הדברים. זה מלבה את היצרים ומוסיף תבערה לשטח".
ח"כ אכרם חסון (כולנו) הגיש כבר בסוף השבוע בקשה לדיון בכנסת כדי לעקוב מקרוב אחר הנושא. "זה מקרה מתועב של גיס חמישי בשורות צה"ל", הוא אמר. "הציפייה מאנשי דת היא להוביל קו שפוי ומאוזן, אווירה שוחרת שלום ושוויון, ולא להסתה פרועה וחסרת רסן נגד ערכי צה"ל. הדרוזים משרתים את המדינה מלפני היווסדה, בוודאי לפני אותו רב קיצוני ומסית. לא ניתן לחבורת הקיצוניים לערער את ברית החיים בין הדרוזים למדינת ישראל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "האמירות שהוצגו בכתבה אינן עומדות בקנה אחד עם רוח הרבנות הצבאית או רוח הרבנים המשרתים בה. הרב הצבאי הראשי, תא"ל איל קרים, הנחה לבצע תחקיר בנושא".
לפנייה לכתב/ת 
