אביו של החייל יפתח גריידי שנדקר למוות במועדון: "הפשע משתלם"
הוריו של החייל מגבעתיים שנהרג לפני שלוש שנים בקטטה במועדון התריעו בשלב הטיעונים לעונש, עת אמו כוכי פרצה בבכי: "בית המשפט צריך לראות את הצדק דרך העיניים שלנו". האב, עזר: "אנחנו צוללים בחברה בישראל בעשור האחרון ובאמת אין גבולות". אך מי שהורשע בהריגת בנם ביקש להתחשב בגילו הצעיר: "אני לא אויב הציבור, אני מצטער"
בבית משפט המחוזי בלוד נפתח הבוקר (ג') שלב הטיעונים לעונש במשפטו של בן גניש, הצעיר שדקר למוות את החייל יפתח גריידי ז"ל במועדון ברעננה לפני כשלוש שנים. בדיון, שבו ביקשה התביעה את העונש המקסימלי, שטחו הוריו טענות קשות: "אנחנו צוללים בחברה בישראל בעשור האחרון ובאמת אין גבולות. כל אדם יעשה הישר בעיניו", אמר האב עזר. "אנשים שבוחרים את דרך הפשע כדרך חיים, ואין מה לעשות יש לא מעט כאלו, כי במדינת ישראל לצערי הפשע משתלם". אמו של גריידי, כוכי, פרצה בבכי בתחילת הדיון. גניש הביע חרטה: "אני מאוד מצטער על מה שקרה".
גניש הרג את גריידי, לוחם גולני, במהלך בילוי שישי בערב במועדון ה"שש" ברעננה, בדקירה קטלנית של סכין. הוא לא הורשע ברצח אלא בהריגה ובשיבוש הליכי חקירה בלבד. ההרשעה הושגה בעסקת טיעון בין סנגורו לפרקליטות. משפחת גריידי התנגדה להסדר ואביו של החייל המנוח אמר לאחר הרשעתו כי גניש "היה רוצח ויישאר כזה", והוסיף כי בית המשפט הוא שדחף להסדר הטיעון.
האב פנה הבוקר במסר לשופטים: "אתם המחסום האחרון כדי שנוכל לקיים חברה שפויה ומתוקנת. את שלי אני לא אקבל. אבל יש עוד ילדים והחובה המוסרית שלנו לנסות להרחיק מהחברה אנשים שנקראים בלשון התנ"ך שור מועד. אני אדם מהשורה, אינני משפטן ומעולם לא למדתי את זה. כן למדתי שיש שכל ישר ויש דברים שהם מעבר לפסק דין היבש". לדברי האב, "כשאתה מאבד את היקר מכל - עולמך חרב.
"המעשה פירק את משפחתי, ואותי, ואת סביבתי הטבעית. כל זה נגרם כתוצאה ממעשה חסר אחריות של אדם שעשה זאת ביודעין", חידד האב. "אני לא מקבל את זה כתאונה או רגע של אי-שפיות. המעשה נעשה מתוך מקום אכזר שלא צריך להיות בתוך חברה מתוקנת... אנחנו בוחרים מה לעשות עם חיינו, ויש אנשים שבוחרים את דרך הפשע כדרך חיים. אין מה לעשות, יש לא מעט כאלו, כי במדינת ישראל, לצערי ובהמון כאב, הפשע משתלם.
"בחברה בישראל, בעשור האחרון, אנחנו צוללים ובאמת אין גבולות. כל אדם עושה הישר בעיניו והכול בסדר, ואפשר לצאת מהכול בחסות בית משפט. אני טוען שלא. אני אומר תמיד שקדושת בית משפט בעיניי זה המחסום האחרון בדמוקרטיה, זו החומה, כי ברגע שהיא לא תהיה אנחנו נימצא באנרכיה, ולצערי מבחינה חברתית - יש צלילה כואבת ומסתכלת, ולא חשוב מה אנחנו עושים - זו טיפה בים".
כוכי, אמו של גריידי שפרצה בבכי בדיון, הוסיפה: "שני דברים יש לי לבקש. שבית המשפט ינסה לראות את הצדק דרך העיניים שלנו, של ההורים, ואת המחויבות והאחריות של בית המשפט לתקן את החברה".
גניש דיבר אף הוא בבית המשפט, ואמר: "אני מאוד מצטער על מה שקרה. אני מבין את כאב הלב של המשפחה. כל לילה, כל דקה, כל רגע". לדבריו, "לאן שלא אלך וכל דבר שאעשה - זה יילך איתי כל החיים. זה א דבר של מה בכך. אני מבין את המצב. גרמתי להרס של משפחות שלמות, בעיקר למשפחת גריידי אבל גם למשפחתי.
"אבי היה צריך למכור את ביתו כדי לעזור לי, אחי נכנס למשבר מכל המצב הזה והתגרש. האחיינים שלי עוברים טיפול פסיכולוגי בגלל המצב ומה ששומעים בתקשורת. אבא שלי עבר אירוע לב. אבל כל זה לא משתווה למה שמשפחת גריידי עוברת".
גניש ביקש להבהיר כי הוא "לא כמו שמראים אותי, אויב הציבור. יצאתי באותו ערב עם אנשים נורמטיביים, גם האקסית שלי העידה פה. אני לא מסתובב בחברה רעה. אני מבקש מבית המשפט שימצא מקום להתחשב בי ובגילי הצעיר. מעולם לא התפרנסתי מפשע ואני לא חי מזה. אני עובד וחוזר הביתה בערב. קרה לי אסון. זה הרס אותי, את משפחתי ואת משפחת גריידי. אני מקווה שבית המשפט ימצא מקום להתחשב בי".
לפי כתב האישום, גריידי נהרג במהלך קטטה שפרצה במועדון ברעננה באפריל 2014. באישום צוין כי צעיר בשם שי קלדרון, מחבורתו של גניש, נצמד ונטפל לצעירה שנמנתה על החבורה שהגיעה מגבעתיים וכללה את גריידי. כאשר הבחורה וחברותיה ביקשו שיניח להן, קלדרון הגיב בזעם ובקללות. בעקבות כך התפתחה קטטה גדולה בין החבורה של גניש לבין הצעירים מגבעתיים. גניש החזיק סכין גדולה באורך 20 ס"מ, שאותה לקח ללא רשות ממטבח המועדון. לפי הסכמות הצדדים נרשם בכתב האישום המתוקן כי גניש חיפש צעיר נוסף, הניף לעברו את הסכין - אך זה נמלט. אז החלו מהלומות מחוץ לשער המועדון ומיד אחריהם נדקר גריידי על ידי גניש דקירה קטלנית שהובילה למותו.
לפנייה לכתב/ת 
