28 הרוגים בתאונות דרכים בינואר: "לא גזרת גורל"
2016 ננעלה עם 378 הרוגים, ו-2017 ממשיכה את המגמה המדאיגה עם ממוצע של יותר מהרוג ביום בכבישים. ראש אגף התנועה לשעבר: "תנו תקציבים - והכסף יחסוך בחיי אדם". מומחים: היעדר אמפתיה בכביש ורמה מקצועית לא מספקת של נהגי תחבורה ציבורית - בין הסיבות לזינוק בקטל בכבישים
שנת 2016 הייתה השנה הקטלנית ביותר בכבישים בחמש השנים האחרונות עם 378 הרוגים - 22 יותר מאשר ב-2015. כך על פי נתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. חודש ינואר 2017 ממשיך את הסטטיסטיקה העגומה עם לא פחות מ-28 הרוגים בדרכים, בהשוואה ל-23 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. אז מדוע מספר ההרוגים לא יורד? ומה הסיבות לנתונים הקשים - תשתיות לא הולמות, היעדר תקציבים או הנהגים?
לדף המיוחד על כבישי המוות - לחצו כאן
ניצב בדימוס ברונו שטיין ראש אגף התנועה לשעבר: "כשאני רואה את הפרסומים על מערכת שרביט קסמים, אני יוצא מנקודת הנחה שאם היו יורים עלינו כל יום ובכל יום בממוצע היה נהרג אדם אחד, מדינת ישראל הייתה משקיעה לא מעט במענה ביטחוני. בתאונות דרכים, שהן לא גזרת גורל, לא מושקעים מספיק משאבים".
שטיין הוסיף כי "אני חושב שאין שום ראש אגף תנועה או נושא תפקיד אחר שלא היה רוצה לרשום הצלחה במהלך או בסיום תפקידו ולהצביע על ירידה בהרוגים, אבל כשיש לך פחות ניידות ושוטרים, והאמצעים הטכנולוגיים תמיד מגיעים באיחור רב, ולצד סלילת כבישים רבה ועליית שיא של רכבים על הכביש ישנה ירידה בכמות הניידות, אז אנחנו בבעיה כי אין אכיפה והקפדה".
לצד האכיפה, שטיין עומד על הצורך בהשקעה בחינוך הילדים מגיל צעיר ובשיתוף פעולה בין-משרדי רחב כדי להביא לצמצום הפגיעות בנפש בכבישים. לצד כל אלו, הוא טען כי התקציבים חייבים לגדול: "המגמה בעולם, בניגוד אלינו, היא ירידה במספר ההרוגים או שמירה על סטטוס מסוים, למרות שעולים יותר כלי רכב על הכביש. המספרים לא מעודדים ומ-2013 המספר עולה. אני לא רוצה לרגע לחשוב ש-2017 תהיה גרועה יותר מ-2016. הרוגים ופצועים עולים למדינה בין 13 ל- 15 מיליארד שקל בשנה".
"תנו תקציב לתוכנית רחבה ובעקיפין הכסף יחזיר את עצמו ויחסוך בחיי אדם יקרים, באמצעות הכפלת כמות הניידות, השקעה מאסיבית בחינוך, גיוס שוטרים, ציוד טכנולוגי מקצועי והוספה משמעותית של כמויות המצלמות בכבישים ובצמתים כדי להביא לאכיפה קשה כנגד עברייני תנועה ובריוני כביש".
אומר שמואל אבוהב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", אמר כי "הטרגדיה הגדולה היא שחודש ינואר ממשיך את המגמה של ארבע השנים האחרונות - של עלייה במספר ההרוגים בכל שנה. בכל יום נהרג אדם בתאונת דרכים במדינת ישראל ובממשלה מתקבל הדבר באדישות ובשיוויון נפש. עד כה לא קיימה הממשלה דיון אחד רציני נוכח הטרור שמתרחש בכל יום בכביש. הגיע הזמן שראש הממשלה יתערב ויורה מיידית לרכוש 300 ניידות ולגייס 300 שוטרים למשטרת התנועה כדי להגביר את האכיפה והנוכחות המשטרתית בכבישים האדומים מרובי התאונות. תאונות דרכים הן לא גורל וגם למדינה יש אחריות".
היכן האמפתיה?
פרופ' סיגל קפלן, מומחית לתחבורה מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, הצביעה על שלושה מרכיבים - רכב, תשתית וחינוך. בשנים האחרונות, לטענתה, יש חסך בישראל שמונע את ירידת מספר ההרוגים בכביש. "האחריות היא משותפת לתשתית ולנהג", אמרה קפלן. "מחקרים מראים שהתאונות הן רק קצה הקרחון, הקרחון עצמו אלו הם המקרים של "כמעט תאונות", וככל שנצמצם אותם, נצמצם גם את תאונות הדרכים - וזה בראש ובראשונה דרך אמפתיה בכביש. אם נשווה את המצב לדנמרק, שם הנהג מבין טוב יותר שהוא גם רוכב אופניים וגם הולך רגל, הרי שניהול הסכסוך על הכביש בישראל הוא לא מנקודת מבט אמפתית של הנהג".
בנושא התשתיות ציינה קפלן כי נעשית עבודה משמעותית, אולם הדרך עוד ארוכה: "לצד תכנון הכביש, התשתית חייבת להיות סלחנית וכזו שמאפשרת לנהג תחום מסוים של טעות, ונעשים מאמצים לכך בארץ".
לטענתו של ד"ר משה גבעוני, ראש היחידה למחקר תחבורה באוניברסיטת תל-אביב, ישראל רודפת אחר הזנב של עצמה בכל הנוגע להתייחסות לתשתיות: "אם נמשיך כך לא רק שלא יהיה שיפור, בעוד עשור אנחנו נגיע למצב שאינו שונה מהיום".
"כשאנשים מדברים על תשתיות הם בעצם מכוונים להשקעה כספית של מיליארדים. צריך להבין שמרבית תאונות הדרכים הן בין רכבים פרטיים ובכבישים מחוץ לעיר. כדי להפוך כביש דו-מסלולי לחד-מסלולי עם הפרדה, יש צורך בהשקעה של מאות מיליונים. זה אפשרי, אבל בטווח הרחוק וכשעוד ועוד מכוניות עולות על הכביש, זה לא יפתור את הבעיה. הכספים הללו יכולים להציל אנשים אם יושקעו באלטרנטיבה טובה לשימוש ברכב פרטי".
גם בגזרת התחבורה הציבורית העבודה עוד מרובה. ד"ר גבעוני: "צריך לשפר את הרמה המקצועית של נהגי התחבורה הציבורית, אבל הם נהגים מקצועיים וזה קל יותר מלנסות ולחנך את כל הנהגים הפרטיים, כשבתחום הזה ברור שנכשלנו עד היום". השקעה מאסיבית בתחבורה הציבורית, תוריד לדבריו את מספר הרכבים בכבישים ובהתאם את מספר תאונות הדרכים, זיהום האוויר והפקקים".
לפנייה לכתב/ת 
