חקירות המחבל מחיפה נחשפות: שנים של שנאת יהודים

ימים לאחר הגשת כתב האישום נגד מוחמד שינאווי (21), המחבל שרצח בתחילת החודש שעבר את גיא כפרי וירה ברב יחיאל אילוז, מתברר עד כמה גדולה שנאת היהודים שגרמה לו לבצע את הפיגוע. מהפרוטוקולים של חקירת המחבל עולה כי כבר לפני 10 שנים, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, סייע לצעירים לשרוף כלי רכב של יהודים ופגע ברכושם של אחרים.

"בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון, יצאתי לשרוף עם מבוגרים ממני מכוניות של יהודים בחיפה, וזה ניטע בראש שלי וגדלתי עם זה", תיאר באחת החקירות. "בגיל 13 החזקתי נשק וגדלתי על זה. דוד שלי ירה באקדח על מועדון בחיפה, והוא נעצר ונשפט לשלוש שנים. הייתי שומע על התפילה שהיא נותנת כוח ורציתי לחסל יהודים, אולי גם כי רציתי לחפות על העבר שלי, על הטעויות ועל הסכסוכים עם הדודים מצד אמא שלי שנעצרו תמיד כי נתנו מכות ליהודים".

מסלול הבריחה של המחבל שינאווי

"היא זרקה לי משפט, נתנה לי להרגיש רע". שינאווי והחברה לשעבר

בחקירה אחרת הסביר כי לא הצית את כלי הרכב בעצמו, אלא נשלח רק להביא דלק. "הם היו מבוגרים ממני בחמש שנים ושלחו אותי לקנות בנזין מתחנות דלק", העיד. "ידעתי שיש מלחמה והבחורים אמרו שאנחנו מוסלמים ופלסטינים. ביום כיפור הסתובבתי עם בחורים, רכבנו וגנבנו אופניים ליהודים. הכול היה נגד יהודים, נגד יהודים".

בהמשך סיפר כי רצה לשכור דירה אבל נדחה בשל היותו ערבי: "לא מזמן הלכתי לשכור דירה בשכונת ורדיה בחיפה, בית עם בריכה. רציתי לשכור שם וסגרתי עם בעל הבית. כששמע שאני מוחמד, ערבי, הוא הפסיק לענות לטלפונים. איבדתי תקווה לשכור דירה ואז לקחתי דירה מערבי ברחוב הנמל. המעשים שעשינו נגד יהודים נמשכו כל החיים שלי. גנבתי מיהודים ולא ראיתי בזה משהו פסול או אסור. לפגוע ביהודים היה לגיטימי".

הנרצח גיא כפרי(צילום: זהר שחר)

בהמשך אותה חקירה סיפר כי חברתו, א', התגרתה בו בהקשר זה: "היו לי הרבה סיבות לשנוא יהודים ואז היא זרקה לי משפט, נתנה לי להרגיש רע. אולי היא אמרה לי 'אתה ציוני' כי כבר הייתי לא אכפת לי ממנה".

בחקירה אחרת תיאר שינאווי בקור רוח את מסע הירי ברחוב העצמאות, שם פצע את הרב אילוז, וברחוב הגיבורים, שם רצח את כפרי. "ירדתי לכיוון המשטרה ושם נסעתי במטרונית עד לרחוב העצמאות. הלכתי ברגל למסעדת 'אם שאקר' ושם אכלתי חומוס. יצאתי והתחלתי ללכת ברגל. עמדתי במקום ועישנתי סיגריה ברחוב העצמאות. הנשק היה בתיק שלי שהחזקתי על כתף ימין ואז ביצעתי את הפעולה. הלכתי, עברתי את הכביש, ראיתי מולי אדם דתי יהודי ויריתי בו. שמעתי אותו אומר 'איי'. יריתי ארבעה, חמישה, אולי שישה כדורים. זה נשק שיורה אוטומטי, יש בו כפתור של שלושה כדורים, אני חושב. אני לא זוכר אם הכפתור היה לחוץ. אחרי זה רצתי לכיוון צפון".

"לקחתי מונית מרחוב העצמאות", הוא ממשיך. "הנהג היה ערבי. נראה לי שהוא הריח ריח של אבק שריפה. ירדתי בחליסה, לא זוכר איפה, והלכתי ברגל. כשהלכתי ראיתי שוטר עם רכב טנדר ברחוב חוסיין. עברתי אותו וראיתי שהוא חולף ועושה פרסה, ואז רצתי לגשר חליסה. עברתי את הגשר, שם ראיתי גבר שמן עם כובע או משהו אחר. יריתי בו, אולי שלושה כדורים, באותה שיטה. הנשק היה בתוך התיק. חזרתי בריצה על הגשר, הגעתי לוואדי רושמייה ולהר שמעל חליסה, וזרקתי את התיק מאחורי עץ".

"לא בחרתי את היום, היום בחר בי". המחבל שינאווי

חוקר הימ"ר שאל את שינאווי בשלב מסוים מדוע בחר לבצע את הפיגוע נגד יהודים דווקא ביום הזה. "לא אני בחרתי את היום הזה, היום הזה בחר אותי. ביום הזה התפוצץ כל המטען של השנאה שהיה בתוכי, שנאה כלפי היהודים. לא הייתה משמעות לתאריך הזה. פשוט הרגשתי שהגיע הרגע לעשות את הפיגוע".