תשלומים גבוהים על חינוך ילדים: "חושבים על מה להוציא בגבול היכולת"

לפי דו"ח שפרמסה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הורה ממוצע בשנת 2013 שילם 379 שקלים בחודש עבור ילדו התלמיד - לבית הספר, לחוגים, למנוי לספרייה, לכלי כתיבה ועוד. עוד נמצא כי הורים שמגיעים ממעמד כלכלי גבוה משלמים פי 4.5 מהורים שמגיעים ממעמד כלכלי נמוך. הנתונים, שהוצגו לפני ארבע שנים, רק מחמירים. החינוך, שאמור להיות חינם, ממשיך להיות יקר במיוחד, והורים ממעמד כלכלי גבוה עדיין מצליחים לתת לילדיהם יותר.

מהנתונים לשנת 2013 עולה כי כ-74% מההוצאה הממוצעת בחודש - 379 שקלים - שולם באופן ישיר עבור התלמיד: 38% עבור תשלום לבית הספר, כ-36% עבור פעילות לאחר שעות בית הספר, 26% על שירותי חינוך כמו מנוי לספריה, מחשב, כלי כתיבה ועוד. ב-2013 התשלום החודשי הממוצע עבור תלמיד בחינוך היסודי עמד על 353 שקלים, בחטיבת הביניים על 426 שקלים ובתיכונים על 369 שקלים.  

"רוצים לתת להם". קובי שטיינברג וילדיו

לקובי שטיינברג, תושב מזכרת בתיה (שמדורגת 7 מתוך 10 במדד הטיפוח) יש שלושה ילדים, והוא פירט כמה הוא ואשתו משלמים לחינוך עבור כל ילד. עבור איתי, תלמיד כיתה א', הם משלמים כאלף שקלים לבית הספר, תשלום שכולל הצגות, טיולים שנתיים, ספרים ועוד - תשלומי הרשות שניתן לגבות מהורים, בהתאם לחוזר מנכ"ל של משרד החינוך שאושר על ידי ועדת החינוך של הכנסת. בנוסף, הם משלמים 600 שקלים בשנה עבור "קרן קרב" שמספקת לימודי העשרה בבית הספר - שיעורי מחול, תיאטרון, משחקי העשרה ועוד. איתי שוהה מידי יום בצהרון בבית הספר עד השעה 16:30, שעלותו 1000 שקל בחודש – 10 אלף שקל בשנה. לאחר שעות הלימודים הוא הולך לחוג שחייה שמחירו 400 שקלים בחודש - 4,000 בשנה, ללא חודשי הקיץ - ולחוג כדורסל שמחירו 200 שקלים בחודש - 2,000 שקלים בשנה. בסך הכול שטיינברג משלם עבור חינוך לבנו הקטן 17,600 שקלים בשנה - 1,760 שקלים בחודש, לא כולל חודשי הקיץ.

לרועי, תלמיד כיתה ח', משלמים 1,300 שקלים עבור בית הספר בשנה. רועי משתתף בחוג כדורסל שמחירו 500 שקלים בחודש - 5,000 בשנה. הוא גם הולך לצופים ועל כך משלמים ההורים 600 שקלים בשנה. מעבר לאלה מקבל רועי באופן קבוע שיעורים פרטיים במתמטיקה שעלות שיעור כמאה שקלים בשבוע - 400 שקלים בחודש. סך הכול משלמים ההורים עבור רועי 10,900 שקלים בשנה - 1,090 שקלים בחודש.

לעידו, תלמיד כיתה י', משלמים ההורים 1,500 שקלים בשנה לבית הספר, סכום שכולל את לימודיו במגמת ביולוגיה. גם הוא משחק כדורגל במחיר של 5,000 שקלים בשנה, והולך לצופים במחיר של 600 שקלים לשנה. גם הוא לוקח שיעורים פרטיים במתמטיקה שמסתכמים ב-400 שקלים בחודש ו-4,000 בשנה. הוריו משלמים עבור עידו 11,100 שקלים בשנה - 1,110 שקלים בחודש.

שטיינברג, חבר פורום ועדי ההורים הישוביים, הוא איש הייטק ואשתו מורה. "יש לנו כרגע את היכולת הכלכלית לתת לילדים", הוא אומר, "אנחנו מעדיפים לתת להם יותר ולחסוך מאיתנו - אם זה אומר ללכת פחות למסעדות ולסרטים ולהשקיע בחינוך של הילדים שלנו. כרגע זה הכי נכון והכי חשוב, אבל כמובן זה בא על חשבון דברים אחרים".

נתוני הדו"ח החדש מציגים בנוסף את הפערים בהוצאה בין משקי בית ממעמד כלכלי גבוה לאלה ממעמד כלכלי נמוך. סכום ההוצאה הממוצעת לחודש עבור תלמיד ממשק בית בחמישון ההכנסה העליון היה גדול בשנת 2013 פי 4.5 מזה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון - 819 שקלים לעומת 180 שקלים. גם ב-2017, נראים הפערים.

"החינוך ממש לא חינם". חני בריגע ובנה אבשלום

חני בריגע, תושבת ירוחם היא אמא לשניים. עבור חינוך לבנה אבשלום, תלמיד כיתה ג', היא משלמת 1,700 שקלים בשנה לבית הספר, תשלום שכולל טיולים, סל תרבות, ספרים, "קרן קרב" ועוד. גם הוא משתתף בשני חוגים: מוזיקה, בעלות של 3,000 שקלים בשנה, וקרטה שמחירו 2,000 שקלים בשנה. גם אבשלום מקבל שיעורים פרטיים שמחירם 400 שקלים בחודש ו-4,000 שקלים בשנה. בסך הכול משלמת בריגע עבור חינוך לבנה 10,700 שקלים בשנה - 1,070 בחודש.

עבור בתה, פעוטה בת שנתיים ו-10 חודשים, משלמת בריגע למעון 1,500 שקלים בחודש.

"תמיד יש שיקולים כלכליים וצריך לחשוב על מה מוציאים בגבול היכולת שלנו", אומרת בריגע, "אני מחשיבה את עצמי למעמד בינוני, אני ובעלי עובדים ואנחנו מצליחים לספק לילדים חינוך ראוי. הלוואי שהייתי מסוגלת לתת להם יותר". לדבריה, בירוחם ישנם לא מעט הורים שלא מסוגלים לספק לילדיהם שיעורים פרטיים או חוגים. "החינוך הוא ממש לא חינם, זו אשליה, מצד אחד המדינה אומרת לי 'את חייבת לשלוח את הילד לבית הספר על פי חוק חינוך חובה', אבל נותנת לי את המינימום. אם אני לא הורה שיכול להרשות לעצמו כלכלית לתת לילד שלי יותר – הילד בבעיה".

עדן אברהם, תושבת באר שבע, היא אם חד הורית לשישה ילדים בגילאים 12, 10, 8, 6, 4 ושנתיים וחצי. אין בידה אפשרות לשלם על חוגים לשלושת ילדיה הגדולים. אברהם קיבלה 3,000 שקלים כמענק ללימודים, 1,000 שקלים לכל ילד, על מנת לקנות ציוד בית ספר. "אבל חוץ מזה יש ספרים שצריך לקנות בנפרד. עד היום יש ספרים שלא קניתי לילדים שלי". על השאלות הספרים היא משלמת 800 שקלים. שני ילדיה הגדולים נמצאים במיזם תגבור לשיעורים פרטיים במסגרת תכנית מיל"ת (מסגרות יום לימודיות תוספתיות), שמחירם 1,200 שקלים - 600 שקלים לכל ילד.

"הילדים שואלים על חוגים. הילד שלי מת שארשום אותו לחוג כדורגל. ניסיתי כמה פעמים לפנות לאלונה ברקת כדי שתעזור לנו. זה מבאס שאני לא יכולה להרשות להם כל חוג שהם רוצים. אבל אני לא היחידה, זו לא רק הבעיה שלי". עבור בתה, בת 4, היא משלמת 450 שקלים לחוגים במסגרת הגן, בתוספת 223 שקלים לוועד. "זו המסגרת של טרום טרום חובה. אמור להיות חוק חינוך חינם, לא?".

"יש לי ילדה שנמצאת במעון, אבל יש לי הנחה. יש לי ילד שאובחן בהפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה וכל תרופה שהוא זקוק לה עולה 300 שקלים. אין לי את הכסף הזה", ממשיכה אברהם. "הבת שלי אובחנה כחולת אפילסיה וזט עוד הוצאה רפואית, עוד כדורים. אז מה אקנה? הילדים שלי לא יכולים להיות בחוג. לפעמים אני מתבדחת, אולי אם הייתי אוליגרך היו עושים לי תספורת כדי שאוכל לעמוד על הרגליים. אני לא מתקיימת. אני לא קיימת. יש לי 3,270 שקלים מביטוח לאומי על מזונות. עוד אלף מענק ילדים. אם לא היו עוזרים לי לא היה לי גם מה לאכול. אני מעדיפה לא לאכול כדי שלילדים שלי יהיה אוכל. ועדיין, אני לא יכולה לומר שאני מקנאה במי שיכול להרשות לעצמם להוציא כסף על חוגים לילדים".