המפתח לאליפות אנגליה - ההגנה

התקפה של קבוצת כדורגל היא אולי הדבר המעניין ביותר בספורט. עיתונאים שופטים שחקנים לפי מספר שערים, קבוצות מחתימות שחקנים בסכומי עתק (שמתם לב שבליגה הסינית לא החתימו שחקן הגנה נוצץ או שוער אחד, לפחות ממה שאני זוכר?), ומאמנים ומנג'רים שמים דגש על ההתקפה, וגם בצדק. הרי שחקני התקפה הם אלה שאמורים להבקיע, ובלי שערים אין ניצחון.

אבל לפעמים מאמנים שוכחים קצת מההגנה, ולכן הקבוצות שלהם לא מגיעות להישגים גדולים. גם בפרמייר-ליג, הליגה הטובה בעולם (לדעתי), המצב דומה, וזו עובדה. המוליכה צ'לסי (16 שערי חובה) והשלישית טוטנהאם (15) הן אולי לא הקבוצות הכי מרשימות בליגה על הנייר, אבל בזכות שתי הגנות יציבות, ובעיקר זאת של צ'לסי, הן חזק למעלה. הקבוצות האחרות בצמרת ספגו יותר מעשרים שערים כ"א, וזה כנראה הנתון שעושה את ההבדל. לסטר נהנתה בעונה שעברה מיציבות הגנתית, כאשר מורגן והות היו בעונת שיא ושמייכל הזכיר את אביו. השנה היא חווה ירידה הגנתית והסתבכה בקרבות תחתית.

קונטה וקייהיל. צ'לסי חזרה בהגנה(צילום: רויטרס)

צ'לסי צריכה להודות בעיקר לאיש אחד, וזה אנטוניו קונטה. המנג'ר האיטלקי הטמיע את השיטה שלו מיובנטוס ומנבחרת איטליה. המערך המיוחד שלו, 3-4-3, כולל שלושה בלמים בהם קונטה פגע בול. דבר ראשון, הוא החזיר את דויד לואיז. אמנם הבלם הברזילאי מרבה לטעות, אבל על הגובה והאגרסיביות שלו אין עוררין, בנוסף קונטה הצליח לייצב את גארי קייהיל, והבלם שדישדש עד כה חווה עונת שיא. עוד הצלחה של קונטה היא הסטתו של ססאר אספיליקווטה לעמדת הבלם. הספרדי ששיחק עד כה בעמדת המגן עבר למרכז ההגנה, וזה מצליח.

את השלישייה הזאת מגבה תיבו קורטואה, אחד השוערים הטובים בעולם. קונטה הולך עם ה''אני מאמין שלו', לא מפחד להשאיר את ברניסלב איבנוביץ' וג'ון טרי המוערך על הספסל, והקבוצה שלו פורחת. גם מרקוס אלונסו שהגיע מפיורנטינה ומתופקד באגף שמאל, ואנגולו קאנטה, הקשר האחורי שהגיע מלסטר, עושים עבודה מעולה בחלק האחורי. ההגנה שלא הייתה יציבה בתקופת מוריניו היא בין החזקות בעולם בתקופת קונטה.

טוטנהאם התחילה את השינוי כבר בעונה שעברה, בה שוב פיספסה את המקום השני למרות שהייתה צמודה ללסטר עד הסוף. מאוריסיו פוצ'טינו הוא מאמן מאוד דקדקן, וטוטנהאם היא חבורה לוחמת ומיומנת שלא פשוט לפרוץ את ההגנה שלה, גם בזכות ההבנה של השחקנים. קייל ווקר ודני רוז הם שני המגנים של נבחרת אנגליה, ויאן ורטונגן וטובי אלדרווירלד הם שני בלמי נבחרת בלגיה. השוער הוא שוער נבחרת צרפת הוגו לוריס.

לפני שאני מתחיל לבקר, אני רוצה להחמיא להגנת אברטון שעושה פשוט עבודה מצוינת, וגם החלוצים הטובים בפרמייר ליג לא מצליחים להכניע אותה. המנג'ר רונלד קומאן אמנם היה קשר ענק בעברו, אבל הוא הוא יודע איך לגרום לקבוצתו לעשות הגנה טובה.

חלק מהכישלון במנצ'סטר נובע בעיקר מההגנות של שתי הקבוצות בעיר. סיטי הביאה את קלאודיו בראבו וזרקה את ג'ו הארט, והצהרת הכוונות התבררה כטעות. גווארדיולה סומך יותר מדי על משחק הרגל של השוער, אבל בראבו לא מצליח להושיע את סיטי, לא עונה על הציפיות ורוב אתרי הספורט שמו אותו בשער נבחרת ''הרכש הלא מוצלח של העונה''. עוד שחקן סיטי בנבחרת הזו הוא ג'ון סטונס, הבלם שנרכש תמורת סכום גבוה מאוד מאברטון רק בגלל עונה וחצי טובה. סטונס, הבלם בן ה-22, בסך הכל מוכיח שהוא עדיין טירון ולא מספיק בשל כדי להוביל קבוצה עם שאיפות. מעוז ההגנה והקפטן וינסנט קומפאני לא מצליח להתאושש מפציעה, וניקולס אוטמנדי לא יכול להחזיק הגנה לבד. גם בעיית המגנים לא נפתרה. כבר כמה שנים אומרים שפבלו סבאלטה ואלכסנדר קולארוב לא מספיק טובים, אבל גווארדיולה לא טרח לחפש מגן טוב יותר. אולי אם בסיטי היו משקיעים קצת יותר בהגנה הקיץ הם היו מדורגים יותר גבוה מהמקום החמישי.

גם יונייטד לא השתפרה בהגנה. מוריניו ידוע כמאמן שלא ממש נוהג לטפח את ההגנה, ובמקום לשפוך את הכסף על פול פוגבה היה צריך לשנות קצת את החבורה שנכשלת כבר שנים: כריס סמולינג, דיילי בלינד, לוק שואו, אשלי יאנג ופיל ג'ונס. אמנם אריק באיי מרענן קצת, אבל הוא לא מספיק. עד שביונייטד לא יחליטו לעשות מעשה ולשנות את פני ההגנה, הם לא יזכו באליפות. קאריק מסייע וגם דה חאה נהדר כהרגלו, אבל זו לא הגנה לאליפות.

ואחרונה חביבה ליברפול, עם הגנה לא כל כך חביבה. קלופ לא מרוצה מההגנה שלו, אבל הוא לא יכול להביא רכש מספיק טוב, באנפילד מאסו כבר בטעויות של אלברטו מורנו כמגן שמאלי וג'יימס מילנר הימני נאלץ לשחק בעמדה הזאת. גם נת'ניאל קליין, שחקן מהיר מאוד, מספק סגירות חלשות מאוד, מרכז ההגנה פגיע מאוד. ז'ואל מאטיפ לא רואה דשא בגלל עונש מפיפ''א בגלל שסירב לשחק באליפות אפריקה, דיאן לוברן נשאר, אבל היכולת שלו לא מתעלה, רגנאר קלבאן הוא פיזי מאוד, אבל אז אנו נזכרים שמדובר רק בשחקן אסטוני אפרורי שלא התרגל לכדורגל האנגלי, והוא לא עומד במהירות של החלוצים מולו. הוא נאלץ לעשות פאולים כדי לפצות על האיטיות שלו, והוא סופג צהוב כמעט בכל משחק. גם בעמדת השוער יש בעיה. סימון מיניולה מתחיל לרדת ביכולת, ולוריס קאריוס הגרמני שעולה מהספסל מדי פעם לא שומר על יציבות וביטחון, ואז מתחיל לטעות.

הגנה היא חלק חשוב מאוד בקבוצה. בעוד שההתקפות שוות, ההגנות הן שובר השוויון כי הן נותנות שקט וביטחון לשחקני ההתקפה, וכל המאמנים בפרמייר ליג צריכים להבין את זה.