טראמפ וביטול הסכם הסחר: כך תושפע ישראל
החלטתו הדרמטית של נשיא ארה"ב לבטל את החברות בהסכם הסחר הטרנס-פסיפי ההיסטורי, מעוררת סימני שאלה. בתרחיש אופטימי המשרות יחזרו לשוק האמריקני, בעוד שתרחיש פסימי מדבר על מיתון עולמי. ישראל עשויה ליהנות מאפשרויות סחר חדשות, אך לאבד הזדמנויות בענף התרופות
לא עבר שבוע מאז הושבע לנשיא ארה"ב, ודונלד טראמפ כבר ממהר לממש את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו: חתימה על צו מנהלי שמבטל את חברותה של ארה"ב בהסכם הסחר הגדול וההיסטורי "השותפות הטרנס-פסיפית" (באנגלית: Trans Pacific Partnership, או בקיצור TPP). האם המהלך צפוי להשפיע לטובה או לרעה על המשק האמריקני, העולמי והישראלי? הפרשנים חלוקים בדעותיהם.
היעד הבא של טראמפ: הסכם ארה"ב, קנדה ומכסיקו
במלחמת סחר אין מנצחים
ליאור פאוסט, ראש דסק מסחר מט"ח לאומי שוקי הון, מזהיר מהגברת אי הוודאות בשווקים בעקבות המהלך: "אנחנו רואים את אחד הצעדים הממשיים של טראמפ בתפקיד, בלי ספק בהמשך ישיר לקמפיין שלו, ואני חייב להגיד שהנחפזות שבה הדברים קורים מלחיצה את השווקים, מגבירה את רמת התנודתיות וחוסר הוודאות. ללא ספק אלו לא חדשות טובות לשווקים, שהולכים להיות מקום מסוכן כרגע".- אילו תרחישים עלולים לקרות למשק האמריקני והעולמי?
"אנו רואים פה יריה ראשונה במה שעלול להתפתח למלחמת סחר. כמו בכל מלחמה קשה לדעת כיצד הדברים יתגלגלו, וקשה להעריך האם זה יביא לסדר חדש, או שנראה החמרה משמעותית שבה הנפגעות מביטול ההסכם מגיבות בצעדים משלהן על סחורה אמריקנית.
"בתרחיש הפסימי, ארה"ב תגיע לתהליך של סטגפלציה – אינפלציה המלווה במיתון. תהליך זה יתרחש בשל עליית מחירים של מוצרים מיובאים בארה"ב כתוצאה ממלחמת הסחר, יחד עם חוסר נכונות מצד העולם לשתף פעולה עם התוכניות של טראמפ, ורצון של מדינות אחרות לגבות מחיר מהאמריקנים. לא בטוח שהחברות האמריקניות ייצרו, אם לא יהיה להם למי למכור - החברות האלה צריכות קהל צרכנים.
"בשני התרחישים – בטווח הקצר, בגלל שלשוק יש קיבעון על הדמות המאוד קיצונית של הנשיא הנכנס, על רקע הכניסה הדרמטית של הדמות האניגמטית הזאת, יש רמה גבוהה של עצבנות ודריכות בשווקים, ותגובת יתר לכל התבטאות. זה מייצר נודתיות גבוהה במוצרים הקשורים לאותה מלחמת סחר".
- איך זה משפיע על ישראל?
"המהלך הופך את ישראל ואת השקל לחוף מבטחים. ישראל היא אמנם חלק מהשוק הגלובלי, ותושפע מכל תרחיש, אבל בגלל שאנחנו לא נמצאים במעגלים הראשונים של מלחמת הסחר, בניגוד למטבעות אחרים, ושווקים אחרים שעלולים להיפגע ישירות, ישראל יחד עם השקל נתפסת כחוף מבטחים.
"במלחמה כולם נפגעים, אבל נקודת הפתיחה שלנו בסיפור הזה טובה יותר והופכת אותנו לפחות פגיעים בטווח הקצר. בטווח הארוך, אם יהיה מיתון בארה"ב, שיוביל למיתון עולמי על רקע התקררות הצמיחה הסינית וחוסר היכולת של סין להגדיל את הצריכה המקומית, ברור שגם הקטר הישראלי לא ימשוך.
"בכמה תרחישים יש לישראל אפילו יכולת ליהנות מהתפתחויות שליליות במישור הגיאופוליטי, למשל בתעשיית הסייבר, או בהגדלת תקציבי ביטחון בארה"ב וחיזוק הצבא, אבל כמו שאמר ראש הממשלה הסיני: במלחמת סחר אין מנצחים".
השווקים יאהבו את המהירות של טראמפ
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, דווקא סבור כי המהלך של טארמפ יעשה טוב לשוקי ההון, לפחות בטווח הקצר. "בשלבים הראשונים המהלך יכול להכניס משרות לארה"ב", טוען חברון, "חשוב לזכור שטראמפ לא מבטל ישר את ההסכם, הוא חותם על צו לפתוח מחדש את ההסכמים, כך שייטיבו יותר עם ארה"ב. בטווח קצר זה יכול לתמוך בשוק העבודה, שגם ככה חזק כבר היום. יש סיכוי טוב שזה גם יחזק את הדולר, כיוון שפחות ייבוא של מוצרים מבחוץ תומך בדולר".
לדברי חברון, המשמעות החשובה ביותר העולה מהמהלך של טראמפ היא איתות לשווקים על כך שהוא מתכוון לממש במהירות את מדיניותו. "הדבר הכי חשוב הוא המהירות שבה טראמפ מתפעל את הממשל. המטרה של טראמפ היא להראות שהוא עובד מהר: 'הבטחתי הרבה הבטחות, ואני רוצה להראות שאני פועל לקיום ההבטחות שלי מהיום הראשון'.
"יש סיכוי שהשווקים יאהבו לראות שטראמפ מממש את הבטחותיו, כבר במאה הימים הראשונים של כהונתו. השווקים עשויים לטפס, בייחוד כשטראמפ נותן להם תסמינים. זה לא תסמין כזה רע – אלו הבטחות שעלו במערכת הבחירות".
- איזו השפעה עשויה להיות על ישראל?
"ההשפעה הכי דרמטית היא התחזקות הדולר, שזה טוב לישראל (שקל חזק מדי פוגע בייצואנים הישראלים, שמייצרים בשקלים ומקבלים תשלום במטבע זר). עלולה להיות פגיעה בתמיכה התקציבית לישראל, כיוון שטראמפ דיבר על הקטנת התמיכה במדינות זרות ובצבאות זרים, אבל אני לא יכול להגיד עד כמה זה עלול לפגוע בישראל".
תעשיית התרופות הגנריות הישראלית איבדה יתרון
לדברי אלכס זבז'נסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, "באופן די פרדוקסאלי, ביטול הסכם TPP, הסכם הסחר הגדול ביותר בהיסטוריה, דווקא מטיב עם סין, האויבת של הנשיא האמריקני החדש. היא לא הייתה חלק מההסכם שהיה אמור לקרב את המדינות החברות בו אל ארה"ב. כעת, סין מארגנת במהירות הסכם משלה עם אותן המדינות שארה"ב דוחה".
זבז'נסקי מדגיש, כי "ביטול ההסכם לא משנה את ההתנהגות הקיימת בסחר בין המדינות החתומות, מכיוון שהוא עדיין לא אושר ולא הופעל. אולם, הביטול מהווה נסיגה גדולה מהסחר החופשי בעולם, שבזכותו הכלכלה העולמית התפתחה במהירות בעשורים האחרונים.
"אם ברני סנדרס, המתמודד הסוציאליסט מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמריקניות היה נבחר לנשיא ומבטל את ההסכם, כפי שהתכוון, הבשורה הייתה מתקבלת כאירוע כלכלי שלילי ביותר, והוא באמת כזה. משום מה, בצעד שנעשה ע"י טראמפ, נציג המפלגה הרפובליקנית שתמכה תמיד בסחר חופשי, עוד מחפשים אלמנטים חיוביים.
"הסכם ה-TPP הוא הסכם סחר מתקדם. הוא לא מטפל רק בהורדת המכסים, אלא בקביעת תקני איכות הסביבה, עבודה וקניין רוחני. ההסכם תומך בהעברת מידע ומקל על סחר בשירותים".
- כיצד צפויה ישראל להיות מושפעת מההחלטה?
"מבחינת ישראל, ביטול ההסכם הוא בשורה רעה. בכלל, כל פגיעה בסחר העולמי מהווה פגיעה בכלכלת ישראל שנשענת במידה רבה על סחר החוץ. ישראל לא הייתה חלק מההסכם ובכל זאת הייתה עשויה ליהנות ממנו מאוד.
"לישראל יש הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, אך לא עם המדינות האחרות השותפות להסכם. החברות הישראליות היו יכולות ליצור שיתופי פעולה עם החברות האמריקניות והחברות במדינות השותפות להסכם, שבאמצעותו המוצרים המיוצרים בישראל היו עוברים דרך ארה"ב, מעובדים שם למוצרים מוגמרים ונמכרים למדינות השותפות בהסכם הסחר. ההסכם היה פותח אפשרויות נוספות לחברות הישראליות ולכלכלת ישראל בזכות יתרון גדול שיש בהסכם הסחר החופשי שיש לה עם ארה"ב.
"עוד נקודה ישראלית נוגעת לתעשיית התרופות הגנריות הישראלית. לפי ההסכם, ההגנה על פטנטים של תרופות הייתה אמורה לרדת לחמש שנים. שינוי זה היה תורם להתפתחות מואצת יותר של תעשיית התרופות הגנריות, שהיא עדיין נקודת החוזק המשמעותית של חברת טבע הישראלית וגם חברות אחרות בתחום".
חשש מהתגברות המדיניות הבדלנית
לעומת זבז'נסקי, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר, סבור כי על פניו ישראל לא אמורה להיפגע מביטול הסכם, ואפילו להרוויח מההחלטה. "מדינות שעד היום לא ששו לסחור עם ישראל, דווקא עכשיו יחפשו שותפות חדשות לסחר וישראל תהיה אופציה מעניינת. גם מול ארה"ב ייפתחו לישראל הזדמנויות חדשות - עכשיו כאשר הסכם הסחר בוטל.
"יחד עם זאת, אם טראמפ מתחיל את הקדנציה שלו בצורה כל כך בדלנית, ברור שמדינה כמו ישראל, ששותפת הסחר המרכזית שלה הינה ארה"ב, צריכה להתחיל לחשוש. אם ארה"ב תהפוך ליותר ויותר בדלנית, המשק הישראלי יכול למצוא את עצמו בבעיה גדולה".
שמונה שנות מו"מ, סחר מוויטנאם ועד לקנדה
ביטול הסכם TPP, כאמור, נחשב לאחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ. במהלך מסע הבחירות וגם בנאום ההשבעה הבטיח טראמפ לבטל הסכמי סחר שהובילו לנטישת חברות אמריקניות למדיניות שונות, בראשן מכסיקו, ולירידה במספר העבודות במפעלים אמריקניים.
ההסכם הושג ב-2015 באטלנטה לאחר מרתון של שיחות וכשמונה שנות משא ומתן. מאז הוא ממתין לאישור הקונגרס האמריקני, כך שלא ברור האם להחלטה של טראמפ יש משמעות מעשית.
הסכם הסחר האזורי הושג על ידי 12 מדינות - ארה"ב, יפן, קנדה, אוסטרליה, צ'ילה, פרו, מכסיקו, מלזיה, ניו זילנד, סינגפור, וייטנאם וברוניי. הוא נועד להביא לביטול חסמי ייבוא וייצוא של סחורות רבות, ולקבוע כללים אחידים לאזור שמשתרע מווייטנאם ועד לקנדה.
ההסכם נחשב לחלק חשוב במורשתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה. בחודש נובמבר, כשבועיים אחרי הניצחון בבחירות, הודיע טראמפ כי הוא יחליף את ההסכם בהסכמים דו-צדיים שיושגו במשא ומתן, ושלדבריו "יביאו עבודות ותעשייה חזרה לשטח ארה"ב". המדינות הללו כוללות גם את מקסיקו וקנדה, שותפותיה של ארה"ב להסכם NAFTA (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, או באנגלית: North American Free Trade Agreement).
לפנייה לכתב/ת 
