בלי ניתוח: הטכנולוגיות החדשות להצערת הפנים
בדיוק כשחשבתם שעולם הרפואה האסתטית כבר לא יכול להפתיע, מגיעים החידושים הטכנולוגיים האחרונים בשוק שיסדרו לכם עור חלק ומתוח במינימום זמן ופולשנות. היכונו ל-2017 נטולת קמטים
שני העשורים האחרונים חוללו מהפכה של ממש בתחום הצערת העור. לצד השיפור בשיטות הניתוח הופיעו טכנולוגיות חדשניות כמו IPL, רדיו ולייזר, טיפולי פילינג מתקדמים, וכמובן הזרקות הבוטוקס וחומרי המילוי, שעשו היסטוריה בפני עצמן. כל אלה אפשרו להצעיר את העור בדרכים שעד לא מזמן לא חלמנו עליהן - למחוק קמטים, להעלים כתמים, למלא נפחים חסרים ולהרים את העור הרפוי.
בקיצור, די מצליח לנו עם המלחמה בסימני הזמן. לכן בפתח שנת 2017 קשה שלא לתהות לאן פונים עכשיו פני הרפואה האסתטית והאם בכלל יש לה עוד מה לחדש. ובכן, מתברר שכן. הכנסים הבינלאומיים האחרונים בפלסטיקה וברפואת עור מצביעים על כמה חידושים מרתקים, ולא פחות חשוב מכך, על מגמה כללית של שדרוג הטכנולוגיות ושיטות הטיפול הקיימות באופן שהופך אותן למינימליות יותר וכרוכות בפחות ופחות פולשנות ופגיעה בעור ומשך החלמה קצר יותר.
קראו עוד:
עשו בעצמכם: 12 טיפולים ביתיים זולים לעור זוהר
בלי ניתוח: 6 טיפולים כדי להראות צעירים
הטיפול שמשגע את העולם: ב-30 דקות - מתיחת פנים בהזרקות
שתי מגמות מרכזיות בולטות בתחום הטכנולוגיות מבוססות האנרגיה להצערת העור:
האחת - לצמצם ככל האפשר את פולשנות הטיפול ומשך ההחלמה; והשנייה - טיפולים ביתיים.
הטכנולוגיות המשמשות להצערת העור, ה־IPL (המבוססת על אנרגיית האור), הלייזר והרדיו - הולכות ומשתדרגות בשנים האחרונות ומספקות כיום חלופה מצוינת עבור אנשים שאינם מעוניינים לעבור ניתוח, או לאלה המבקשים להאריך את אפקט הניתוחים הקוסמטיים.
אולם בדרכן לטפל בשכבת הדרמיס (השכבה העמוקה של העור), ליצור את אפקט המתיחה ולעודד את ייצור הקולגן בשכבה זו, קרני האור, הרדיו או הלייזר פוגעות גם באפידרמיס (השכבה החיצונית של העור) ויוצרות כוויה או פציעה בשטח פני העור.
פרט לכאב, המשמעות היא שעל המטופלים להביא בחשבון גם תקופת החלמה הנמשכת כמה ימים לפחות. זו בדיוק מטרת הרעיון העומדת מאחורי הטרנד החדש שמושק לאחרונה על ידי כמה מהחברות - לצמצם את הפציעה החיצונית באפידרמיס ככל האפשר ולהפחית לאפס את זמן ההחלמה מהטיפול.
נציגה אחת של השדרוג היא טכנולוגיה בשם Resolve של חברת סינרון מדיקל הישראלית. "מדובר בטכנולוגיה המבוססת על לייזר פרקציונלי, המבוסס על פולסים אולטרה קצרים", מסביר שמעון אקהויז, יו"ר הדירקטוריון של סינרון מדיקל.
"כל הטכנולוגיות לחידוש העור מבוססות למעשה על אותו רעיון - פציעה מינימלית של העור שמניעה את העור לתהליכי ריפוי וחידוש עצמיים. הרעיון מאחורי הטכנולוגיות הפרקציונליות, שנכנסו לשימוש ב־15 השנים האחרונות, הוא שבמקום לגרום לפציעה רציפה של העור, עדיף לבצע פציעה מקוטעת - פציעות זעירות מאוד שביניהן מותירים עור בריא.
למדנו שבאופן זה תהליך הריפוי הרבה יותר טוב. החידוש בטכנולוגיה החדשה הוא שהפולסים של קרני הלייזר הם אולטרה קצרים, בסדר גודל של מיליונית השנייה, ולכן הפגיעות שהם מייצרים הן בעיקרן מכניות (ולא כתוצאה מחימום העור) ובקוטר של מיקרונים, ומתרחשות אך ורק בשכבת הדרמיס בלי לפגוע בשכבת האפידרמיס.
התוצאה היא אפקט זהה לזה המתקבל מהטכנולוגיות הפרקציונליות הוותיקות אך כמעט ללא זכר לפגיעה על שטח פני העור, כך שהמטופל יכול ללכת הביתה מיד לאחר הטיפול וזמן ההחלמה מהטיפול הוא למעשה אפס. הטכנולוגיה החדשה מיועדת לטיפול בבעיות פיגמנטציה, בצלקות אקנה ולשיפור מרקם העור".
נציגה אחרת היא טכנולוגיה בשם Ulthera המבוססת על טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקדת ומיועדת להצערת עור הפנים, המחשוף והצוואר ולמתיחתם ללא ניתוח ובטיפול אחד בלבד. גלי האולטרסאונד הממוקדים מגיעים לעומק המדויק בעור שבו מטפלים המנתחים הפלסטיים בניתוח מתיחת פנים, מה שמבטיח תוצאות משמעותיות. אנרגיית האולטרסאונד יוצרת אפקט של כיווץ העור והרמתו, מחזקת את סיבי הקולגן ומעודדת ייצור קולגן חדש ובריא.
הגלים מועברים היישר לשכבת המטרה בעומק העור בלי לפגוע בשטח פני העור, וכך אינם יוצרים פציעה נראית לעין, כך שגם במקרה זה הטיפול אינו מצריך זמן החלמה כלל. ייחוד נוסף של הטכנולוגיה הוא המוניטור של המכשיר, המאפשר הדמיה בזמן אמת של שכבות העור השונות כדי לדייק ולטפל בשכבות הרצויות בלי לגרום נזק לכלי הדם והעצבים באזור הטיפול. חידוש ייצור הקולגן ועידודו מצריכים טמפרטורה מדויקת ואחידה לכל אורך הטיפול. דיוק הכרחי זה נבדק והוכח במספר רב של מחקרים.
שתי הטכנולוגיות החדשות כבר קיבלו את אישור ה־FDA. ל־Ulthera יש גם אישור ה־CE ואישור אמ"ר (משרד הבריאות הישראלי), הן משמשות במרפאות רבות בחו"ל וצפויות להגיע לארץ ב־2017. Ulthera תושק רשמית בינואר 2017 ותשווק בארץ על ידי חברת אלפאמדיקס, המתמחה ביבוא ובשיווק של מוצרים בתחום האסתטיקה הרפואית.
הטרנד הבולט השני שהולך ומתבסס ממש לאחרונה בתחום הטכנולוגיות להצערת העור הוא פיתוח מכשירים ביתיים שיאפשרו לבצע את טיפולי האנטי אייג'ינג בבית. נכון להיום כבר יצאו לשוק הניצנים הראשונים של מכשירים אלה, אך הצפי הוא שהם יהפכו לפופולריים בדיוק כמו מכשירי ה־IPL להסרת שיער, שכיום קיימים אינספור מותגים שלהם בעולם.
בדיוק כמו האחים הגדולים שלהם, המכשירים הביתיים מבוססים על אנרגיה, אם כי הרבה פחות אינטנסיבית כדי להימנע מסיכונים ומתופעות לוואי. התוצאות, מן הסתם, דרמטיות פחות, אבל היתרון הגדול הוא שאפשר לבצע מספר גדול של טיפולים שיביאו בסופו של דבר לתוצאה טובה, כך שהכמות מחפה על האינטנסיביות. דוגמה למכשיר כזה הוא ה־NEWA שפועל בטכנולוגיית DEEP3. הטכנולוגיה, שפותחה על ידי חברת EndyMed, מבוססת על שימוש סימולטני בשש אלקטרודות היוצרות שלוש קשתות של גלי רדיו.
האלקטרודות ממקדות את האנרגיה ומחממות את שכבת הדרמיס, ובכך מצליחות להגביר את ייצור הקולגן ולשפר את מרקם העור ומראהו - להפחית קמטוטים, להדק את העור ולמצקו.
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Drugs in Dermatology הראו חוקרים שהטיפול הביא להפחתה במראה הקמטים והקמטוטים ולשיפור במראה העור, הידוקו ומיצוקו כבר לאחר טיפול אחד. עם זאת, כדי להגיע לתוצאה מיטבית, יש צורך לבצע חמישה טיפולים בשבוע במשך חודש ימים לפחות. המכשיר פשוט ונוח לתפעול, כל מה שצריך לעשות הוא למרוח ג'ל מסכך על האלקטרודה ולהניע אותה על האזור המטופל במשך ארבע דקות, והוא בטוח לשימוש לחלוטין.
ה־NEWA קיבל את אישור ה־FDA וכבר הושק בארץ. מכשירים נוספים נמצאים בשלבי פיתוח ואישור.
בתחום טיפולי הפילינג זכה ד"ר פיליפ דפרז, מומחה לרפואת עור מספרד בעל שם עולמי, בפרס הפיתוח הטוב ביותר בקונגרס האירופי לרפואה אסתטית ולאנטי אייג'ינג (AMEC) בפריז השנה. בין הפיתוחים שהוא אחראי להם: טיפולי פילינג המתאימים לראשונה לעור כהה ושיטה שמפחיתה משמעותית את הכאב בטיפול פילינג בינוני.
טיפולי הפילינג היו עד לאחרונה ממש מחוץ לתחום עבור בעלי עור כהה. טיפולים אלה, המאפשרים לחדש את העור ולטפל בבעיות פיגמנטציה, עמדו אך ורק לרשותם של בהירי העור, ובדוחק עד לסוג עור 3 (גון העור המאפיין את תושבי המזרח התיכון וצפון אפריקה).
זאת מאחר שתכשירי הפילינג הבינוני והעמוק המבוססים על פנול ועל חומצה טריכלורואצטית (TCA) פוגעים בתאים המלנוציטיים (יצרני פיגמנט המלנין), ולכן גורמים להופעת כתמים לבנים. ואולם, פיתוח חדש שהושק לאחרונה מרחיב את טווח האפשרויות לטיפול גם בבעלי עור כהה, כולל בעלי סוג עור 6 - עור שחום כהה עד שחור.
טיפולי הפילינג הבינוני כרוכים בתחושת כאב, ומאחר שהם אינם מבוצעים בהרדמה, התהליך אינו נעים. לדברי ד"ר אלכס אלטס, מומחה לרפואת עור, הפילינג החדש שפיתח ד"ר דפרז מאפשר לעבור את הטיפול עם הרבה פחות כאב.
"הפילינג החדש לעור כהה מכיל TCA, אבל שונה מאוד מפילינג ה־TCA הקיים, שמבוסס על ריכוז גבוה של החומצה הטריכלורואצטית בתמיסה מימית", מסביר ד"ר אלטס. "המרכיבים העיקריים שלו הם חומצות אלפא הידרוקסיות, ויטמינים נוגדי חמצון (A, E ו־C) וספונינים - רכיבים מתחלבים שיוצרים סביבה בסיסית ומפחיתים את האגרסיביות של הפילינג. כדי להפוך את התרכובת לפעילה מוסיפים לה TCA בריכוז נמוך בהרבה מזה של פילינג ה־TCA הרגיל.
בעקבות זאת הפילינג עובר דרך שכבות העור ומסלק ביעילות פגמי פיגמנטציה, קמטוטים, כתמים והפרעות שונות בלי לפגוע בתאים המלנוציטיים כפי שעושים הפנול וה־TCA".
באשר לפילינג הבינוני, הרעיון מאחורי הפיתוח פשוט למדי: הוספת פנול, אותו חומר שמשמש לטיפולי הפילינג העמוקים, אך במינון קטן מאוד גם לפילינג הבינוני. "באופן אבסורדי לכאורה דווקא הפילינג הבינוני כרוך ביותר כאב מהפילינג העמוק", הוא מסביר. הסיבה לכך היא שטיפולי הפילינג העמוקים מבוצעים באמצעות פנול, חומר שיש לו גם אפקט מאלחש המנטרל את קצות העצב. מכאן עלה הרעיון להוסיף טיפות פנול גם לפילינג הבינוני, רכיב שמפחית מאוד את רמת הכאב".
שני סוגי הפילינג החדשים קיבלו את אישור ה־CE באירופה וכבר נמצאים בשימוש בקרב רופאי עור ופלסטיקאים.
הניתוח המינימליסטי
הבשורה הזאת מגיעה מפיו של לא אחר מאשר ממציא מתיחת הפנים המקורית, ד"ר ולדימיר מיץ. הרופא הצרפתי יליד ברית המועצות לשעבר, שבשנת 1976 פיתח את ניתוח מתיחת הפנים, הציג בנובמבר האחרון, בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, טכניקת ניתוח חדשה שמהווה
גרסה מינימליסטית וממוקדת לניתוח הוותיק.
"באמצעות חתך שנעשה סביב האוזן המנתח מותח את החלק התחתון והמרכזי של הפנים", מסביר ד"ר יורם וולף, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית. "החתך קטן יותר מאשר במתיחת פנים רגילה, ולמעשה מינימלי עד כדי כך, שד"ר מיץ הסביר שהוא עושה את הפרוצדורה במרפאה שלו בהרדמה מקומית. עם זאת, החדירה בניתוח ממוקדת ועמוקה יותר כשהיא מגיעה אל מתחת לשכבת השרירים".
הרעיון בפיתוח הוא לאפשר פרוצדורה מינימלית עם החלמה מהירה, המיועדת למי שעדיין אינו זקוק למתיחת פנים מלאה אלא רק למתיחה ראשונית באזור הלסת, עצמות הלחיים והקמטים שבין האף לפה. לדברי ד"ר מיץ, למעשה, הפיתוח הזה מתחרה בפרוצדורה של מתיחת פנים באמצעות חוטים, ומעניק פתרון מצוין בעיקר לאנשים עם רקמת שומן גדולה בעור הפנים, שאצלם החוטים לא יחזיקו מעמד לאורך זמן.
הניתוח כבר מיושם כיום על ידי פלסטיקאים. "מדובר בהחלט בניתוח שמגיע מבית טוב", אומר ד"ר וולף. "עם זאת צריך לזכור שמדובר בטכניקה חדשה, וטרם הספקנו לצבור ניסיון לגביה".
הפוטנציאל הטמון ביכולתם של תאי הגזע להתמיין לכל סוג של תא אנושי, ליצור מגוון רקמות בגוף ולאפשר את ריפוי הרקמות ושיקומן, לכד את דמיונם של חוקרים רבים. בתחום הכירורגיה הפלסטית, האפשרות להחדיר לעור את התאים האלה, כך שהם יהפכו למשל לתאים פיברובלסטיים המייצרים קולגן ויצעירו את העור מבפנים, נשמע קוסם בהחלט. ואכן, לא מעט פלסטיקאים ורופאי עור מבצעים כבר כיום בקליניקות שלהם בעולם טיפולים להצערת העור.
טיפולים אלה מבוססים על הזרקת תאי גזע שאותם מבודדים מתאי שומן ששואבים מהמטופל. ואולם, יישום הפרוצדורה זכה לביקורות חמורות מצד מומחים רבים שהצביעו על כך שהיא איננה מאושרת על ידי ה־FDA, ולמעשה עדיין מוגדרת כטיפול ניסיוני שאינו נתמך בעדויות קליניות המגבות את יעילותו ובטיחותו.
אחד החששות המרכזיים הוא שלרופאים אין שליטה על ההתמיינות של תא הגזע לאחר הזרקתו לעור. במקום להפוך לתא פיברובלסטי, תא הגזע עלול למשל להחליט להפוך לתא עצם, מה שכבר דווח בעבר בספרות המחקרית.
אבל מה אם יהיה אפשר, במקום להזריק או להשתיל תאי גזע לתוך העור, לגרום לתאי הגזע שכבר נמצאים בו לפעול להצערת העור? הרעיון הזה הוצג לאחרונה על ידי חברות יפניות וקוריאניות בקונגרס האירופי לרפואה אסתטית ולאנטי אייג'ינג (AMEC) בפריז.
"על ידי הזרקה או אפילו מריחה של פפטידים", מסביר ד"ר אלטס. "בעוד שתאי הגזע העובריים הם אלה שבונים את האיברים בגופנו, הרי שתפקיד תאי הגזע הבוגרים בגופנו הוא לסייע בריפוי הרקמות במצבי פציעה או מחלה ובתיקונן, והרעיון הוא לנסות 'להעיר' אותם לפעולה באמצעות הפפטידים באופן שיעזור להצעיר את העור". הפפטידים הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו - אבני הבניין של החלבונים בגופנו.
הם מהווים מרכיב חשוב של כל התאים בגופנו. לאחרונה גוברת ההתעניינות בהם בתחום רפואת העור בזכות מחקרים שהצביעו על כמה תכונות ייחודיות שלהם, בהן בין היתר יכולתם לפעול כנשאים המצליחים להחדיר אל תוך שכבת הדרמיס (השכבה העמוקה של העור) מגוון רכיבים חשובים, וכמולקולות איתות המתווכות בין תאי העור ומאותתות להם לבצע פעילויות ריפוי שונות.
מחקרים ראשוניים הראו שהם גם מסוגלים להשפיע על תאי הגזע. כך למשל, במחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Acta Biomater, מצאו החוקרים שהפפטיד גרם לתאי הגזע להפריש כמויות גדולות של גורמי גדילה המאיצים את ייצור התאים הפיברובלסטיים, וכן גורמי גדילה הקשורים להאצת ייצור כלי הדם.
"בשלב מחקרי מוקדם למדי", אומר ד"ר אלטס. "הרעיון נראה מבטיח, אך כדי שיהיה אפשר ליישמו, עדיין יש צורך בעדויות מבוססות מחקרים שיוכיחו שהפרוצדורה אכן יעילה ושהיא בטוחה לחלוטין".
את הפיתוח הזה, שעליו מדווח מצד אחד מגזין Elle ובמקביל גם העיתונות המדעית, אנחנו חייבים לג'ניפר אניסטון, כלומר, בערך. נכון יותר - לאניסטון ולחבורת מהנדסי חומרים מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT) ומבית הספר לרפואה בהרווארד, בראשותו של פרופ' רוברט לנגר, מומחה בעל שם עולמי לננו־טכנולוגיה
מ־MIT שפיתוחיו המהפכניים זיכו אותו בכינוי "הווילי וונקה של עולם הרפואה". במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Materials דיווחו החוקרים על סרום דו־שלבי שפיתחו, שלאחר מריחתו על העור הופך ל"עור שני" ומחקה את תכונות האלסטיות והמוצקות של עור צעיר.
על פי המאמר, התרכובת, שנקראת XPL, מבוססת על שני חומרים שאותם מורחים על העור זה מעל זה. החומר הראשון שמורחים תחילה הוא פולימר דמוי ג'ל המבוסס על סילוקסנים (שרשראות של מולקולות המכילות סיליקון וחמצן).
לאחר מכן מורחים מעליו ג'ל נוסף המכיל חומר מאיץ שמבוסס על פלטינה. השילוב בין שני החומרים יוצר קשרים צולבים בין שרשראות הפולימר, ובאופן מעשי הן גורמות להקשחת החומר ולייצובו. התוצאה היא מעטה דקיק שעוביו 40־70 מיקרומטר, והוא בלתי נראה לעין אך נצמד לעור במשך יותר מ־16 שעות כמעין 'עור שני' והופך אותו לגמיש ומוצק.
במחקר פיילוט שנערך בבני אדם ודווח במאמר, נמצא שהחומר בטוח לשימוש ובעל פוטנציאל לא רק להקנות לעור מראה צעיר אלא גם למנוע אובדן מים מהעור. "עד כה לא היה שום דבר שיכול לשקם את תכונותיו האלסטיות של העור. החומר הזה עושה זאת", אמרו החוקרים. לדבריהם, החומר עשוי להוות בהמשך בסיס לפיתוח פתרונות מתקדמים להגנה על עור הפנים מפני קרינת השמש, לטיפול בבעיות עור כגון אקזמה, למיסוך כתמי לידה כהים, ואף להעברת תרופות דרך העור.
נכון להיום, גרסה של התכשיר לטיפול יומיומי כבר משווקת על ידי חברה שנקראת Living Proof ממסצ'וסטס (שאניסטון היא אחת הבעלים בה). ואולם, החוקרים אומרים כי מדובר ב"גרסה מוקדמת מאוד" של החומר המוצג במחקר. כעת הם עובדים על השלמת הפיתוח של הגרסה הסופית.
ואיך מתמודדים עם פצעי בגרות באמצע החיים?
הכותבת היא הכותבת היא בעלת דוקטורט (phd.) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
