הזדמנות ישראלית? למאבק של טראמפ עם מכסיקו יש גם צד חיובי

עומד מאחורי המילים. נשיאה הנכנס של ארה"ב, דונלד טראמפ, החל לממש את הבטחות הבחירות שלו גם מול אמריקה הלטינית.

כתבות נוספות מאת טל רשף

כזכור, טראמפ הודיע במהלך מערכת הבחירות כי ישנה את הסכם NAFTA עם קנדה ומכסיקו, כדי שישרת טוב יותר את ארה"ב, הוא החל בתכנון בניית חומה בגבול הדרומי כדי לעצור את שטף המהגרים הבלתי חוקיים ממכסיקו ואף הגדיל לעשות והצהיר שוב כי היא זו שגם תשלם עבור אותה חומה.

במקביל, נשיא מכסיקו, אנריקה פניה נייטו, הקשיב לדברים והודיע כי לא צריך להיחפז למסקנות נמהרות. פניה נייטו הבהיר כי ישמח לדון בהסכמים בין המדינות, אך לא רק לטובת הצד האמריקני, וכי לא ישלם על החומה.

הגבול בין ארה"ב למכסיקו(צילום|: Gettyimages)

זה שיח מעניין וחריג שמאחוריו עומדת מערכת יחסים חדשה שהולכת ונבנית בין ארה"ב לשכנותיה מדרום - מערכת יחסים שיש מאחוריה רקע היסטורי בעייתי ואמביוולנטי. אגב, לא מדובר רק במכסיקו, אלא גם בין ארה"ב לכלל המדינות שמדרום לה. ולכל אלה ישנן השלכות משמעותיות לאינשי העסקים והחברות הישראלים שמעוניינים לפעול בארצות אמריקה הלטינית.

אחות קטנה ולא מוצלחת

למתבונן מהצד על ההתגוששות המילולית בין שני הנשיאים נראה כי הנשיא הדרומי הוא המבוגר האחראי. זה שניסה לעצור את הלהבות ולשמור על מערכת יחסים תקינה, לנוכח התגרויות חוזרות ונשנות של הבריון השכונתי הצפוני.

זה לא פשוט מבחינתו, מצד אחד פניה נייטו מעוניין לשמור על שקט מדיני וכלכלי, כי זה האינטרס של מדינתו, ומצד שני בכל זאת יש גבול לכמה ניתן לספוג. גם פניה נייטו, כמו טראמפ, הוא נשיא נבחר במשטר דמוקרטי שיצטרך ללכת שוב לקלפיות בהמשך הדרך ולהתמודד על כסאו, וספיגת השפלות מהשכנה הצפונית היא לא דבר מומלץ במקרה כזה.

מכסיקו, כך זה נראה, סופגת השפלות משכנתה הצפונית מזה שנים רבות. ארה"ב מתייחסת אליה כמדינה מפגרת, פרימיטיבית ומושחתת. כאשר רצתה להרחיב את שטחיה, ארה"ב ניגשה לעשות זאת על חשבון מכסיקו, ובשורה של עימותים צבאים כבשה ממנה את כל מה שמוכר היום כדרום מערב ארה"ב - האזור ההוא עם האוכלוסייה ההיספנית והמקומות עם שמות ספרדיים כמו לוס-אנג'לס, סקרמנטו, נבאדה, לאס וגאס, טקסס, סן אנטוניו ועוד.

מכסיקו היא יעד לחופשות זולות ואקזוטיות, היא המולדת של האנשים התמימים והחייכנים שיודעים להכין צ'ילי קון קרנה וטורטיאס וגם, היא האחות הקטנה והלא מוצלחת מבחינת האמריקאים, ולאנשי מכסיקו די נמאס מזה.

יעד אקזוטי. מכסיקו(צילום: אייר אירופה)

מכסיקו של היום היא מדינה מפותחת הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב בארה"ב. היא אחת מה-11 הכלכלות המובילות בעולם, יש לה נפט ותעשיה מפותחת. היא נהנית מהכנסות רבות מתיירות, יצור אלקטרוניקה, יצוא חקלאי והכנסות של עובדים מקסיקאים בחו"ל. על פי מרבית הדו"חות הכלכליים, היא צפויה להפוך בשנים הקרובות לאחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם, וכבר לא מתאים להם להיתפש כאחות קטנה ולא מוצלחת.

בעצם מה שתואר כאן הוא זכוכית מגדלת לכל מה שקורה בין האמריקאים לשכנות מדרום. במדינות דוגמת פרגוואי, גואטמלה וקולומביה, הם לא מכונים בשם "אמריקאים", אלא "צפון אמריקאים" או בפשטות "היאנקים", וכן, זה סוג של שם גנאי.

ארה"ב היא מדינה חזקה, עם תקציבים וחברות ענק בינלאומיות. היא יעד הייצוא העיקרי של מדינות אמריקה הלטינית, מקור ההשקעות העיקרי שלהן, והיא המדינה המצליחה שהן שואפות להידמות לה, לפחות מבחינה כלכלית.

מצד שני, ארה"ב היא המעצמה שניתקה ב-1903 את פנמה מקולומביה על מנת להקים בה תעלה, שלחה חיל פלישה למפרץ החזירים בקובה ב-1961, סייעה לצבא להפיל את שלטונו של איינדה בצ'ילה ב-1973, פלשה לגרנדה ב-1983 ועוד ועוד. המדינה של טראמפ גם כך נתפשת ככוחנית ומתערבת באופן בלתי לגיטימי בענייני המדינות הדרומיות לה במסגרת "מדיניות מונרו". יש כלפיה איבה, ודונלד טראמפ מעיר בימים אלו מתרדמתם כלבים זועמים שעדיף היה כי ימשיכו לישון.

תעלת פנמה(צילום: רויטרס)

מה יהיה? נראה שמבחינת מערכת היחיסים של דרום וצפון יהיה לא טוב, יהיה רע. ידוע כי טראמפ הוא חבר קרוב של נשיא ארגנטינה, מאוריסיו מאקרי. שם זה אולי יעזור לו, אך מה בשאר המדינות? הנשיא החדש של ארה"ב נכנס אל מערכת היחסים איתן בהצהרות תקיפות, התנשאות ויהירות, וספק רב אם הוא יצליח באמת לממן את בניית החומה מכספי מכסיקו. היה והוא יטיל מס של 20% על סחורות ממכסיקו, הוא כנראה יגרום לכך שמס דומה יוטל על סחורות אמריקניות, כלומר מלחמת סחר.

הרוח איתה הוא בא אל הבית הלבן מעלה את האפשרות שהוא יכנס לעימותים שכאלה עם מדינות לטיניות נוספות בהמשך הדרך, והוא עלול ליצור כנגדו קואליציה של מדינות מושפלות וזועמות שאומרות "עד כאן".

הן יגידו "עד כאן" כי ארה"ב של היום כבר אינה כל יכולה כפי שהייתה פעם. סין ורוסיה מהוות היום אלטרנטיבה עבור מדינות שמאסו בדוד סאם, המדינות הלטיניות הן במרביתן דמוקרטיות ומחויבות למצביעים שלהן והן כבר עלו מדרגה מבחינה כלכלית ומדינית ולא מוכנות לסבול פטרונות שהייתה אפשרית בימים עברו.

הזדמנות ישראלית

ואיך כל זה נוגע לחברה ולאיש העסקים הישראליים? ובכן, החברות האמריקניות הן בדרך כלל המתחרה העיקרי של אלה מישראל, למשל בחקלאות. חברות ישראליות המציעות טכנולוגיה וניהול פרוייקטים בתחומי החקלאות ביבשת אמריקה מגלות בדרך כלל כי חברות אמריקניות כבר נכנסו לשם ותפסו את המקומות היותר טובים. וכך זה גם במקרים של פרוייקטים בתחומי המים, התקשורת ועוד.

אך מה קורה כאשר מערכת היחסים עם טראמפ מתערערת? במקרה כזה נוצר סנטימנט אנטי אמריקני חזק, יהיה מי שיעדיף שלא לעבוד עם הצפוניים הללו, ובהמשך לכך יהיו לא מעט מקרים בהם ההצעה מטעם החברה הישראלית תאפשר לגוף המקומי לשמור על כבודו, לחמוק מחיבוק הדב של "האימפריאליסטים" ועדיין לקבל פרוייקט. לתשומת לב אנשי הפיתוח העסקי העובדים מול מדינות אמריקה הלטינית: החל מהיום, כדאי להוסיף לצד שאר המדדים, גם בדיקה יומית של "מה עשה טראמפ הפעם?"

הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.