רצח ידוע מראש: "ידעתי שאני הורג את דפנה"
האיומים הבלתי פוסקים, המכות, התלונה למשטרה והרצח במהלומות פטיש. "אני מרגישה פחד", אמרה דפנה בר ציון ז"ל - ארבעה חודשים לפני שאילן בן עמי, נגן "הברירה הטבעית", רצח אותה. היום הורשע: "יחסו המתעלל והמשפיל הוא הבסיס להתרחשות כולה"
"הכתובת הייתה על הקיר". כך אמרה היום (ג') מאיה, חברתה של דפנה בר ציון ז"ל, לאחר הרשעתו של אילן בן עמי, נגן להקת "הברירה הטבעית", ברצח האכזרי של פרודתו בשנת 2014 - ובכך סיכמה את הטרגדיה כולה.
בהרשעה החד-משמעית של בן עמי ברצח, דחו שלושת השופטים, גלעד נויטל, מאיר יפרח וגיליה רביד, את כל טענותיו, ובהן את הטענה שהרג את בר ציון כביכול מתוך "התקף פסיכוטי". שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב תיארו מקרה של רצח מתוכנן מראש, לו קדמה מסכת התעללות, אלימות וגידופים של הנאשם כלפי פרודתו. העדויות של דפנה עצמה, המסרונים האלימים ששלח לה בן עמי, ועדויות בני המשפחה הציגו פרופיל של גבר מסוכן ומתעלל שלא הפסיק לתפוס את עצמו כקורבן.
"אני ואילן נשואים שנה וחצי. זמן קצר אחרי החתונה התחילו ההתקפים. מזה שנה שהוא אלים מילולית ומאיים", סיפרה דפנה במשטרה, ארבעה חודשים לפני הרצח. בעדותה היא תיארה טפח ממה שעבר עלייה בתקופת נישואיה עם בן עמי: "זה התחיל מריב על זה שאני 'לא אוהבת אותו' ומקנאה. הוא העיף צלחות שהיו מונחות על השולחן ובעט בתנור עתיק. נבהלתי ונעלתי את הדלת של הבית מבפנים ברגע שהוא יצא החוצה. אז הוא התחיל לשבור את החלונות והרשתות מבחוץ, ושמתי לב שהפלאפון שלי אצלו ושאני לא יכולה לבקש עזרה. הייתי ממש לכודה והוא המשיך לצעוק ולקלל עד שנרגע".
"מאז, באופן שיטתי, נהיו מריבות כל יומיים, התקפי קנאה וצעקות. היו כל כך הרבה אירועים שאני לא יודעת. הוא צעק וגידף וניבל את הפה. שאני עובדת הרבה שעות ומזניחה אותו. אגב, אני מפרנסת אותו והוא, אין לו כסף בכלל. הוא צועק שאני מאוהבת בגברים אחרים. הכל קנאה. מצאנו דירה, קיוויתי לעתיד טוב יותר".
דפנה המשיכה ותיארה: "הוא מחפש לי בדברים, מחטט בפלאפון. אני מרגישה חנוקה. הוא עומד קרוב אליי ומצביע עם האצבע שאני בוגדת בו. פעם אחת הוא שפך עלי כוס קפה והתחיל לקלל: 'כלבה, בת זונה" ו-"חולת גברים, אני אראה לך מה זה". פעם אחת הוא הרים עלי יד באמצע הכביש נתן לי מכה בפנים. הוא אומר לי שבכל מקרה שיראה אותי עם גבר אחר אחרי שניפרד, הוא ידקור אותי. אני מרגישה פחד ורוצה צו הרחקה".
בתצהיר למשטרה הוסיפה וכתבה בר ציון: "הוא שולח לי עשרות ומאות הודעות נאצה משפילות ומפחידות. אני נתונה לסחטנות כלכלית".
אלא שבן עמי מבחינתו הכחיש ואמר אז בתגובה: "לא הייתה סיבה מיוחדת לצו הרחקה. לא קרה שום דבר אלים, לא פגעתי בה". דבריו, קבעו השופטים היום, הם "בלתי מהימנים ומיתממים".
במשטרה נערך טרם הרצח אף עימות בין בן עמי לבר ציון, שבו שוב התריעה דפנה שירצח אותה. אילן בתגובה הגדיל לעשות וטען שהיא זו שהתקיפה אותו בכלל.
השופטים בהכרעת הדין תיארו את הודעותיו הבלתי פוסקות אליה כ"אוקיינוס של הודעות" והוסיפו כי "יחסו המתעלל והמשפיל הוא הבסיס להתרחשות כולה". את הודאותיה במשטרה קיבלו השופטים באופן חריג כקבילות במשפט.
גם קרובי משפחתה של הנרצחת סיפרו במשטרה ובבית המשפט על התנהלותו. "הוא חשב שאמא מאוהבת באחר", סיפרה בתה, ואילו קרוב משפחתה, דן בן ארי, סיפר בעדותו: "היא הלכה למשטרה כי לא יכלה יותר. היא הייתה מבועתת. בחיים שלי לא ראיתי אותה כל כך מפוחדת. כל הזמן היה לה אמון שהכול יהיה בסדר ושהיא תצליח לשכנע אותו להפסיק. אמרתי לה שניתן לו כסף, נלך להסכם גירושין ובזה נסיים את הסיפור, כי זה מסוכן".
"רציתי ששנינו נעזוב את העולם הזה"
בהכרעת הדין נתנו השופטים דגש להודאות של בן עמי במשטרה, שבהן קשר עצמו למקרה, וסברו שהיה מודע למעשיו.
חוקר: "למה לקחת את הפטיש?".
בן עמי: "היא אמרה לי שאני כמו זר אליה, ושהיא לא יכולה לבלות ארבעה לילות איתי בצפת וזהו, שהאהבה נגמרה לגמרי".
אחר כך ניסה בן עמי לטעון שלא זכר מה קרה, אלא שהשופטים הצביעו על העובדה שכן זכר ואף פירט את השתלשלות העניינים.
חוקר: "אבל אמרת שהלמת בה והיא ניסתה להגן על עצמה".
בן עמי: "נכון".
חוקר: "למה המשכת?".
בן עמי: "רציתי באותו זמן פשוט ששנינו נעזוב את העולם הזה".
בן עמי טען שוב כי הוא לא זוכר ושהיה מצוי בהתקף פסיכוטי בעת הרצח, אך מצד שנה סתר את גרסתו שלו. "נתתי לה עוד כמה מכות בראש", אמר במשטרה והוסיף: "סבלתי מהתקפי קנאה בלתי נשלטים, הבנתי שאין מה להציל כבר יותר, שבגיל 50 אני מתחיל את החיים עוד פעם, שאין לי את דפנה ואין לי את כל האור הזה בחיים, והכיתי בה עם הפטיש".
הוא אישר אז שהלם בדפנה 5-6 פעמים, אמר תוך כדי "הרסתי לי את החיים", והוסיף: "ידעתי שאני הורג אותה".
בבית המשפט, כשהתבקש לחזור על עדותו, בן עמי עוד ניסה לטעון כי "היד עם הפטיש הניפה את עצמה", אך השופטים לא התרשמו כלל מדבריו וקבעו שאין בסיס לטענותיו הנפשיות. עתה הוא צפוי למינימום עונש של מאסר עולם.
לפנייה לכתב/ת 
