המסע להקמת הבית הראשון על מאדים
בנאס"א מציעים תוכנית תלת-שלבית שתימשך שני עשורים. האירופים מגששים. ספייס אקס חושבים בגדול ו'מרס 1' כנראה הוזים. כמעט יובל חלף מאז הנחיתה על הירח, וסוף סוף המרוץ למאדים מתחיל להיות מעניין
לכל אורך המאה ה-20 חלמו אנשים ליישב את מאדים. למעשה, בסוף שנות ה-60, אחרי הנחיתה על הירח, היו רבים משוכנעים שעוד שנים ספורות רגל אדם כבר תעמוד על כוכב הלכת האדום, המרוחק כ-225 מיליון קילומטר (בממוצע) מכדור הארץ.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:
אירועי שבוע החלל במכון דוידסון
מאז חלפו עשורים רבים והחלום עדיין נראה רחוק. נכון, משימות רובוטיות רבות כבר הביאו חלליות למסלול סביב מאדים ואף הנחיתו עליו גשושיות, אולם עד השנים האחרונות לא נעשו מאמצים רציניים להנחית עליו בני אדם. כעת מסתמן סוף סוף שינוי. לפני קצת יותר משנה, ב-2015, הכריזה סוכנות החלל האמריקנית נאס"א שנמצאו מים על מאדים - תגלית חיונית לכל ניסיון ליישב עליו בני אדם. לכך הצטרפו בשנים האחרונות כמה מיזמים ששמו למטרה לשלוח משימות מחקר מאוישות למאדים ואף להקים שם מושבות עצמאיות.
האמריקאים חוזרים למרוץ
שנת 2015 הייתה גם השנה שבה נאס"א פרסמה תוכנית רשמית ומעודכנת ביחס לכוכב הלכת הסמוך, בשם "מסע למאדים". התוכנית כוללת שלושה שלבים עיקריים. הראשון שבהם הוא שלב מחקרי, שיתבסס על בדיקת טכנולוגיות חדשות והיבטים בריאותיים של שהייה ממושכת בחלל באמצעות תחנת החלל הבינלאומית, כמו במשימה המשותפת של סקוט קלי ומיכאיל קורניינקו, לבחינת ההשפעות של שהייה כמעט שנה שלמה בתחנת החלל. כמו כן יישלחו עוד גשושיות רובוטיות שיקיפו את כוכב הלכת או ינחתו עליו וידגמו אותו, כפי שנעשה כבר כמה עשורים.
בשלב השני מתכוונים בנאס"א לצאת מגבולות תחנת החלל הבינלאומית ולחקור אזורים רחוקים יותר מהמסלול הקרוב סביב כדור הארץ. במקביל יבדקו את הדרישות הנחוצות למשימה מאוישת למאדים ולקיום עצמאי שם.
בשלב השלישי והאחרון, שהוא גם השאפתני מהשלושה, ישלחו בני אדם לכוכב הלכת האדום. בנאס"א טרם פירטו את הרכיבים השונים בשלב זה, אולם דוגמה אפשרית נתנה יצרנית כלי הטיס האמריקנית לוקהיד מרטין. החברה הציעה לאחרונה מיזם עם נאס"א ושותפים נוספים לבניית תחנת חלל שתקיף את מאדים. התחנה, מעין מעבדה מדעית מרחפת, תשמש אסטרונאוטים שיוכלו לעקוב מקרוב אחר משימות שונות על-גבי מאדים ותוכל לסייע בבחירת האזורים המתאימים לנחיתת משימות מאוישות.
לפי נאס"א, חיוני למצוא דרכים להשתמש במשאבים של מאדים כדי להפיק חמצן ומים ולייצר דלק וחומרי בניין, שכן התיישבות ביעד כה רחוק לא תוכל להסתמך על אספקה מכדור הארץ. אם הכול יתנהל כשורה היכולת הזאת תתגשם אי שם בשנות ה-30 של המאה הנוכחית, אולם נאס"א מודים שייתכנו עיכובים, במיוחד בשלב השני.
מעצמות נוספות
סוכנות החלל האירופית התייחסה למסע אפשרי למאדים כבר בשנת 2001, בתוכנית אורורה לחקר החלל. התוכנית מיפתה את המאמצים הדרושים למסעות רובוטיים ומאוישים במערכת השמש, ובין השאר גם למאדים.
בדומה לנאס"א, גם התוכנית האירופית מתבססת בשלביה הראשונים על רובוטים שיחקרו את מאדים לפני הטסת אסטרונאוטים לשם, במסגרת פרויקט בשם ExoMars. ניסיון ראשון לבדוק טכנולוגיה של נחיתה רכה על פני מאדים נעשה באוקטובר 2016, עם הנחתת סקיאפארלי שפותחה בשיתוף סוכנות החלל הרוסית. למרבה הצער הנחתת התרסקה במהלך הנחיתה מסיבות שעדיין לא התבררו במלואן.
גם סין הצטרפה לאחרונה למרוץ למאדים, ושחררה הבטחה שאפתנית לשלוח גשושית ראשונה לכוכב הלכת בשנת 2020.
המגזר הפרטי מתגייס
בעוד הממשלות מתנהלות בעצלתיים ובזהירות רבה, נכנסה למרוץ דמות בולטת במיוחד מהמגזר הפרטי - מייסד חברת "ספייס אקס" (SpaceX) אילון מאסק. לאחרונה הוא חשף את תוכניתו ליישב את מאדים בעתיד הקרוב מאוד.
ברוח היזמות, מאסק חושב בגדול ושואף להפוך את האנושות לתרבות בין-כוכבית. מאדים מבחינתו הוא רק התחנה הראשונה במסע הזה. חזונו מתבסס על בניית תשתית רב-פעמית שתאפשר נסיעה דו-כיוונית למאדים בעלות נמוכה יחסית של כ-200 אלף דולר לנוסע. על פי התכנון, בשנת 2018 ייצאו למאדים משימות בלתי מאוישות ראשונות, שיסללו את הדרך למשימה מאוישת כבר בשנת 2024.
מיזם פרטי נוסף שמשך תשומת לב רבה הוא מרס 1 בהובלת היזם ההולנדי באס לנסדרופ, ששואף להנחית אדם ראשון על מאדים עד שנת 2023. הפרויקט מתבסס על טכנולוגיות קיימות בלבד ועל מסעות בכיוון אחד, שייצאו לדרך כל 26 חודשים (זה חלון השיגור למאדים, שכן אז זמן הטיסה הוא הקצר ביותר ולכן גם עלות המסע נמוכה יותר).
מאז הצגתו ספג המיזם ביקורת נוקבת ביחס לסיכויי ההצלחה שלו, הן מבחינת ההשקעה הכספית הדרושה והן מבחינת יכולת ההישרדות של הנוסעים. סקירה מקיפה ומעודכנת שפרסמה קבוצת חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארה"ב ניתחה את היתכנות המיזם. החוקרים קבעו שהטכנולוגיה לנחיתה בטוחה על מאדים עדיין אינה זמינה, תכנון אזורי גידול המזון במאדים לוקה בחסר והפרויקט מתעלם מהסכנות הבריאותיות שעלולות להתפתח אצל אנשי הצוות. בעיקר, הם פסקו שיהיה צורך במספר גדול יותר של חלליות כדי להסיע את כל הציוד. על כן, קבעו, ההערכה הכספית של הפרויקט נמוכה משמעותית מעלותו בפועל, ובתכנון הנוכחי הוא אינו ישים.
אולם המגזר הפרטי לא עוסק רק במרוץ הטכנולוגי למאדים, אלא גם בשאלות פרקטיות הנוגעות לחיים ולמחקר על-גבי כוכב הלכת. "אגודת מאדים", למשל, היא ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם את המחקר על מאדים. בימים אלו ממש האגודה עורכת הדמיה במבנה מבודד מיוחד במדבר יוטה בארה״ב, שמטרתה להדמות מחקר וחיים בתנאים הדומים ככל האפשר לאלה שבמאדים. בהדמיה משתתפים חוקרים מרחבי העולם, ביניהם תלמיד המחקר הישראלי רואי נאור.
הקשיים שבדרך
מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות נמצאים בבסיס של מרבית הפרויקטים המובילים כיום. מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים על גורמים רבים שעלולים להקשות על הקמת מושבה על מאדים ואתגרים שנותר עדיין לפצח.
מדענים מנסים גם להבין אם בעבר שררו במאדים תנאים מתאימים לחיים ומהן האפשרויות לקיים שם חיים בהווה. מה שכבר ידוע הוא שתנאי המחייה שם קשים מאוד, למשל טמפרטורה ממוצעת של כ-60 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ולחץ אטמוספרי של פחות מאחוז מלחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ.
בנוסף הם צריכים להתייחס לגורמים חיצוניים שמשפיעים על כוכב הלכת בעל האטמוספרה הדלילה. כבר בשנת 2004 גילו מדענים שהרוח הסולרית פוגעת באטמוספרה של מאדים ושוחקת אותה, וכך תרמה למעבר מסביבה חמה ורטובה בעבר לסביבה הקרה והצחיחה ששוררת בו כיום. ללא אטמוספרה, יהיה צורך להגן על האסטרונאוטים גם מפני נזקי קרינת השמש.
ולא רק רוח סולרית תאיים על המתיישבים - גם כוכבי שביט ואסטרואידים חולפים פעמים רבות ליד מאדים ומשפיעים על השדה המגנטי שלו. למאדים יש שדה מגנטי חלש, וכשחולפים לידו גופים עם שדה מגנטי חזק הם עושים בו שמות.
לבעיות האלה מצטרפים עוד שלל אתגרים הנדסיים לא פשוטים, שחלקם קשורים גם לצורך להגן על האסטרונאוטים והמתיישבים במהלך חודשי המסע הארוכים מכדור הארץ. את כולם נצטרך לפתור לפני שנוכל ליישב את מאדים. נכון להיום נחיתה על מאדים והקמת מושבה בת קיימא עליו עדיין נמצאים במחוזות המדע הבדיוני. אולם בעבר גם נחיתה על הירח הייתה חלום בלתי מושג, והחלום הזה התגשם הודות לתחרות בין מעצמות, השקעה כספית וקידמה טכנולוגית.
גיא שלייר, דוקטורנט במכון ויצמן וכותב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
מהי כיפה גאודזית? למה אפשר לחיות רק על פני כדור הארץ? איך גדלים גבישים בחוסר כבידה? במסגרת שבוע החלל הישראלי (29 בינואר - 2 בפברואר) גן המדע במכון דוידסון מקיים מגוון פעילויות בלי תשלום לקהל הרחב
לפנייה לכתב/ת 
