הטיפ שהפך ילד אחד לגדול סופרי ישראל

ואולי כאן הכל התחיל. השנה: 1965. הילד הממושקף בתצלום, שניצב לצד אחד מגדולי המשוררים העבריים, אברהם שלונסקי, ומראיין אותו לעיתון "משמר לילדים", הוא לא אחר מאשר דויד גרוסמן, אז בן 11, תלמיד כיתה ו' בבית הכרם בירושלים.

"האם לכל משורר יש יצירה אהובה, שרק אותה הוא אוהב? או שמא אוהב המשורר את כל יצירותיו במידה שווה?" שאל אז גרוסמן הילד את שלונסקי.

דויד גרוסמן(צילום: מוטי קמחי)

"לא, אין סופר או משורר אוהב את כל יצירותיו במידה שווה", השיב המשורר. "בדרך כלל קשור המשורר ביצירתו האחרונה יותר מכל יצירותיו. אך בייחוד אוהב המשורר והוגה בספר או בשיר שעדיין לא נכתב. הוא שקוע ביצירה הזאת שעדיין לא נכתבה, עד שהוא שוכח את כל שאר יצירותיו".

"אני וילדים רבים אחרים כותבים לפעמים שירים", המשיך גרוסמן הקטן. "כיצד היית מייעץ לנו לכתוב, ובעיקר — כיצד להמשיך?"

אברהם שלונסקי וגרוסמן הצעיר

"כולם ניבאו לי עתיד גדול על מגרש הכדורגל", סיפר שלונסקי לגרוסמן, "ואתה רואה — היום אני משורר. עצתי, על כן: הוסיפו לכתוב, ועשו כרצונכם. כשתגדלו, תחליטו אם להמשיך בכתיבה או לא".

אתמול חגג גרוסמן יום הולדת 63, והכתבה שעלתה בדף הפייסבוק של הספרייה הלאומית, שבה נמצא גם הארכיון של הסופר האהוב, היא ההוכחה לכך שיישם את העצה.