ההבדל מאלכוהול, המצב בעולם והמחקרים: כל מה שעמד מאחורי מדיניות הקנאביס החדשה
"ההרתעה לא עובדת, מספר המשתמשים עולה ואין מסע הסברה בנוגע לסכנות שבשימוש בקנאביס" - כך על פי דו"ח הוועדה המיוחדת, שהגיעה למסקנה כי אכיפה פלילית לא אפקטיבית, ויש למקד מאמצים בהסברה וחינוך
"הכלים שבהם עושה המדינה שימוש הנוגע לאכיפה לא מונעים את העלייה המתמשכת ואינם מפחיתים את היקף הצריכה". זו ההחלטה שבבסיסה עומדת המלצת הוועדה המיוחדת לשינוי מדיניות האכיפה בכל הקשור לקנאביס, שאת המלצותיה אימץ היום (ה') השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בוועדה מאמינים כי המצב החדש יחזק את האמון במערכת האכיפה. נציגי משרד הרווחה והשירותים החברתיים העלו טענה לפיה עבור 40 אחוז מהמשתמשים בסמים קשים סם הקנאביס משמש כשער כניסה לשימוש בסמים נוספים, אולם המתנגדים לטענת משרד הרווחה אומרים כי אין בנתון כדי להוכיח קשר סיבתי כלשהו או שמדובר אכן ב"סם מעבר".
במשך חצי שנה דנה הוועדה בנושא ובדקה מודלים ממדינות אחרות, שעשויים היו להתאים לישראל. ההשראה למודל שנבחר, המבוסס על קנסות מנהליים ומיקוד בחינוך והסברה, לקוחה ממדינות כמו צ'כיה, איטליה ולוקסמבורג. הצוות לקח בחשבון מאפיינים ייחודיים לישראל, כמו למשל שירות צבאי. עוד נלקחה בחשבון העובדה שמדינות שקידמו אי הפללה או לגליזציה היקף הצריכה של קנאביס וסמים אחרים בפועל הייתה גבוהה מלכתחילה, ורק חיזקה את הדרישה להפוך את הסם לחוקי. עוד הודגש כי מצב זה אינו קיים בישראל.
במסקנות הצוות הם מציינים כי ידוע להם כי לקנאביס יש גם שימושים רפואיים, אולם לצד זה הוא מהווה "שער כניסה" לשימוש בסמים אחרים ועלול לפגוע גופנית, קוגנטיבית ותפקודית במשתמשים, במיוחד הצעירים שבהם.
כך, למשל, נכתב בדו"ח כי נציגי משרד הרווחה והשירותים החברתיים העלו טענה לפיה 40 אחוז מהמשתמשים בסמים קשים החלו לעשן תחילה קנאביס. "מעבר לנזק ברמה האישית, סם הקנאביס נמצא כגורם מסכן לציבור הרחב במיוחד בהקשר של מעורבות בתאונות דרכים חמורות וקטלניות", נטען בדברי הוועדה. "מחקרים מקיפים ועדכניים ביותר מצאו קשר ישיר בין שימוש בקנאביס ובין סיכון למעורבות בתאונות דרכים, ובמיוחד תאונות דרכים קטלניות".
נתוני הרשות הלאומית מצביעים על עלייה משמעותית בשימוש בקנאביס בעיקר בקרב בני נוער (עליה של כ-5-6 אחוזים עד שנת 2011 לכ-10.5 אחוזים בשנת 2014), ולצד זה נתוני המשטרה מעידים על עליה בהיקפי השימוש בסם. מספר תיקי השימוש העצמי שנמצא בהם סם מסוג קנאביס ותוצריו בשנים 2010-2015 עומד על 28,740 תיקים המהווים 86 אחוזים מכלל תיקי השימוש העצמי בסמים. ב-95 אחוז המקרים של שימוש עצמי בקנאביס לא נתפסו סמים נוספים. אחת הסיבות לעלייה, על פי מסקנות הצוות היא ככל הנראה ירידה בתפיסת המסוכנות של הקנאביס.
מנכ"לית עמותת אל-סם שהופיעה בפני הצוות סיפרה כי העמותה מטפלת בכ-1,000 מטופלים/ מכורים. היא הצביעה על ירידה בגיל השימוש, ירידה בהתרעה המשטרתית וירידה בתפיסת המסוכנות בקרב בני נוער. בשנת 2016 טיפלו שירותי הרווחה ביותר מ-13 אלף מכורים ומטופלים (מתוכם 600 בני נוער), משרד הרווחה דיווח כי טיפל בשנת 2016 ב-13 אלף מכורים ומטופלים - על פני כל רצף ההתמכרויות.
מחברי הדו"ח טוענים כי בניגוד לטענה שהועלתה על ידי גורמים שונים היקף ושיעור האכיפה כנגד אזרחים נורמטיביים פחתו באופן משמעותי לאורך השנים. עוד הם כותבים כי טיפול המשטרה בבגיר נורמטיבי ללא עבר פלילי - החשוד בשימוש עצמי ראשון - מתמצה בסגירת התיק באזהרה. "בין השנים 2010-2015 נסגרו 54 אחוזים מהתיקים בכל עבירות הקנאביס ותוצריו. עילות הסגירה המרכזיות הן חוסר ראית וחוסר עניין ציבור", נכתב. "המשמעות היא שלאורך השנים רוב התיקים בנושא נסגרים ללא הגשת כתב אישום. כלומר, הטענה לענישה לא מידתית וללא הבחנה כלפי משתמשים אינן נכונות".
הצוות מצא כי יש לשנות מדיניות בעיקר משום שצורת האכיפה הנוכחית אינה מפחיתה את היקף הצריכה. "בניגוד מוחלט לאלכוהול, נעדר המרחב הציבורי ומסע הסברה משמעותי אודות הנזקים כתוצאה משימוש בקנאביס, במיוחד בקרב נהגים וקטינים", אמרו חברי הוועדה.
את שינוי מדיניות האכיפה הסביר הצוות בצורך דווקא לייצר כלים אפקטיביים יותר למנוע השימוש בסם. לצורך כך נבחנו מספר מודלים שיושמו במדינות שונות בעולם, אולם אף אחד מהם לא נמצא כמתאים באופן מלא ליישום בישראל. כך, למשל, המודל הפורטוגלי, המפנה את המשתמשים לטיפול משרד הבריאות ואשר נדון לא מעט בדיוני הצוות, נבנה כפתרון חירום למצב קיצוני של צריכת סמים באופן נרחב ובכל קבוצות האוכלוסייה במדינה זו, מצד שלא קיים בישראל.
היעדר מחקרים שנעשו במדינות אחרות ששינו מדיניות, ושאותה יש לבחון לאורך שנים, הקשה אף הוא על הצוות. מחקר מטעם משרד הפנים הבריטי משנת 2014 בחן את הנעשה במספר מדינות בעולם ולא הגיע למסקנה חד משמעית האם מדיניות נוקשה (כמו בשבדיה וביפן) או מדיניות אי הפללה (פורטוגל, צ'כיה והולנד) משנה את היקף השימוש בסמים.
דוגמה למדינה שכן ניתן לבחון בה את יעילותה של מדיניות האכיפה ממרחק סמים היא הולנד, שם הוחלט ב-1976 לא לפעול להעמדה לדין בגין עבירה של החזקה לשימוש עצמי של הסם ואושר למכור סמים ב'קופי שופס' ייעודיים. עם זאת, על פי ממצאי הצוות נרשמה עליה בקרב צריכת סמים בקרב נערים בעקבות התפתחותה של תופעת תיירות סמים, ועל כן הוקשחו התנאים המתירים מכירה של סמים בחנויות ייעודיות ואף נקבעו הגבלות הנוגעות להחזקה על ידי אזרחים זרים. בספרד, שימוש עצמי במקומות ציבוריים מוגדר כעבירה מנהלית הגוררת סנקציה כגון קנס או התליית רישיון נשק/נהיגה, אך קיימת אפשרות להשעות את תשלום הקנס אם עובר העבירה משתתף ברצונו בתוכנית רשמית לטיפול בנפגעי סמים.
מודל נוסף שנבחן הוא האוסטרלי. האסטרטגיה האוסטרלית הלאומית לנושא הסמים היא "מזעור נזקים". כלומר הפחתה מרבית של הנזקים הבריאותיים החברתיים והכלכליים מסמים. בדרום אוסטרליה כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת הפכה החזקה לשימוש עצמי של קנאביס מעבירה פלילית למנהלתית. כמו כן, וקיים הסדר המאופיין בשיטה ייחודית בה הודעה על תשלום קנס נמסרת לעובר העבירה בדומה לדו"ח תעבורה ותשלום הקנס מייתר כל סנקציה נוספת. ביתר המדינות והמחוזות עבירה זו נותרה בחוק עבירה פלילית אולם קיימת אי הפללה בפועל. בנסיבות מסוימות מקבל העבריין אזהרה או הפנייה לתוכניות גמילה בלבד.
העברת מרכז הכובד לחינוך ולהסברה
לאחר שנבחנו היתרונות והחסרונות של כל שיטות ההתמודדות החליטה הוועדה כי יש מקום לשנות את מדיניות האכיפה. בנימוקי הועדה נטען כי "במצב הקיים השימוש בקנאביס מוגדר עבירה פלילית אולם המערכת המשפטית אינה מייצרת את ההרתעה הנדרשת, ואינה מספקת הסברה אודות הסכנות בשימוש. בשל כך ולצד הדיווח על ירידה בתפיסת מסוכנות הקנאביס, במיוחד בקרב צעירים, עשויה להצטייר מדיניות האכיפה הקיימת כשרירותית ונוקשה או לחילופין כאות מתה שאינה נאכפת".
לטענת חברי הצוות שינוי מדיניות דרוש על מנת לשמר את האמון במערכת אכיפת החוק. בנוסף, הובהר כי יש להבטיח שלמשטרה יהיו כלים נדרשים לגלות סמים בגופם של נהגים. השר גלעד ארדן התייחס לכך במסיבת עיתונאים ואמר כי נבחן שימוש בבדיקות רוק.
הצוות דן בשני מודלים - והוחלט להמליץ בסופו של דבר על המודל המשולב. הראשון היה מודל מנהלי בו הוחלט להטיל קנס בלבד על מחזיקים לשימוש עצמי מעל גיל 21, כדי לא ליצור תיוג פלילי כל המשתמשים. במסגרת התנגדויות לעמדה זו נטען כי יעילותה לא תספק מענה כולל ליצירת אכיפה והרתעה, לא תפחית את השימוש בסמים ואף עלולה עוד יותר להפחית את תפיסת המסוכנות.
המודל השני הוא מודל ההתערבות המונעת. במסגרת מודל זה הומלץ להגדיר את המשתמשים כבעלי בעיה בריאותית חברתית ולא כעבריינים. גישה זו מתירה את הקנאביס מחוץ לחוק ומייתרת אמצעים פליליים.
בסופו של דבר הוחלט להמליץ על מודל משולב, שמאחד בין קנס מנהלי בתפיסה ראשונה ושנייה, הליך סגירת תיק בהסדר מותנה ללא רישום בתפיסה השלישית ובפעם הבאה כתב אישום על פי שיקול דעת של המשטרה ב"הסדר מותנה". תיק שייסגר במסגרת הסדר מותנה יופיע ברשימת התיקים הסגורים שבמרשם הפלילי בעילת סגירת 'הסדר מותנה'. ארדן הציג את המודל תחת הכותרת "עוברים לאי-הפללה באחריות". "מצד אחד אנו לא מוותרים על מרכיב האכיפה הפלילית, אבל מצד שני מעבירים את מרכז המדיניות והכובד לחינוך, להסברה וטיפול", אמר השר לביטחון פנים.
בכל הנוגע לנערים שייתפסו משתמשים בקנאביס, במקרה של עבירה ראשונה, יופנה הנער לטיפול. בפעם השנייה ייסגר התיק בהסדר מותנה ומעבירה שלישית ויותר יתקיים הליך פלילי רגיל בהתאם לשיקול דעתה של המשטרה. ומה צריך כדי ליישם זאת? לדברי ארדן, בכוונתו להביא את היוזמה למדיניות החדשה בפני הממשלה והיא צריכה לאשר אותה - הליך שלטענתו יימשך כשלושה חודשים.
ח"כ שרן השכל (ליכוד) הגיבה למהלך של השר ארדן: "ניצחנו! מאבק הממושך שהובלנו הביא תוצאות, השר לביטחון פנים, המתנגד האחרון, הודיע על תמיכתו בביטול מדיניות ההפללה של צרכני הקנאביס. יש להבטיח שלא מדובר במהלך שמטרתו לפזר מסך עשן בדרך לביטול היוזמה.
אמשיך להיאבק עד להחלת השינוי בחוק ועד שייעשה צדק עם מיליון אזרחים ישראלים".
 |
בראש הצוות עמד מנכ"ל המשרד לביטחון פנים רותם פלג, והיו שותפים לו עו"ד אתי כהנא, ראש אגף אכיפה וחקיקה ברשות הלאומית למלחמה בסמים, עו"ד יפעת רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, נצ"מ רותי שטרית, סגן רח"ט תביעות במשטרה וד"ר בשורה רגב, רמ"ח מחקר במשרת ישראל. בצוות היה חבר גם ד"ר חיים מסינג, נציג הציבור ומנכ"ל הרשות בלאומית למלחמה בסמים לשעבר. לדבריו, "מדינת ישראל הולכת היום צעד חשוב לקראת האזרחים שלה ולטובת המאבק בנגע הסמים. טוב עושה המדינה שחקרה את הנושא ומצטרפת למדינות נוספות שמפסיקות לבזבז משאבים ולפגוע באזרחים נורמטיביים, וממקדת את המאבק בעבריינים ובסוחרי הסמים שפוגעים במדינה. אני מברך את השר ארדן וח"כ השכל שהרימו את הכפפה ולא נתנו לדעות קדומות ולקיבעון מחשבתי לעצור את ישראל מלעשות את הדבר הנכון".
בישיבות השתתפו באופן קבעו ד"ר יוסי הראל-פיש, המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים וד"ר אודי וולף, סנ"צ וראש המעבדה האנליטית במשטרה.
לפנייה לכתב/ת 
