דיון בכנסת במהפכת החקיקה: "רוצים שליטה דורסנית"
יום לאחר חשיפת ynet על אודות הרפורמה המוצעת להגבלת מספר הצעות החוק הפרטיות, נערך בוועדת הכנסת דיון בנושא. כמה חברי כנסת, בהם יו"ר הוועדה יואב קיש, הביעו התנגדות נחרצת למהלך: "לא נאפשר עקירה מתוכן של המושג 'חקיקה פרטית'"
דיון בכנסת בעקבות חשיפת ynet: ועדת הכנסת קיימה בצהריים (יום ב') דיון על מהפכת החקיקה הפרטית והגברת הפיקוח של הכנסת על הממשלה, שאותה יזמו שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. מרבית חברי הוועדה הביעו הסתייגות נחרצת מהמהלך, שלטענתם פוגע בעצמאות הרשות המחוקקת. ynet העביר שידור חי מהדיון בוועדה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד) אמר בפתח הדיון כי "הופתעתי לשמוע בתקשורת על יוזמה להפחתת החקיקה הפרטית בכנסת. אני חושב שכל ח"כ מרגיש את זה, שהוא מחויב בשמירה על כבוד הכנסת והסמכויות שלה, וחלק מזה זה החקיקה הפרטית. לא תתקבל שום החלטה בכנסת הזאת ככפייה של שרים על חברי כנסת. אף אחד לא יכתיב לנו מלמעלה מה קורה בעניין הזה".
קיש אמר עוד כי "מי שחושב שהכנסת הזאת תעביר רק חקיקה ממשלתית טועה. נכון, צריך תיקונים, ואולי יש בעיה של חקיקה מוגזמת, אבל יש הבדל גדול בין אפשרות לתת הצעות חוק לבין ההליך עצמו. למנוע מחבר כנסת להגיש הצעה פרטית זו טעות. אני אומר לכם שלפיד ושקד מובילים את זה, יריב לוין אמר לי שאין לו שום הצעה שכרגע הוא דן עליה. אנחנו יודעים בדיוק מי עשה סיבוב על הראש של הח"כים. לא נפגע במעמד הכנסת. לא נאפשר עקירה מתוכן של המושג 'חקיקה פרטית'".
ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו) תקפה את ההצעה בחריפות: "לא ייתכן שהשרים זוממים על חברי הכנסת, ואני בכוונה בוחרת במילים הללו. יוצרים יד או ברית שמאוד נוחה למי שיושב בשלטון ובראש ועדת השרים כדי להשתיק מה שלא נעים. כלי כזה של חקיקה, מעבר לנושא של לחוקק חוק, הוא כלי של להעלות לסדר היום בין היתר נושאים חברתיים. לא ייתכן שבמשמרת של יו"ר הכנסת אנחנו עדיף לקיצוץ הכנפיים והכלים הפרלמנטריים של חברי הכנסת. אסור להשאיר את זה בידיים של מי שרוצה לשלוט בשליטה דורסנית".
ח"כ יואב בן צור (ש"ס) אמר: "במקום לסנדל את חברי הכנסת, עדיף לקדם רפורמה בחקיקה שתעודד מיזוג חוקים דומים, קידום מהיר לחוקים בסוגיות דחופות ויחס הוגן של יו"ר ועדת השרים להצעות חברי הכנסת. יש לנו יותר מהרגשה שחוקים של מפלגות מסוימות עוברות הרבה יותר מהר מאשר אחרות. זו לא משילות, זאת דיקטטורה – ואנחנו לא ניתן לזה יד ולא נסכים לצעד האנטי-דמוקרטי הזה. אם לא נוכל לפעול בחקיקה למען הציבור, אז לשם מה אנחנו פה בכלל?".
מנגד, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה בדיון כי "אני לא חושבת שהתפקיד הבלעדי של הכנסת הוא לחוקק. דיברנו על כלים פרלמנטריים. זה הגיע למצב שלכנסת אין באמת יכולת לפקח על עבודת הממשלה ולכן כל כנסת רוצה להראות את עצמו, מצהיר הצהרות חוק שאתם וגם אני יודעת שאין להם תוחלת. אני לא אומרת חלילה לבטל את יכולת החקיקה, אבל לאפשר לכנסת כלים פרלמנטריים אמיתיים ועדכניים. בדרך הזו, חכ"ים ימצאו את עצמם הרבה פחות בצורך ובדחף להציע הצעות חוק שאין בינן לבין המציאות דבר".
מתנגד נוסף למהלך כפי שהוצע הוא ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני). לדבריו, "הפכו את הממשלה ואת ראש הממשלה לדבר עיקרי שסביבו הכול מסתובב. צריך לזכור, הכנסת היא נציג הריבון, לא הממשלה. הציבור הוא הריבון והוא שולח את הכנסת, והיא מייצגת את האזרחים. במסגרת האירועים הפוליטיים בישראל חל בלבול בדבר הזה, וזה מביא להיחלשות הולכת ומתגברת של הכלי החשוב ביותר לציבור, וזה הכנסת".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר: "נראה ששרת המשפטים מתעבת חקיקה פרטית. היא אמרה שאנחנו מחוקקים את עצמנו לדעת. רק שלא נאה דורש נאה מקיים. השרה עצמה הגישה מאות חוקים בכנסת הקודמת, ובכלל מה שנעשה בוועדת השרים הוא מקומם מפני שאין דיון ענייני כמעט לגבי שום חוק. היא אמנם שרת המשפטים, אבל היא חברת כנסת, ואם היא רוצה לעשות שינויים בעבודת הכנסת – עליה לבוא ולשכנע את חברי הכנסת ולא להכתיב מלמעלה".
עד חמש הצעות חוק פרטיות בשנה
על פי היוזמה שהתגבשה - כל חבר כנסת יוכל להגיש ארבע עד חמש הצעות חוק פרטיות בשנה. השינוי יהיה דרמטי: כיום אין כל הגבלה בהגשת חוקים. בנוסף, יקוצץ באופן משמעותי גם מספרן של הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה - מ-40-35 כיום ל-15 בלבד. זו הוועדה שבה נקבעת למעשה עמדת הקואליציה, והיא הגוזרת את גורלן של הצעות חוק.
כמו כן, יוגבל מספר ההצבעות במליאת הכנסת על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה במקום כ-750 הצעות חוק שעולות להצבעה כיום ורובן נדחות.
אל מול הקיצוץ המשמעותי במכסת החקיקה, יורחבו סמכויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. אחד הצעדים בכיוון זה הוא שינוי נוהל הערר בוועדת השרים לחקיקה: כיום כאשר חוק נפסל, כל שר יכול להגיש ערר ואז הוא מחויב להציג את החוק בפני הוועדה. על פי ההצעה החדשה השר יגיש את הערר אך החוק יוצג בפני הוועדה באמצעות הח"כ היוזם עצמו - מהאופוזיציה או מהקואליציה (על בסיס מכסה סיעתית). כך, הח"כ היוזם את הצעת החוק יוכל להציג אותה לשרים בוועדה באופן הברור ביותר על יתרונותיה וחסרונותיה.
בנוסף מבקשת היוזמה החדשה להחיל "שיפוט מוקדם" של הצעות חוק. הצעות חוק פרטיות מורכבות העוסקות ברגולציה יוכלו לעבור בחינה הנקראת RIA, שנערכת כיום להצעות חוק ממשלתיות ומנתחת את משמעויותיה. כך, חברי הכנסת המגישים יוכלו להבין את עמדות משרדי הממשלה מראש ולהתכונן טוב יותר לדיון בוועדת השרים ולשיפור הצעת החוק. עניין זה יהיה נתון להחלטתו ורצונו של הח"כ היוזם.
השרים שקד ויריב לוין פנו אתמול ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בבקשה לבחון את התוכנית. אדלשטיין הביע תמיכה במהלך וביקש לבדוק את הנושא מול ראשי הסיעות. "אני שמח שמחאותיי על ריבוי החקיקה והצורך בהגברת הפיקוח על הממשלה נושאות פרי", אמר יו"ר הכנסת. "אני מברך את השרים שקד ולוין וסמוך ובטוח שאם המהלך יתממש – נשפר את הפעילות הפרלמנטרית ואת יעילותה".
במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו כי הרפורמה מחויבת המציאות ותואמת את המלצות המכון שהוצגו על-ידו לאורך השנים: "לפי נתוני המכון העדכניים, ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית. במהלך 15 השנים האחרונות הונחו בה יותר מ-22 אלף הצעות חוק. מצב זה פוגע בעבודת הפיקוח ובאמון הציבור בחברי הכנסת".
"עם זאת, לחברי הכנסת אין כלים משמעותיים לפקח על עבודת הממשלה ולכן התיקונים המוצעים הם חלק משמעותי מחבילה שחייבת להתקבל בכדי לשפר את האמצעים שבידי חברי הכנסת", הוסיפו במכון הישראלי לדמוקרטיה. רק בכנסת הנוכחית הוגשו 3,800 הצעות חוק - מתוכן אושרו 77 בלבד.
"לא ניתן יד לחיסול החקיקה הפרטית"
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ קיש אמר מוקדם יותר בראיון לאולפן ynet כי "חבל שהשרה שקד לא בחרה לעבוד איתנו בעניין הזה. אנחנו בוועדה כבר עשינו עבודה, גם בנושא השאילתות, גם בנושא זימון לוועדות, גם בנושא עודף החקיקה. כל מה שמופיע שם זה 'להרוג' את החקיקה הפרטית. אנחנו לא ניתן יד לזה, הכנסת לא עושה חקיקה מממשלתית וזהו. לא ניתן יד לחיסול החקיקה הפרטית".
קיש אמר עוד כי "אני שותף לדעה שיש עודף חקיקה, אבל אם מסתכלים על מה שעלה וההצעה של השרד שקד – היא הלכה לקיצוניות אחרת. ואני אומר יותר מזה, לא תהיה פה משמעת קואליציונית, זו תהיה החלטה בהצבעה בכנסת במליאה פתוחה. אין לי בעיה לשבת עם השרה שקד, נבנה מתווה שיהיה מקובל ראשית על חברי הכנסת, כי הכנסת היא הריבון שמחוקק".
גורמים נוספים בקואליציה הביעו התנגדות למהלך. אחד מהם הוא יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שאמר אתמול: "הצעתי לשרת המשפטים הצעה שמקבילה לשלה, כמו ביטול הקריאה הטרומית ומעבר ישיר של הצעות חוק לוועדות ומתן אפשרות לכל ח"כ המגיש הצעה בוועדת שרים לחקיקה להופיע בפניה. את זה היוזמים שכחו ובגלל זה אני נגד", אמר ביטן השוהה בלונדון. "אם אתם לא מסוגלים לשבת בוועדת שרים לחקיקה, אז תוותרו על ישיבה שם ונשמח לדון בהצעות בוועדת הכנסת".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) טען כי "זו יוזמה הזויה ומסוכנת. אחרי מאמצי החיסול של התקשורת והרשות השופטת מצד הממשלה מגיעה גם תורה של הרשות המחוקקת". הוא אמר עוד כי "ליו"ר הכנסת אסור לשתף פעולה עם יוזמה שמטרתה החלשת הכנסת ודריסתה. לא רק שהממשלה לא מבצעת את עבודתה בתחומים רבים, עכשיו גם היא תגביל את יכולתה של הכנסת לעשות זאת? לא מחזקים כאן שום אלמנט בעבודת הפיקוח. גם היום הכנסת יכולה לבצע שימועים ולזמן בכירים, ואף עשתה זאת השנה".
מנגד, יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד בירך על היוזמה: "זאת התחלה של מהלך מצוין לחיזוק הכנסת. הגיע הזמן שחברי הכנסת יוכלו באמת לשמש כשליחי ציבור במקום להגיש הצהרות חוק מיותרות. כבר זמן רב שצריך לעצור את הטירוף, שבמסגרתו מוגשות אלפי הצעות חוק בשנה שמסרבלות את הכנסת ואת עבודתה וחונקות את האזרחים ברגולציה מיותרת".
לפנייה לכתב/ת 
