השקיות זו רק ההתחלה: טרנד הרב-פעמיות
אם אתם עדיין מתגעגעים לשקיות בחינם בסופר, כדאי שתכירו את תופעת הרב-פעמיות שמעוררת יצרים רבים. בעוד שבצרפת אוסרים על מכירת כלים חד-פעמיים שאינם מתכלים, סודהסטרים ספגה איומים בגלל קמפיינים נגד הנזק הסביבתי שיוצרים בקבוקי הפלסטיק, ויש גם מי שטוען שסלי בד מזיקים הרבה יותר - כי הם מיוצרים בידי ילדים בסין
אז מה עדיף? למחזר או להשתמש באותו מוצר שוב ושוב? סוגיית המוצרים הרב-פעמיים צפויה להעסיק אותנו הרבה בשנים הקרובות. חוק השקיות שנכנס לתוקפו בתחילת השנה העלה את הנושא לתודעה של הישראלים, ורק לאחרונה הפרלמנט הצרפתי אישר חוק שאוסר על מכירת צלחות, כוסות וסכו"ם חד-פעמיים, אלא אם הם מיוצרים מחומרים טבעיים מתכלים.
ה"רב-פעמיות" היא תפיסה סביבתית מתקדמת, המבקשת לעשות שימוש חוזר במוצרים שברשותנו. ככל שנרבה בשימוש באותם המוצרים כך נחסוך בצריכה ובהשלכה של מוצרים ובהפיכתם לפסולת מזהמת.
"ברור שעדיף להשתמש במשהו הרבה פעמים, בהנחה שהשימוש הרב-פעמי לא פוגע בבריאות עם שחיקת החומר", אומרת דוקטור יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה.
ישראל מבקשת להפוך למעצמת מחזור, אבל מחזור הוא לא חזות הכל, ובתחומים אחרים ישראל משתרכת מאחור. "עדיף למחזר מאשר לא למחזר אבל זה לא פיתרון אידיאלי. זה תהליך שדורש אנרגיה", אומרת פרג, "יש סכנה בתובנה הציבורית הרחבה, שאם אפשר למחזר הכל אז אין בעיה לצרוך כמה שרוצים. יש אפקט ריבאונד. אתה מרשה לעצמך להגדיל את הצריכה, כי לכאורה פתרנו את הנזק הסביבתי. עדיף לצרוך פחות ולייעל את הצריכה שלנו".
מכתבי איום על סודהסטרים
אז אחרי שהוחלט להעביר את הישראלים לשימוש בשקיות רב-פעמיות בסופר, איפה עוד אפשר לעבור לרב-פעמי? סודהסטרים השיקה השנה שלושה קמפיינים גלובאליים ויראליים, שלוו בפעילות יחסי ציבור מאסיבית, בכיכובם של כוכבי סדרת משחקי הכס.
הקמפיינים מציפים באופן יצירתי והומוריסטי את הנזק הסביבתי החמור הנגרם לכדור הארץ כתוצאה משימוש בבקבוקי פלסטיק חד-פעמיים. מסרים אלה עוררו מתקפה עולמית חסרת תקדים על החברה הישראלית, מצד קבוצות חזית בתעשייה העולמית של יצרני בקבוקי מים מפלסטיק, בראשות נסטלה ווטרס (Nestlé Waters).
"סודהסטרים קיבלה שבעה מכתבים, בשבעה שווקים שונים ברחבי העולם, הדורשים להסיר את הקמפיין מהרשת באופן מיידי", מספר מתי יהב, סמנכ"ל השיווק הגלובלי של סודהסטרים, "המכתבים הגיעו מנציגויות של ענקיות בקבוקי הפלסטיק באירופה ובארה"ב, וביניהם מכתב החתום על ידי דניס קאן, מנכ"ל Nestlé Waters צרפת.
הקמפיין של סודהסטרים:
"כמובן, שאנו לא מתכוונים לגנוז את הקמפיינים הללו. סודהסטרים תמשיך להיות חוד החנית במאבק על זכותם של צרכנים ברחבי העולם להשתמש במי ברז בריאים, טריים וזמינים, להיחשף ולהכיר מקרוב את היקף הזיהום והנזקים הסביבתיים האדירים הנגרמים על ידי בקבוקי פלסטיק חד-פעמיים".
הקמפיין של סודהסטרים ששם את הזרקור על נושא הרב-פעמיות הצליח להכעיס לא מעט גופים כלכליים. למה בעצם? "מחזור יותר מתאים למודל הכלכלי שהעולם מתנהל בו מאשר הפחתה במקור, לצרוך פחות", מסבירה פרג. "אין לזה מודל כלכלי ברור להפחתה. במחזור ברור מי מרוויח. וגם ברור מי לא ירוויח אם נצרוך פחות.
"כל המערכת בנויה על ייצור ופעילות ולא על אי פעילות. אנחנו צריכים לשבור את המעגל הצרכני הזה. מחזור הוא פיתרון שלא דורך לאף אחד על היבלות. לא נפגע. אבל צריך לזכור שרוב בקבוקי הפלסטיק לא מגיעים למחזור אלא למטמנות כמו פסולת רגילה".
האם סלי הבד הם הדבר הנכון?
אבל לא כולם תמימי דעים. "מה עדיף - מחזור או רב-פעמיות - זה לא משהו שאני יכולה לומר", אומרת פרופסור אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה בטכניון וראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "צריך לקחת בחשבון את מחזור החיים השלם של המוצר והשימוש בו, כדי להחליט האם עדיף שמשהו יהיה חד-פעמי או רב-פעמי.
"כשהבקבוקים עוברים תהליך מחזור הם לא הופכים לבקבוקים אלא הופכים למעילי פליז, לשטיחים או סלסלאות של פירות. ואז אנחנו צריכים לייצר שוב בקבוקים חדשים למשקאות שלנו. דרך אחרת היא להשתמש בבקבוקים רב-פעמיים. זה יכול להיות בקבוק זכוכית. יש בירות שנמכרות בבקבוק רב-פעמי שחוזרות למפעל, עוברות שטיפה ומילוי מחדש. אז צריך לקחת בחשבון את ההובלה למפעל, השטיפה, האנרגיה שצריכים ודטרגנטים".
גם בנושא השקיות, לא בטוח שאם אתם משתמשים בשקיות רב-פעמיות אתם עושים את הדבר הנכון. הכל תלוי בסוג השקיות הרב-פעמיות שאתם בוחרים. "יש סלים רב-פעמיים שיוצרו בסין על ידי ילדים סינים שעובדים בתנאים מחפירים, שהובלו מסין לארץ. יש נושא דלק והובלה וכל נושא הזיהום. צריך לראות את התמונה כולה", אומרת אילון.
יחד עם זאת לכולם ברור ששקיות הפלסטיק הן מזיקות. השקיות הללו הופיעו לראשונה בשנת 1957 כאמצעי לאריזת מזון לצריכה מחוץ לבית, ובשנת 1960 החלו להשתמש בהן כשקיות לפינוי אשפה. נכון ל-2009 סך כל השימוש בשקיות בישראל היה 5 מיליארד, מתוכן 2 מיליארד בסופר.
על פי אילון, כ-5% מסך השקיות הנצרכות בארץ הן בעלות פוטנציאל ללכלוך שטחים פתוחים. בשנת 2011 העריך המשרד להגנת הסביבה את מספר שקיות הפלסטיק בכ-3 מיליארד לשנה ומשקלן נאמד בכ-6 גרם כל אחת. המשמעות היא שמשקלן של שקיות הפלסטיק הוא 18 אלף טון, המהווה 0.4% מהפסולת הביתית המוערכת בכ-4.8 טון.
"משאבי כדור הארץ מוגבלים והולכים ונגמרים, ואם רוצים שהכדור ימשיך להתקדם, צריך כלכלה שיודעת לייצר אריזות מחומרי גלם קיימים", אומרת נחמה רונן, מנכ"לית תאגיד המחזור אל"ה. "זו הכלכלה המעגלית.
"איפה זה בא לידי ביטוי בבקבוקים? יש עשרות מדינות בעולם בהן הקימו מפעל שהוא מפעל לייצור בקבוקים מבקבוקים קיימים. לא רק מחזור בקבוקים, אלא בקבוק שאין סוף פעמים ניתן למחזר. אבל המחזור לא עומד בפני עצמו. מחזור צריך לשרת מטרות סביבתיות וכלכליות".
לפי נתוני תאגיד המחזור אל"ה לשנת 2015, בעוד ש-78% ממכלי המשקה בפיקדון הגיעו למחזור, רק 54% מתוך מיכלי השתייה המשפחתיים (ללא פיקדון) הגיעו למחזור ואילו היתר להטמנה.
תמיר מלמוד, מנכ"ל סודה סטרים ישראל, מסכם: "בקבוק סודה סטרים אחד הינו חלופה ל-3,833 בקבוקים ופחיות חד-פעמים למשפחה על פני 3 שנים. מכאן ששימוש חוזר בבקבוק אחד טומן בחובו תועלת סביבתית וצרכנית רבה".
לפנייה לכתב/ת 
