רצח בחיפה, תפילה בירושלים וביקור בתל אביב. נתיב הבריחה של המחבל
חוקרי המשטרה והשב"כ שחקרו את הפרשה שחזרו לפרטי פרטים את מסלול הבריחה של מוחמד שינאווי, שנאשם ברצח גיא כפרי על רקע שנאתו ליהודים, בתחילת החודש בחיפה. המחבל, שהיה במנוסה במשך יומיים וחצי, העביר את שני הלילות בחיפה - ובין לבין נסע להתפלל בירושלים ואף הספיק לעבור בתל אביב, לפני שהסגיר עצמו למשטרה
כתב האישום שהוגש הבוקר (ב') נגד המחבל מוחמד יוסף שינאווי (21), שרצח את גיא כפרי ופצע את יחיאל אילוז במהלך מסע ירי בחיפה בתחילת החודש, מפרט באריכות את מסלול הבריחה - שנמשך יומיים וחצי. במהלך מסע הבריחה הגיע שינאווי לתפילה בירושלים וגם נסע באוטובוס לתל אביב.
כתב האישום קובע כי שינאווי יצא למסע הירי על רקע שנאת יהודים, לאחר שהתחזקה אצלו האמונה כי יהודים הם כופרים וכי יש היתר לפגוע בהם פיזית. בחקירה התגלה כי זרז לביצוע הפיגוע היה העובדה שהוא כונה על ידי חברתו "ציוני יהודי" ו"אוהב יהודים". באישום מתואר כי כבר בסוף שנת 2015 רכש הנאשם נשק מאולתר, דמוי תת-מקלע. הוא צבע אותו בשחור, הסתיר אותו ובכמה הזדמנויות התאמן בירי בחורשות באזור חיפה.
רצח בחיפה וגניבת קטנוע. היום הראשון
מסע הירי החל ב-3 בינואר, אז יצא שינאווי מבית הוריו ברחוב גוש עציון שבשכונת חליסה בחיפה. את הירי החל בשעה 09:30 ברחוב העצמאות 92 בעיר, אז פצע את אילוז וירה לעבר אישה נוספת מבלי שפגע בה, תוך כדי מנוסתו מהזירה. ברחוב יפו-כיאט עלה על מונית, ומשם המשיך לרחוב הגיבורים, שם ירה למוות בגיא כפרי בסביבות השעה 10:00.
לאחר מכן שב שינאווי לבית הוריו בשכונת חליסה, והשליך את הנשק באזור הררי סמוך. משם המשיך לרחוב יד לבנים, שם נפגש עם שני חבריו, איהאב איוב יוסף (20), וחאלד עאטף אבו כלייב (21) - שנגדם הוגש כתב אישום על הסיוע שהעניקו לו. הוא נסע עם השניים בנווה שאנן, שכונת חליסה ורמות רמז, ולבסוף הם הורידו אותו ברחוב ברנר. יוסף אף נתן לו סכין שנועדה לשחיטת כבשים, כדי שיוכל להגן על עצמו – ולאחר שסיפר להם כי בכוונתו לשדוד אופנוע משליח של מסעדת סינטה בר.
את השליח פגש שינאווי ברחוב זלמן שניאור 22, אולם השליח עזב את המקום לאחר שהבחין בהתנהגות חשודה של הנאשם. ברחוב חביבה רייך גנב המחבל קטנוע אחר, ונסע חזרה לרחוב יד לבנים - שם החביא את הקטנוע וכמעט נתפס, כאשר אזרחים הבחינו בו מחנה. את הלילה העביר במסגד בשכונת חליסה.
תפילה בירושלים וביקור בתל אביב. היום השני
בבוקר למחרת, ב-4 בינואר, נסע המחבל באמצעות תחבורה ציבורית לירושלים והתפלל במסגד ליד שער שכם. בהמשך, משהבחין באנשי כוחות הביטחון, עזב את המקום ונסע בתחבורה ציבורית לתל אביב, ומשם חזרה לחיפה. את הלילה העביר כשהוא מסתתר ברחוב חניתה שבשכונת נווה שאנן בעיר.
כל אותה עת עסקו כוחות משטרה גדולים, כולל הימ"מ, בסיוע מג"ב ואנשי שב"כ, בסריקות אחרי החשוד באזור שכונת חליסה. אחד הנאשמים בסיוע, אבו כלייב, אף נעצר יום למחרת מסע הירי.
חלק מהאנשים שנתקלו במחבל הם בין העדים, בהם נהג המונית שהסיע אותו יום קודם לכן מרחוב העצמאות לשכונת חליסה.
נסיעה לבית הדוד והסגרה. היום השלישי
למחרת, ב-5 בינואר, המשיך שינאווי להסתובב בחיפה. בין היתר עבר באזור הטכניון, ומשם המשיך לרמות יצחק ונשר. לאחר מכן נסע בטרמפים לצומת אחיהוד, ובשעות הערב הגיע לבית דודו בכפר מכר הסמוך לעכו.
סמוך לשעה 21:00 הגיע המחבל מלווה בדודו לתחנת משטרת עכו, שם הסגיר את עצמו לידי השוטרים. בעת ההסגרה, היו ברשותו חפצים שונים, וכן סם מסוג קנאביס במשקל של 0.35 גרם.
בחיפה מתחו היום ביקורת חריפה על החלטת המשטרה באותה עת שלא לפרסם את תמונתו ופרטיו של החשוד. "הרבה אנשים ראו אותו ונתקלו בו במהלך מנוסתו בימים האלה. אם תמונתו הייתה מפורסמת, היה הרבה יותר קל ללכוד אותו והאיתור היה הרבה יותר מהיר. ככה אנשים גם היו יודעים להיזהר ממנו", אמרו.
השנאה ליהודים, וההערה של חברתו
כתב האישום העלה כי שינאווי פעל משנאת יהודים, והרצח מוגדר פיגוע. בחקירה התגלה, כאמור, כי העובדה שהוא כונה על ידי חברתו "ציוני יהודי" ו"אוהב יהודים" הייתה דבר שזירז אותו לצאת לפיגוע.
זרעי השנאה ליהודים, כך נטען באישום, נטמנו עוד לפני 10 שנים בתקופת מלחמת לבנון השנייה. "במהלך השנים", נכתב, "גברה שנאתו של הנאשם כלפי יהודים, זאת בין היתר נוכח תקריות שהוא ובני משפחתו חוו, שבהן היו מעורבים יהודים, והתחזקה אצלו האמונה כי יהודים הם כופרים וכי יש היתר לפגוע בהם פיזית. בחודשים האחרונים שקדמו לאירועים שיתוארו להלן, התעצמה שנאתו של הנאשם כלפי יהודים עוד יותר, על רקע אירועים נוספים שחווה, והתגבש אצלו הרצון לנקום ביהודים".
בלילה שבין 2 בינואר השנה ל-3 בחודש, "גמלה בלבו של הנאשם ההחלטה להמית יהודים באמצעות הנשק". הוא ביקש מאחיו הקטין להביא אליו את הנשק, טען אותו והסתיר אותו בנוכחות האח. לאחר מכן אמר לאחיו, שאם יקרה משהו, יאמר שהוא שלח אותו להביא את הנשק. למרות זאת, בפרקליטות מציינים כי האח לא ידע שבכוונתו של המחבל לבצע פיגוע.
את הנשק הטעון הסתיר שינאווי בתיק. בבוקר הגיע עם התיק לרחוב העצמאות בחיפה על מנת לבצע את הפיגוע. קורבנו הראשון היה יחיאל אילוז, אדם בעל חזות דתית – כך שלנאשם היה ברור כי מדובר ביהודי. ממרחק של מטרים ספורים, כאשר הנשק בתוך התיק, ירה בו הנאשם מספר כדורים ופצע אותו. אילוז התמוטט על הקרקע והנאשם ברח מהמקום.
באישום מתואר כי עלה למונית וירד בשכונת חליסה. במהלך החקירה התברר כי בעת מנוסתו מהזירה, ירה שינאווי לעבר אישה יהודייה שזיהה באזור, בלי שזו נפגעה. לאחר מכן, ברחוב הגיבורים, הוא הבחין בכפרי, שצעד לבדו. "משהגיע למסקנה כי המנוח יהודי, ובהמשך להחלטתו להמית יהודים, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להמית את המנוח באמצעות ירי מהנשק, זאת על רקע שנאתו ליהודים. בהמשך לכך, ממרחק של מטרים ספורים, ירה הנאשם בנשק, כשהוא מוסתר בתיק, מספר יריות לעברו של המנוח, כל זאת בכוונה להמיתו. שלושה קליעים מתוך הכדורים שירה, פגעו במנוח באזור חזה שמאל והצוואר וגרמו למותו".
כפרי, בן 48 מנשר, עבד כנהג הסעות של ילדים בעלי מוגבלויות. בבוקר הרצח הוא עוד הספיק להסיע ילדים במסגרת עבודתו. "גיא היה אחד האנשים הכי מקסימים וטובי לב שאני מכיר, שתמיד אהב לעזור לכולם. אין אדם שיכול להגיד עליו מילה רעה. הוא הסיע ילדים עם מוגבלויות ועשה זאת מתוך שליחות. הוא אהב את הילדים - והם אותו", סיפר גיסו, שחר דרור.
מרים אדרי עובדת בדוכן סביח סמוך למקום שבו ירה שינאווי ברב אילוז. כדורים שירה פגעו בדלת ובמכוניתה שחנתה בסמוך, ולדבריה היא עדיין מתקשה להתאושש מהטראומה של אותו בוקר. "הייתי בפתח החנות ועמדתי לפתוח את התריס, הייתי כפופה כששמעתי את קולות הירי", היא מספרת. "הרב נפל והתחיל לזעוק, ואני באופן אינסטינקטיבי סגרתי את הדלת. אם לא הייתי נכנסת לחנות הכדור היה פוגע בי.
"עד עכשיו אני רועדת כשאני מדברת על זה או רק נזכרת בזה. המחשבה שהייתי כל כך קרובה להיפגע לא עוזבת אותי. אני כל יום פותחת את העסק, אבל הכול חוזר אלי. הרעש של היריות, הריח של אבק השריפה, העשן, הקולות".
אדרי ראתה את דמותו של המחבל רץ מהזירה לכיוון קריית הממשלה, ואז הזעיקה את המשטרה. יחד עם רפי, הספר במספרה הסמוכה, ניסתה לסייע לרב אילוז, ששכב על המדרכה. "ניסינו להשאיר אותו בהכרה עד שתגיע העזרה", סיפרה. "היה לנו ברור שמדובר במשהו לאומני".
רפי הספר הוסיף: "שמעתי שני פיצוצים של ירי ומיד אחר כך הרב נפל על החלון של המספרה. החזקתי לו את הראש וצעקתי לו 'אתה תחיה, אתה תחיה. אל תפחד'. אמרתי לו דברי תורה".
לפנייה לכתב/ת 
