בכר לא מעריך מספיק את בוזגלו

מאור בוזגלו הוא אחד השחקנים הטובים בליגת העל העונה, אולי הטוב שבהם. עם המשפט הזה יסכימו לא מעט מחובבי הכדורגל בישראל. אולם הדרך לא תמיד הייתה סוגה בשושנים.

בוזגלו, שגדל במחלקת הנוער המפוארת של מכבי חיפה, סומן כבר מגיל צעיר כפוטנציאל אדיר. את הופעת הבכורה שלו בבוגרים ערך בעונת 05/06 במדים הירוקים נגד בית"ר ירושלים כשהוא בן 17 בלבד. שנתיים לאחר מכן כבר ערך את הופעתו הראשונה במדי הנבחרת הבוגרת נגד נבחרת רוסיה. ההמשך, לדאבונו, לא היה חלק כמצופה ובוזגלו מצא עצמו נודד לא מעט (הפועל פ"ת, בני סכנין ומכבי ת"א) בניסיון לקיים את ההבטחה. בצר לו, החליט לנסות את מזלו מעבר לים, כשהתחנה הבאה הייתה סטנדארד ליאז' הבלגית, אך גם שם לא זכה להצלחה גדולה כשהוא מבקיע במדיה שער אחד בלבד ב-25 משחקים.

(צילום: רויטרס)

או אז הגיעה אלונה ברקת להפועל ב"ש, ובמטרה להחזיר את הקבוצה הדרומית לשנים היפות הנחיתה בבירת הנגב את בוזגלו ולצידו שחקנים בכירים נוספים, ביניהם מליקסון וברדה. ההשקעה הגדולה השתלמה והתוצאות לא איחרו להגיע. באר שבע זכתה באליפות היסטורית אחרי 40 (!) שנות יובש כשבוזגלו חווה את אחת מעונותיו הטובות בקריירה, עם 7 בישולים ו-6 שערים.

בהמשך ישיר לעונה הקודמת, בוזגלו נראה נהדר ועד כה בלבד מציג 7 שערים ו-3 בישולים ב-18 הופעות ליגה במדים האדומים (מהן 14 בהרכב הפותח). המאזן המרשים הזה מציב אותו בראש רשימת הקשרים הכובשים, כשלפניו בטבלת כובשי השערים של ליגת העל רק בן שהר, טוני ווקאמה, טל בן חיים (החלוץ) ו-וידאר קיארטנסון. כולם חלוצים, ומספר הדקות שלהם גדול בהשוואה לזה של בוזגלו. תוסיפו לכך את התפוקה בגביע המדינה, ההופעות האדירות בזירה האירופית שכוללות שער גדול בסן סירו ואחד גדול אפילו יותר מול סאות'המפטון שלמעשה נתן לב"ש את הכרטיס לשמינית גמר הליגה האירופית, ותקבלו שחקן שהתרומה שלו היא סופר משמעותית בכל קנה מידה.

בעצם, מאז עזב ערן זהבי את ליגת העל שלנו, לא היה שחקן ששלט בצורה כל כך אבסולוטית בליגה השישית בטיבה באירופה. לאחר שעומר אצילי יצא להגשים את החלום בלה ליגה וכשכל מדורי הספורט חיכו דווקא לפריצה של טל בן חיים החלוץ, בוזגלו בלע את הגלולה והופיע בכל שבוע מחדש בתצוגת תכלית כשעמיתו מקריית שלום, כך נדמה, עסוק בהכל למעט בכדור. גם ההתנהלות הלקויה של אבא בוזגלו לא עצרה את הקשר מלספק מספרים מצוינים מדי שבת.

אך למרות כל הנתונים האלה, סובל בוזגלו מחוסר הערכה משווע מצד ברק בכר. אין חולק, בוזגלו טעה לא פעם בהתנהלות שלו במסגרת הקבוצה ונענש בצדק.

עם או בלי קשר, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהמאמן שלו פשוט לא מחזיק ממנו. בעוד ברדה ומליקסון הפגיעים זוכים שוב שוב לעדנה מחודשת, לעיתים ללא הצדקה, מוצא את עצמו בוזגלו לא אחת על ספסל המחליפים כשהשיא הגיע בהתמודדות מול מכבי חיפה באצטדיון טרנר, שם רשם בוזגלו 8 דקות בלבד כמחליף מול הירוקים.

ברק בכר הוא מאמן מבריק, שקדן וחרוץ. לבטח הכי גדול בקנה מידה ישראלי. אבל באופן תמוה במקצת הוא לא מעריך את בוזגלו באופן לו הוא ראוי. מאור חייב להיות באנקר בהרכב של בכר ואין מקום לכל משחקי האגו האלו. אם לא די בכך, בכר נתפס כיהיר לא פעם בהתנהלות שלו מול התקשורת ועמיתיו למקצוע, ותרשו לי לנחש שהסאגה עם משפחת בוזגלו עדיין לא הסתיימה לה. הכדורגל, כפי שראינו לא פעם, הוא דינמי והפכפך, היום אתה סחורה חמה, מחר מלפפון בודד בארגז.

להבדיל מההרפתקה האירופית הקודמת, בוזגלו כיום הוא שחקן ואדם בשל יותר - הוא התחתן, אבא לילדים ועבר כבר דבר או שניים בקריירה. חלון ההעברות הנוכחי הוא אולי ההזדמנות האחרונה בקריירה של הקשר המחונן והלא מוערך לתרגם את המספרים מכר הדשא אל חשבון הבנק.