מאסר עולם למחבל שרצח את מלאכי רוזנפלד: "צריך עונש מוות"
נהג החוליה שרצחה את הצעיר בפיגוע ירי ליד שילה נידון גם ל-30 שנות מאסר. אביו של הנרצח: "בשבילנו זו לא סגירת מעגל. היינו מעדיפים עונש מוות וגירוש משפחות הרוצחים"
אסחאק הורשע בגרימת מוות בכוונה (עבירה המקבילה לרצח) בשל אחריותו למותו של רוזנפלד ז"ל ובניסיון לגרימת מוות בכוונה בשל הירי לעבר כל אחד מהאזרחים שנפצעו בפיגוע. אסחאק הורשע גם בניסיונות לגרימת מוות בכוונה, אחרי שבתאריך 27.06.15 ביצע פיגוע ירי לעבר אמבולנס ורכב אזרחי שבהם נהגו אזרחים ישראלים, שלא נפגעו. בתאריך 06.06.15 ניסה אסחאק עם חברי חוליה נוספים לבצע פיגוע ירי שנכשל. כמו כן, הורשע אסחאק בביצוע עבירות נוספות, ובנוסף לשנות המאסר שנגזרו עליו הוא ישלם פיצויים בסך כולל של 325 אלף שקל.
"המחבל שיזם את כל הרציחות הללו הוא אותו משוחרר מעסקת שליט שהפעיל במשך חצי שנה חוליית טרור, מתחת לאף של שירותי הביטחון, על ידי העברת כספים ומתנות לרוצחים וכל מיני צפנים והוראות לביצוע הרציחות", אמר האב. לדבריו, "בשבילנו זו לא סגירת מעגל. הפצע עדיין פתוח, האובדן והחיסרון של מלאכי נוכח כל רגע ורגע".
האב אליעזר אמר כי "העדפנו במקום להיות עסוקים במשפט להיות עסוקים במורשתו של מלאכי - חיבורים בעם ישראל של אחדות המשפחה והמשך החיים, כמו שהוא היה רוצה. אנו רוצים להודות לצוות הפרקליטות הצבאית והשופטים על הרגישות כלפינו ועל ההתייחסות המיוחדת למכתב שנשלח על ידנו והוקרא במהלך גזר הדין, מכתב שצמרר את אולם בית המשפט. קשה לנו מאוד לראות את הפנים של המחבל הזה. אנחנו מעדיפים להתמקד בפנים של מלאכי".
רוזנפלד, בן 25, נרצח בפיגוע ירי ביוני 2015, לאחר שמלאכי וחבריו חזרו ממשחק כדורסל. אחיו הבכור, שהיה טייס בחיל האוויר, נהרג 13 שנה לפני כן בטיול בנחל צאלים.
מילותיה של האם "פילחו כתער חד את אולם בית המשפט"
הוריו הקריאו מכתב לפני מתן גזר הדין בבית המשפט הצבאי, בחודש שעבר: "מצד אחד היה חשוב לנו שדמותו, רוחו וכבודו של מלאכי שלנו יישרו כאן במקום הזה. שבית המשפט וכל הנוכחים יידעו איזה אדם מיוחד ומדהים נלקח מהעולם הזה - ואיזה הפסד יש בכך לאנושות כולה, גם לערבים שבינינו.
מצד שני לא רצינו לתת מקום וקיום מעשי בליבנו ובתאי מוחנו לדמות שפלה כל כך, פחדנית, רעה ואיומה כגון אדם שמתכנן לרצוח בן אנוש אחר באמצע הלילה כגנב באפילה".
ההורים הוסיפו: "בסופו של דבר החלטנו שאם נצליח להביא משהו ממלאכי שלנו ומעצמנו, מבלי לראות במו עינינו את חלאת האדם שעומד כאן לפניכם, נעשה זאת". הם תיארו את יום לידתו של בנם: "בחדר הלידה הבנו שמדובר בנשמה מיוחדת. אור גדול היה בחדר וקול דממה דקה. נולדו לנו תשעה ילדים ו־12 נכדים. זו הייתה הפעם היחידה שפגשנו תופעה כזו.
"מלאכי נהנה מאד מרכישת ידע והשכלה, אולם לא פחות ואולי אפילו יותר נהנה מחיבור עם אנשים. האנושות בכללותה העסיקה אותו. חשב הרבה על חיבורים בין האנשים השונים במדינת ישראל, וברור לנו שגם בתחום הזה היה משקיע מזמנו, מרצו ושכלו לטובת קרבה בין בני האדם באשר הם.
"לנו כמשפחה אין ספק שהרע מכל קרה לנו. החוסר, הכאב, הגעגוע הם באמת מעבר למילים ולכן אני אפילו לא מנסה לתאר ולהרחיב בעניין זה. מלאכי היה שזור בכל נימי נפשנו וחיינו ברגישות וחוכמה כה רבים – שעקירתו מתוך המרקם המשפחתי הינה פעולה מכאיבה מאין כמוה".
הם תיארו את המחבלים שרצחו אותו: "חולייה כזו, שמתארגנת במשך זמן כה רב, שעסוקה ימים שלמים בתכנוני פגיעה, רצח ורוע אינה אנושית כלל וכלל. מי שנשמתו עסוקה ברוע שוב ושוב, ואנו מזכירים לבית המשפט שראש החוליה שנמצא בירדן הינו אחד ממשוחררי עסקת שליט, כך שהרוע חוזר על עצמו, מי שהוא כזה, יקבל גם בעולם הזה וגם בעולם הבא את הראוי לו".
לסיום כתבו כי "נמשיך לעטוף ולהתעטף באהבה גדולה. למרות הטרגדיה הנוראה, העוול הבלתי נסבל, הגעגוע הצורב כל כך, נמשיך לחבק, לאהוב ולהוסיף אור לעולם. כמה שנוכל ללא לאות. לכבודנו, לכבוד ילדינו ובעיקר לכבודו של מלאכי משה שלנו האחד היחיד והמיוחד.
אנו מקווים מעומק ליבי שהצדק יישמע, ייראה ויעשה – ושמחים מאוד שאנחנו מהצד הטוב של המתרס האנושי".
בגזר הדין כתבו השופטים: "כתער חד פילחו מילותיה של האם שרה רוזנפלד את חלל אולם בית המשפט. מילים אלו על אף שהוקראו מן הכתב על ידי התובע הצבאי, נותרו מהדהדות זמן רב לאחר תום הדיון. קשה לתאר במילים את גודל האסון שפקד את משפחת רוזנפלד ואת החלל שנפער במרקם המשפחה".
לפנייה לכתב/ת 
