מדריך: כל הבדיקות הקיימות לאבחון מוקדם של סרטן
מחלת הסרטן עלולה להפתיע, ברבים מהמקרים, ולהופיע באמצע החיים, לעתים בשלבים מתקדמים שמקשים על הטיפול בה. לרגל יום הסרטן הבינלאומי שחל מחר (שבת), ריכזנו עבורכם את כל הבדיקות וההנחיות לגילוי מוקדם של כל סוגי המחלות הממאירות
אחד מכל שני אנשים עלול ללקות בסרטן במהלך חייו: המחלה גורמת למותם של מיליונים בעולם מדי שנה, ושל אלפי ישראלים כל שנה. בשנים האחרונות, איפשרו הבדיקות המוקדמות להפחית משמעותית את שיעור התחלואה והתמותה ממחלות הסרטן. הקפדה על ביצוע הבדיקות הללו בזמן יכולה להציל חיים.
התקדמות הטכנולוגיה הרפואית, פיתוח בדיקות הדם הגנטיות ואמצעים נוספים שהביאו לירידה דרמטית בשיעורי התמותה והתחלואה ממחלות הסרטן בעולם, הובילו את גופי הבריאות העולמיים לעדכן את ההנחיות למניעה וגילוי מוקדם של סרטן.
ההנחיות הבאות משלבות את ההמלצות המקובלות בעולם, את אפשרויות סל הבריאות וגם את יעילות בדיקות הסקירה כפי שהיא עולה מהמחקרים והדיווחים בספרות הרפואית.
השינוי המרכזי בהמלצות בשנים האחרונות נוגע לסרטן שד: בעבר הומלץ לנשים מעל גיל 50 לבצע את בדיקת הממוגרפיה אחת לשנה, אולם מחקרים לא הראו שינוי משמעותי בתחלואה ובתמותה בין נשים שעברו ממוגרפיה אחת לשנה, לבין נשים שעברו את הבדיקה אחת לשנתיים.
הממצאים הללו הביאו לשינוי ההמלצות המקובלות בישראל, לפיהן הבדיקה תבוצע מעל גיל 50 אחת לשנתיים בלבד, פרט לנשים הנמצאות בסיכון גבוה למחלה. בתוך כך, נוספה המלצה לבדיקת MRI של השד לנשים בקבוצות סיכון, המלצה שלא הופיעה בעבר בהנחיות בישראל.
קראו עוד
מחקר: לא רק ריאות - 12 סוגי הסרטן האחרים שנגרמים מעישון
המהפכה הבאה: בדיקת דם שתגלה סרטן
הסימנים המחשידים שמבשרים: יש לך סרטן
לפניכם כל ההמלצות המעודכנות:
כאשר קיים חשד למחלה תורשתית שעשויה לגרום לשכיחות גבוהה של מחלה ממארת במשפחה, כמו ריבוי קרובי משפחה עם ממאירות, או תחלואה של סרטן בגיל צעיר, ניתן לעתים לבצע בדיקות לאיתור מוטציות בגנים האחראים להופעת מחלות ממאירות.
במקרים אלו המטופל צריך לקבל ייעוץ גנטי מרופא מומחה או גנטיקאי מוסמך, במסגרתו תיקבע דרך המעקב המומלצת ויישקל הצורך לבצע בדיקה מולקולרית. בהתאם לתוצאות הייעוץ, יקבעו המלצות גם לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה של המטופל, לשם קביעת תוכנית המעקב והבדיקות הגנטיות במידה שהן נדרשות.
דוגמאות למחלות או תסמונות גנטיות הגורמות לסיכון גבוה לחלות במחלה ממארת ואשר לגביהן בדיקה גנטית עשויה לאפשר גילוי מוקדם או אף מניעה של המחלה:
- בדיקת הגן APC המאבחן את תסמונת Familial Adenomatous Polyposis
- בדיקת הגן VHL לאבחון תסמונת וון-היפל-לינדאו
- בדיקת הגן RET לאבחון קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס
- בדיקת הגן RB לאבחון גידול העיניים רטינובלסטומה.
ההמלצות קובעות כי יש לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בגיל 50 עד 74, במסגרת תוכנית סריקה יזומה בזימון אישי המומלצת לנשים בעלות סיכון רגיל.
מגיל 40 שנה ומעלה מומלצת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה לנשים להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שאובחנה כחולת סרטן השד, לנשים שיש להן מחלת שד שפירה עם חריגה בביופסיה או לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה מסיבות אחרות ולפי שיקול דעת הרופא המטפל.
בדיקת סקירה באמצעות MRI מיועדת לנשים הנמצאות בקבוצות סיכון ועל פי הפניית הרופא האונקולוג.
ההנחיות קובעות כי בדיקת שד אצל הרופא אינה מהווה בדיקת סקירה לגילוי סרטן השד, אלא חלק מהבדיקה הגופנית הכללית. גם בדיקת שד עצמית לא נמצאה יעילה כבדיקת סקירה לגילוי מוקדם של סרטן השד.
מעל גיל 50, למטופלים בסיכון רגיל מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקה בעלת רגישות גבוהה לגילוי דם סמוי בצואה, במסגרת תוכנית סקירה יזומה בזימון אישי.
מגיל 40, למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים.
למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס תורשתי מסוג "לא פוליפוזי" מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מעל 25 ואילך.
למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת מעי פוליפוזי מורשת, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 15 שנה ואילך. לחולים במחלת מעי דלקתית כמו קרוהן, מומלצת הקולונוסקופיה מדי תקופה, על פי המלצת הרופא המטפל.
צפו: כך מתכוננים לבדיקת קולונוסקופיה
משרד הבריאות קובע כי אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה. עם זאת מומלץ לבצע צילום רנטגן של הריאות אחת לשנה למי שהיו חשופים תעסוקתית לאזבסט. ברחבי העולם תופסת תאוצה בדיקת CT ריאות למעשנים כבדים.
אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלה.
לנשים המשתייכות לקבוצות הבאות מומלץ לפנות לייעוץ גנטי: כאשר קיים סיפור משפחתי או אישי של סרטן שד לפני גיל 50, סיפור משפחתי של סרטן שחלות, או סיפור אישי או משפחתי של סרטן המעי הגס או רירית הרחם שאובחן לפני גיל 50.
לנשים שמוגדרות לאחר ייעוץ גנטי כנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שחלות, מומלץ לעבור החל מגיל 25 בדיקה תקופתית מדי שישה חודשים, הכוללת בדיקה גניקולוגית, בדיקת אולטרסאונד ולעתים גם בדיקת CA-125.
הוועדה לקביעת הנחיות של משרד הבריאות החליטה כי אין הצדקה להתווית תוכנית לאומית לסריקת האוכלוסיה בישראל באופן יזום לשם גילוי מוקדם של המחלה. הוועדה המליצה לנשים לבצע בדיקת משטח מצוואר הרחם כל שלוש שנים, מגיל 25 ועד גיל 65.
המשרד קובע כי אין הצדקה לבצע כשיגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה. לאנשים בסיכון גבוה ללקות בסרטן העור חשוב לדווח לרופא המשפחה, לבצע מעקב עצמי תקופתי אחרי שומות ונגעים עוריים, ולבצע בדיקת עור תקופתית על ידי רופא עור או כירורג פלסטי.
קבוצות בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או מלנומה כוללות את מי שנחשף לקרינה מייננת, אדם שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה, קיום שומות חשודות, וחשיפה שגרתית לשמש מעל שעתיים מדי יום בין השעות 10:00 ל-16:00.
על פי ההנחיות, אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. הסיבה לכך היא שיעור ההתקדמות האיטי של המחלה שמתפרצת במקרים רבים רק בשנות השבעים והשמונים לחיים, והתסמינים האופייניים כמו הפרעה בזרימת השתן ודחיפות במתן השתן, המופיעים כבר בשלבים הראשונים למחלה ומביאים את המטופל אל הרופא.
ישנן משפחות בהן קיימת שכיחות גדולה יותר של סרטן הערמונית. כך למשל, מי שאביו או אחיו לקו בסרטן הערמוני נמצא בקבוצת סיכון ומומלץ שייבדק על ידי אוקולוג כבר מגיל 40. גם מי שבמשפחתו נמצא גן ה-BRCA הגורם לסרטן השד נמצא בסיכון מוגבר ואלה שבמשפחותיהם שכיחות של סרטן שד ושחלות.
ניתן לבצע בדיקת דם לגילוי רמת הסמן PSA אולם היא אינה מדויקת. כיום אין המלצה גורפת בעולם לכל הגברים לגשת לבדיקה הזו, אלא אם הם בקבוצת סיכון או שסובלים מהתסמינים החשודים.
מנגד, כל אדם בן 50 ומעלה שפונה לאורולוג מסיבה כלשהי, עובר בדיקה רקטלית בה ממשש הרופא את הבלוטה ומאתר גודל ומרקם חשודים. במקרה הצורך שולח האורולוג את המטופל לבדיקת PSA.
לפנייה לכתב/ת 
