בלוטת התריס: הסיבה בגללה אתם לא מגיעים לאיזון
רבות כבר דובר על בלוטת התריס ועל חוסר התפקוד שלה שמוציא מאות אלפי ישראלים מאיזון ופוגם בשגרת חייהם. הטיפול התרופתי לא עוזר, מערכת הרפואה בארץ מסתמכת על מידע מיושן, והחולים - עדיין ממשיכים להתלונן. בספרה "האמת על בלוטת התריס", מנסה סוזי כהן לשפוך אור על הנושא ולהציג את הגורמים האמיתיים לבעיה
מי חשב שבלוטה כל כך קטנה בצוואר יכולה לגרום לכל כך הרבה צרות. רבים במדינת ישראל סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס. המספרים מצביעים על כ-260,000 ישראלים, רובם נשים, המתמודדים יום יום עם הבעיה הרפואית אשר נחשבת לנפוצה למדי.
עוד כתבות:
גושים בבלוטת התריס: שיטות האבחון החדשות והיעילות
"אבחנו לי בטעות סרטן וכרתו לי את בלוטת התריס"
למה אנחנו יותר עייפים בחורף? 6 סיבות - והפתרונות
ולא רק בישראל היא נפוצה. הסימפטומים של תת-פעילות של בלוטת התריס יכולים להתפתח כתוצאה מכשלים גופניים ברמות שונות. ביניהם: בעיות בתפקוד בלוטת יותרת המוח, חסימת הקולטנים על ידי חומרים אחרים, דלקות וזיהומים ועוד מגוון בעיות הקשורות לתהליכים בגוף. מסיבות אלו, יש המעריכים כי 80% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מדרגות שונות של מצב רפואי זה.
נדמה שרבים במערכת הרפואה מקלים ראש בנושא, שכן, לדבריהם הטיפול בבעיה פשוט עד מאוד: כדור אחד פעם ביום שנועד לספק לגוף את ההורמון שנחסך ממנו עקב הפעילות הירודה של הבלוטה. אך, האם אנו רואים את התמונה בשלמותה?
תת-פעילות הורמונלית של בלוטת התריס היא מחלה שאינה מובנת דיה על ידי הממסד הרפואי וכתוצאה מכך אינה מאובחנת כראוי. זאת מכיוון שבמערכת הרפואה בישראל נהוג להשתמש בבדיקת רמת ההורמון TSH בלבד על מנת לאבחן בעיות בתפקודה - ואפשרויות אחרות אינן מועלות.
בספר "האמת על בלוטת התריס", הרוקחת המומחית ברפואה פונקציונלית, סוזי כהן - מסבירה מדוע בדיקה של ההורמון TSH לבדה אינה הדרך המומלצת להעריך את תפקודה של הבלוטה - ושופכת אור על הסיבות הנוספות שיכולות לגרום לבעיה.
ההורמון שמזיז את הכל
כאמור, תת פעילות של בלוטת התריס מוגדרת כמצב בו תפקוד הבלוטה נפגע, דבר הגורם לשיבושים בייצור ההורמון T4 עליו היא אחראית, המומר בשעתו להורמון T3. האחרון אחראי על מגוון תהליכים בגוף וכשזה נכשל בייצורו – חלים שיבושים רבים במערכות השונות. כאשר מצב זה קורה, מפריש המוח לבלוטה את ה-TSH הנועד לגרות אותה לייצר יותר תאים. מסיבה זו, TSH ברמות גבוהות נחשב עד היום כסיבה מספקת לאבחנה.
בדרך כלל, רק כאשר ערכי ה-TSH נמצאים מעבר לגבול העליון – תייחס המערכת הרפואית לכך חשיבות ותיתן את האבחנה. כיום אנו כבר יודעים שרמת ה-TSH בגוף עולה עם השנים, ולכן, גם אם ה-TSH נמצא בערכי הנורמה של האוכלוסייה הכללית, מצב זה עדיין לא אומר בהכרח שהחולה אינו סובל מתת פעילות של בלוטת התריס. המשמעות: אנשים רבים אינם מאובחנים כלל.
בימינו הטיפול המקובל הוא שימוש בתחליפי הורמון באמצעות התרופות אלטרוקסין או יוטירוקס, המכילות גרסה סינתטית של הורמון ה-T4. אולם, כעבור זמן מה, רבים חוזרים לרופאים ומתלוננים שוב על תופעות הקשורות לבעיה, על אף שהבדיקות מראות "שהכל בסדר". (על פרשת האלטרוקסין הידועה, בה שונה הרכב התרופה ללא ידיעת החולים וגרם לתופעות לוואי רבות - לא נתעכב).
בספרה מסבירה כהן את אחד הגורמים לתופעה שלא מוכר למערכת הרפואית: חוסר יכולתו של ההורמון T4 להמיר עצמו ל-T3 ובכך לחדור לתאים ולרקמות השונות. מצב זה מתעתע ברופאים, מכיוון שעל אף שרמתו של ההורמון בדם נמצאת בגבולות הנורמה, הוא עדיין אינו מאפשר פעילות תקינה. לפי כהן, על מנת להגיע לאבחנה נכונה של המחלה, זקוק המטופל לביצוע בדיקות דם של הורמוני ה-T4 וה-T3 - ולא להסתפק בבדיקת TSH בלבד.
חשיבותו של ה-T3 היא בשל היותו ההורמון הפעיל העיקרי – והוא משקף את הפעילות המטבולית של בלוטת התריס. להורמון זה תחומי אחריות רבים בגופנו. עיקר תפקידו הוא בשמירה על חילוף חומרים תקין, על טמפרטורת גוף של כ-37 מעלות, הרחבת כלי הדם ושמירה על פעילות אנזימטית תקינה בתוך התאים. כך מסייע הוא לחומרי היסוד להיכנס לתאים ולהפוך את יסודות המזון לחלקיקי אנרגיה ולייצר חום. בנוסף, הוא מווסת את קצב הלב, משפר את כוח השרירים, גורם לצמיחת השיער והציפורניים, משפר את הריכוז, החשיבה ופעילות המוח, מפחית תחושות כאב ותורם לתחושת אושר ושמחה.
כמו כל יתר ההורמונים בגופנו, החל משנות הארבעים לחיינו ולפעמים קודם, יורדת רמתו בהדרגה. כאשר אנו מתבוננים ברמה "הנורמלית" של ההורמון הפעיל במשך חיינו, ערכו באנשים צעירים בגילאי 20-30 נמצא בשליש העליון של הנורמה, אך בגיל מבוגר רמתו יורדת לשליש התחתון. בד בבד מופיעות תלונות ומחלות רבות הקשורות לערכים נמוכים של T3 בתקופה זו של החיים.
המשמעות היא שרמת ההורמון בדם בגיל מבוגר אינה מספיקה דיה כדי למלא את צרכי הגוף: חום הגוף יורד, חילוף החומרים גם הוא יורד וכך אנו יכולים להסביר סיבה נוספת לעלייה ברמת הכולסטרול והסוכר, יחד עם הרבה תלונות אחרות המופיעות בגיל המבוגר.
לחזור להרגיש טוב יותר
בספרה, מסבירה כהן מה הן הסיבות שיכולות להוביל לחוסר בהורמון: החל ממחלות אוטואימוניות שתוקפות את בלוטת התריס עצמה, מצבים חולניים או תהליכים דלקתיים שונים בגוף, חוסרי ויטמינים, מינרלים או הורמונים, חשיפה לרעלים סביבתיים שונים או לתרופות, גלולות למניעת היריון, אכילת סויה או גלוטן - וכתוצאה מסטרס ממושך המביא לרמה גבוהה של קורטיזול בדם.
גורמים אלו יכולים להשפיע על ייצור ה-T3 במגוון דרכים. הם יכולים לפגום בייצור ה-T4 מלכתחילה, הם יכולים לפגוע בתהליך ההמרה של ה-T4 ל-T3, הם יכולים למנוע את קליטת ההורמונים לתוך התאים ע"י חסימת הקולטנים (למשל, כשמדובר בחשיפה לרעלים) - והם אף יכולים לפגוע בכניסת ה-T3 לגרעין התא בשל היעדר חלבונים בדם (תזונה לקויה). רופא שאינו מכיר בתופעות אלה, ימשיך לטפל בחולה רק עם הורמון ה-T4 באמצעות התרופות המקובלות, דבר המותיר את המטופל עם סימפטומים רבים אשר אינם מקבלים מענה.
על מנת להתמודד באופן ישיר עם חוסרים של הורמון זה, ממליצה כהן על נטילת תחליף T3 - בשונה מהתרופות המקובלות כיום, המכילות T4. מכיוון שהורמון T3 טהור נספג במהירות למחזור הדם ובעל השפעה קצרה, ממליצה גברת כהן להשתמש בהורמון בשחרור איטי. בתי המרקחת יכולים להכין עבור החולה וניתן לקחת אותו פעמיים ביום.
כאשר מעלים את מינון ההורמון T3 בשחרור מושהה באופן הדרגתי נעלמות רוב התלונות. לעתים, במקביל לירידה ברמת ההורמון מתקיימות גם הפרעות הורמונליות במערכות אחרות. הסיבה לכך היא קשר הגומלין בין הרמה המיטבית של ההורמון לייצור ההורמונים במערכות אחרות. מסיבה זו נראה בבדיקות המעבדה רמות בלתי תקינות של אסטרדיול (E2), פרוגסטרון (אצל נשים), טסטוסטרון (אצל גברם), קורטיזול, DHEA והורמונים אחרים. לפי המלצותיה של כהן, הגוף זקוק גם לברזל, ויטמין E, D, סלניום ואבץ, ולכן נדרש זמן עד שהורמונים אלה יכולים לפעול ולחדש את מאגריהם.
הספר "האמת על בלוטת התריס", מאפשר לחולה שסובל מתת-פעילות של הבלוטה להבין מהן הסיבות שהביאו להתפתחות המחלה, איך ניתן למנוע אותה, איזה בדיקות דם רצוי לבקש - וכיצד ניתן להגיע לפענוח נכון של בדיקות המעבדה על מנת לשפר את איכות חיינו.
הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית, קרדיולוגיה ומניעת מחלות בגיל מבוגר המתייחס במאמר לספר החדש: "האמת על בלוטת התריס", מאת סוזי כהן
פעילות גופנית והפגת מתחים יכולים לשפר את תסמיני התת פעילות. למה לא לשלבם יחד? צפו באימון ג'ירוקינסיס לחיזוק הגוף והנפש:
לפנייה לכתב/ת 
