געגועים לקרבות בין מכבי חיפה להפועל ת"א
מסע קצר בזמן למאבקי האליפות בין שתי האימפריות המתפוררות. הכינו את הממחטות
מכבי חיפה והפועל ת"א הן שתיים מהאימפריות של הכדורגל הישראלי. נצא למסע קצר בזמן לימים שבהם שתי הקבוצות היו במאבק ישיר על האליפות. עד כמה שזה נשמע מוזר, זה לא היה כל־כך מזמן.
מחזור 31, עונת 2008/9
העונה הראשונה של אלישע לוי בקריית־אליעזר. מכבי חיפה הגיעה ליישורת האחרונה כשהיא בראש הטבלה. ארבעה מחזורים לסיום העונה, הגיעה המדורגת שנייה הפועל ת"א לכרמל למשחק על כל הקופה. 14,500 צופים התייצבו למשחק העונה הזה וראו רק קבוצה אחת על המגרש – מכבי חיפה. מהפתיחה הכדורים לא הפסיקו להגיע לרחבה של וינסנט אניימה, ורק בנס המחצית הראשונה הסתיימה ב־0:0.
במחצית השנייה המגמה נמשכה, כשהירוקים בניצוחו של המאסטרו יניב קטן תקפו ללא הרף את השער האדום. בדקה ה־61 זה הגיע: בירם כיאל הגביה כדור לרחבה, שלומי ארבייטמן הוריד עם הראש, וקטן עם כל הלב והנשמה המשיך בבעיטה חזקה לרשת של השוער הניגרי – 0:1 למכבי חיפה. היתרון החזיק מעמד עד הסיום ונתן את האות לחגיגות הירוקות, שהפכו רשמיות כמה מחזורים לאחר מכן. על זה נאמר "0:1 קטן".
מחזור הסיום, עונת 2009/10
התאריך 15.5.2010 ייזכר לנצח בראשו של כל אוהד ירוק ואדום. היום שבו הסתיימה עונת הקיזוז הראשונה.
בתור אוהד מכבי חיפה, תמיד חוויתי ימים שהחלו בקרנבל והסתיימו בדמעות. הירוקים שהובילו את הטבלה יצאו למשחק חוץ מול בני־יהודה, כשניצחון יבטיח אליפות. בלומפילד היה צבוע כולו בירוק לבן, כאשר 15,000 אוהדים הגיעו במטרה לחגוג דווקא במגרש של היריבה המושבעת באותם שנים, הפועל ת"א.
האדומים נסעו באותו מחזור למשחק חוץ קשה מול בית"ר ירושלים, קבוצה שעל הנייר סיימה את העונה, אבל האוהדים הירושלמים לא היו מוכנים לראות את היריבה השנואה חוגגת בטדי. כבר אחרי שלוש דקות העלה גילי ורמוט את הפועל ל־0:1. עדיין חיפה אלופה. אחרי 41 דקות הגיע השער שהכניס את האוהדים הירוקים להלם. לירוי צעירי העלה את בני־יהודה ליתרון מפתיע, והפועל ת"א דילגה לפסגה. דקה 43, ברק יצחקי השווה לבית"ר, וכרגע שוב חיפה אלופה. הירוקים השוו בדקה ה־80 משער של הבלם ז'ורז'ה טשיירה, אבל הפינאלה היה כל כולו אדום.
דקה 92, כשנדמה היה ששום דבר כבר לא ייכנס לרשת של אריאל הרוש (שוער בית"ר), הגיע מי הווינר הגדול ערן זהבי ושלח את 4,000 האוהדים האדומים בטדי לחגיגות שנמשכו עד אור הבוקר. לא אשכח את המראות בבלומפילד, בכי ותסכול של אוהדים שהתקשו לעכל את הבשורה.
היום, נכון לשנת 2017, כשאנחנו רואים את המצב של שתי הקבוצות, מה שנותר לנו הוא רק להתרפק על ימי העבר, ולקוות שיום יבוא והיריבות הזאת בין שני המועדונים הגדולים האלה תחזור למרכז הבמה. איך שר באחד משיריו אריק איינשטיין ז"ל, הזמר שכל כך מזוהה עם הפועל ת"א: "זה לא בדיוק געגוע, זה סתם נעים להיזכר".
לפנייה לכתב/ת 
