מחקר ישראלי: כך נע כדור הארץ ביחס ליקום
חוקרים בראשות פרופ' יהודה הופמן מהאוניברסיטה העברית מצאו כי אזור שצפיפותו קטנה דוחה את גלקסיית שביל החלב. פרופ' הופמן: "האזורים הפחות צפופים ביקום הם אלה שמפעילים כוח דחייה"
מחקר חדש שאותו הוביל חוקר מהאוניברסיטה העברית מגלה כי תנועת כדור הארץ ביחס ליתר היקום מקורה בדחייה ובמשיכה גם יחד. המאמר מתפרסם בגיליון פברואר של כתב העת היוקרתי Nature Astronomy.
במהלך המחקר, גילו החוקרים "חשוד עיקרי" חדש שקיומו לא היה ידוע; אזור שצפיפותו קטנה ולכן למעשה דוחה את גלקסיית שביל החלב שהיא ביתנו, האזור שמרחקו מאתנו הוא בערך 600 מיליון שנות אור בכיוון הפוך בערך לכיוונה של "הצטברות שאפלי". ל"חשוד העיקרי" הוענק שם חדש: "הדוחה הדיפולי" (Dipole Repeller).
פרופ' יהודה הופמן, אסטרופיזיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומוביל המחקר, סיפר בראיון לאולפן ynet על הגילוי: "אנחנו מדברים על התנועה של הגלקסיה שלנו, שביל החלב, ביחס ליתר היקום. אנחנו יודעים שהגלקסיה שלנו נעה במהירות של 630 ק"מ לשנייה בערך בכיוון מסויים וגילו את זה לפני כ-40 שנה. מאז הי יתה תעלומה גדולה מה מקור התנועה ומה גורם לה".
פרופ' הופמן הוסיף כי במשך שנים ההשערה הייתה שהסיבה היא בעצם כוח משיכה. "יש לנו אזורים ביקום שהם צפופים יותר ופחות, והאזורים הצפופים יותר מושכים יותר, האזורים הפחות צפופים הם אלה שמפעילים כוח דחייה, ולאחר שמנכים את התנועה הממוצעת של ההתפשטות של היקום", הוא הסביר. "אז אנחנו בעצם גילינו את החצי החסר שהיה. ידענו קודם מה מושך אותנו, עכשיו אנחנו יודעים גם מה דוחה אותנו. אז אנחנו יודעים היום שמדובר בסיפור של משיכה ודחייה".
לדבריו, מדובר בגילוי משמעותי עבור החוקרים. "זה עוזר לנו בהבנת הפיזיקה, בהבנת איך נוצר המבנה ביקום, איך מתפתח כל מה שאנחנו רואים היום", אמר פרופ' הופמן. "עכשיו, זה לא רק התגלית הזו עצמה, אלא עצם המיפוי עצמו של התפלגות המאסה ביקום, ההבנה וההכרה של שדה המהירויות שכל הגלקסיות וכל הדברים ביקום משתתפים בהם זה דבר שהוא משמעותי, זה עוזר לנו להבהיר איך היקום נוצר, זה עוזר לנו להבהיר איך נוצרו תהליכים או מהם התהליכים בהיווצרות הסדר ביקום, בהיווצרות גלקסיות ביקום, בהיווצרות של צבירי גלקסיות, זה הסיפור הגדול. בקונטקסט הזה זה משמעותי".
לפנייה לכתב/ת 
