החורף המולך בעיר אינו מרתיע את תושבי שיקגו. הם לובשים מעילי פוך, נועלים מגפיים, חובשים כובעים, מצטיידים בצעיפים וכפפות ויוצאים אל אתרי התרבות הרבים בעיר.

אז מה קרה השבוע ומה קורה בעתיד? להלן סקירה קצרה:

הופעת להקת בת-שבע הוציאה את רוב הקהילה הישראלית היהודית וכנראה גם את הפלשתינאית מחוץ לבית. החנייה התת קרקעית בתיאטרון הריס אפשרה לבאים להגיע ישירות לאולם מבלי לשהות בקור המקפיא. בכניסה עמדו שוטרים בלבוש אזרחי ובדקו את התיקים. כששאלנו לפשר הדבר, הובהר לנו שפלשתינאים עומדים בחוץ ומפגינים נגד הופעת להקה ישראלית בעיר.

במוצ"ש היה האולם מלא מפה לפה. ראש העיר, רם עמנואל, רקדן בלט לשעבר, הגיע עם בתו וצפה במופע. כששאלתי אותו לשלומו הוא חייך שהכול בסדר. המחול "העבודה האחרונה" מאת אוהד נהרין הוא אירוע בימתי יוצא דופן ומהפנט. התפאורה מינימלית, כשמוסיקה של האומן הגרמני גרישה גרינברג מרחפת באולם. מהרגע הראשון של ההופעה ועד סופה, רקדן אחד רץ על מסילה במעמקי הבמה ונראה דורך במקום. האם הוא מסמל את מדינת ישראל והעדר חוזה שלום? מי יודע? מחד גיסא, סיטואציה זו מצביעה על תחושה פסימית, לא מתקדמים לשום מקום, שרויים במציאות קרבית. מאידך גיסא, יש אולי תקווה מכיוון שלא מפסיקים לרוץ אפילו לרגע אחד. ייתכן שריצה זו מסמלת את חייו של אוהד נהרין, הרץ כמחצית יובל השנים כמנהלה של הלהקה ולא מתכוון לעצור.

אפילו ראש העיר בא לראות אותם. בת-שבע בהופעה צילומים: גדי גדון

לעיתים הדמויות מתמזגות לקבוצה אחת, יוצרות פסיפס אנושי ומראות את כוח הקבוצה והקולקטיב שנשבר מפעם לפעם במופע רקדן יחיד בשפת הגאגא המבטא את הצורך לביטוי אינדיבידואלי, לעיתים מצטרפת אליו רקדנית והם רוקדים בדואט. בסצנת הסיום מונף דגל לבן, זיקוקי דינור מתפוצצים באוויר וסצנת ריקודים עליזה פורצת ואחריה נקשרים כל הרקדנים בנייר דבק לגוש אחד. אין פירוש אחד, כל צופה הביא אינטרפרטציה שונה, וזה היה נפלא.

לפרטים: HarrisTheaterChicago.org 

הספר של יוסף

ביום חמישי התקיים אירוע מעניין במוזיאון השואה שנקרא "הספר של יוסף". באירוע השתתף הסופר ריצ'רד הולנדר והמפיק האומנותי ריק בוינטון Rick Boynton מתיאטרון שייקספיר בשיקגו. "הכול התחיל ביום יפה בחיק משפחתי בבולטימור”, פתח ריצ'רד הולנדר את דבריו. ב-22 באוקטובר 1986 צלצל הטלפון מהמשטרה והודיע להולנדר חדשות רעות: הוריו נהרגו בתאונת דרכים בניו-יורק. הודעה זו הייתה חלום ביעותים עבורו. הוריו שבו זה עתה ממסע בקוסטה ריקה ותכננו לקחת את ילדיו לחופשה בדיסני לנד פלורידה. הכול עמד מלכת.

מספר חודשים אחר כך, בכאב לב, הגיע לבית הוריו והחל במיון וסינון החפצים, לתדהמתו נתקל במזוודה נעולה. כשפתח אותה גילה מאות מכתבים ומסמכים כתובים בפולנית, וחתומים בצלב קרס, ומלווים בתמונות של סבו, סבתו ושלושת אחיות האב שחיו בקרקוב פולין בין השנים 1939 עד 1944. הגילוי זעזע אותו, לא היו לו כוחות נפשיים להתמודד עם אובדן הוריו והתגלית. "הייתי מוג לב”’ הוא מתוודה, "נעלתי את המזוודה ולא פתחתי אותה במשך 15 שנה. יום אחד החלטתי לפענח את הרז שנגלה לפני, ידעתי שאבי רצה להגן עלי ולא סיפר לי מאומה על עברו אך קיוויתי להאיר אור נוסף על חיי אבי ולגלות את גבורתו”.

הוא הוציא את המכתבים ומסר אותם לתרגום ומסכת חייהם של משפחת אביו נפרשה לפניו. המכתבים תארו את חיי היום-יום בקרקוב בעת מלחמת העולם השנייה לבנם שהגר לאמריקה. המסמכים הראו את קשיי הגירתו של האב שהגר מפולין לארה"ב עם אשתו הראשונה ובנם המאומץ שהיה יתום יהודי בן 14. הם הגיעו ללא מסמכים, והועמדו לגירוש, אך התנדבות הסב לצבא האמריקאי מנעה את גירושם ואפשרה להם לבנות פה את חייהם. בעקבות המכתבים גילה הולנדר את משפחתו המורחבת שנעלמה.

חקירה זו הובילה אותו לכתיבת ספר המתעד את חיי המשפחה בפולין הנקרא "כל יום נראה כנצח” Every day lasts a year שהתפרסם בהוצאת קיימבריג'. ספר זה עובד על ידי המחזאית הכשרונית קרן הרטמן מתיאטרון שקספיר בשיקגו למחזה.

"המחזה עובד ממאות מכתבים לסיפור אנושי המביא לחיים שלושה דורות שהתוודעו זה אל זה בעזרתם”' אמר ריק בוינטון המפיק האומנותי, “המחזאית מראה את כוחם וחשיבותם של מכתבים שנעלמים בהווה בחשיפת החיים והתרבות". המחזה מוצג בתיאטרון שייקספיר מה-26 בינואר עד ה-5 במרץ 2017.

לפרטים: www.chicagoshakes.com 

אם אתם מתגעגעים לפסטיבל הסרטים הישראלי, ארגון IAC בשיתוף פעולה עם מועדון קול חדש ופסטיבל הסרטים הישראלי מזמינים אתכם להקרנת סרטו של אמיר וולף "ציפורי חול”, בכיכובה של כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע, גילה אלמגור.

ההקרנה תתקיים ביום ראשון 12 בפברואר ב-7:30 בערב במועדון קול חדש.

לרכישת כרטיסים מראש הכוללים גבינות יין ונשנושים פנו ל:http://www.israelmovie.eventbrite.com 

רקוויאם של התרסה Defiant Requiem

האופרה "רקוויאם של התרסה" של ורדי מציגה מיסה קתולית המלווה את המת בדרכו האחרונה. אופרה זו הועלתה 16 פעמים בניצוחו של המנצח האגדי רפי שטרן במחנה הריכוז טרזין מנובמבר 43 לאוקטובר 44. בקונצרט האחרון נכחו אנשי האס.אס, ומשלחת הצלב האדום ואחריו נשלחו כל המשתתפים להשמדה. את היצירה המופלאה הזו שרו 150 אסירים בע"פ ללא תווים, כשמידי פעם הצטרפו אסירים חדשים ומלאו את מקומם של אלו שנשלחו למוות.

מצגת עוצמתית זו מגיעה לשיקגו במאמץ חד פעמי לגיוס כספים לטובת הפדרציה היהודית בעיר לתמיכה בקהילת ניצולי השואה.

ההפקה המרהיבה הכוללת קונצרט היסטורי מרגש של הרקוויאם בניצוחו של מורי סידלין ובהשתתפות זמרי אופרה מפורסמים וקטעי ארכיון מהסרט, בו נכללים עדויות של ניצולי שואה מטרזין מאותה תקופה.

הקונצרט יתקיים ביום חמישי ה-23 במרץ בשעה 7:30 בערב ב-Simphony Center 220 South Michigan Ave.

לפרטים: 1-312 294-3000