רק 18% מהקנסות על זיהום הוטלו בפועל‏

מה נשאר מהקנסות הגדולים שהוטלו על מזהמים? בשנת 2016 הודיע המשרד להגנת הסביבה על כוונה להטיל עיצומים כספיים על מפעלים מזהמים על סך 53,779,140 שקל. אלא שסכום העיצומים שהוטל בפועל היה רק 9,731,924 שקל. כלומר, רק 18% מהסכומים עליהם הוצהר - הוטלו בפועל.

הקנס הגבוה אי פעם בישראל למפעל מזהם

נתונים אלה עולים מבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, שהגיש עו"ד קובי בר-לב. הנתונים יוצגו בכנס סביבה 2050 שיפתח מחר (שלישי) בתל אביב.

( צילום: עידו ארז)

על פי הנתונים שנאספו במשרד עו"ד תדמור יובל לוי, במהלך שנת 2016 הודיע המשרד להגנת הסביבה על הטלת עיצומים כספיים לעשרות מפעלים בישראל בגין עבירות בתחום איכות הסביבה. כאמור, סכום ההודעות על הכוונה להטלת עיצומים כספיים עמד על 53.7 מיליון, ואילו סכום העיצומים שהוטל בפועל היה רק 9.73 מיליון.

המשרד הוציא 58 הודעות על כוונות להטלת עיצומים. בפועל, מספר העיצומים הכספיים שהוטלו בשנת 2016 היה 18 בלבד. מספר ההליכים שעדיין מתנהלים עומד על 46.

העיצום הגבוה ביותר השנה הוטל במרס 2016 על חברת פז בתי זיקוק אשדוד, חברת בת של פז חברת נפט בע"מ, בעקבות הזרמת שפכים לים. המשרד להגנת הסביבה על החברה עיצום בסך כולל של 18,636,800 שקל, סכום שצפוי להצטמצם בצורה משמעותית בהמשך.

ראוי לציין כי הליך של עיצומים הוא הליך שבמסגרתו מתנהל משא ומתן, ובסיומו לרוב מתקבלת הסכמה להפחית את סכום הקנס המקורי. כמו כן, הסכום הגבוה ביותר שהוטל על פז בתי זיקוק אשדוד טרם שולם, וזוהי אחת הסיבות לפער הגבוה בין הסכומים שנגבו לסכומים עליהם הוכרז מלכתחילה, אך יש להניח שגם קנס זה יהיה לבסוף נמוך מ-18.6 מיליון.

במשרד להגנת הסביבה מסבירים עוד, כי לא ההליכים של 2016 הסתיימו, וקיימים תיקים פתוחים נוספים, כך שהנתון הנוכחי של הקנסות שנגבו בפועל צפוי להשתנות בחודשים הקרובים. עוד טוענים במשרד, כי הסיבה לזינוק הגדול בעיצומים ב-2016 לעומת שנים קודומות, מקורו בחבלי לידה ולימוד של התהליך, שכיום נעשה בו שימוש נרחב הרבה יותר מעבר.

היתרון: הליך קצר יותר מהפלילי

כלי העיצומים הכספיים מהווה מנגנון אכיפה חלופי להליך הפלילי. גורמים במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי העיצומים מאפשרים אכיפה אפקטיבית שאינה נגועה בקשיי האכיפה הפלילית, מביאים למידתיות בין ההפרה לבין הסנקציה הננקטת בגינה וכן מאפשרים תגובה אכיפתית בלוחות זמנים קצרים יחסית.

בעוד ההליך הפלילי נמשך מספר שנים מרגע פתיחת החקירה ועד למתן גזר דין על ידי בית משפט, בכל הנוגע לעיצומים הכספיים ההליך הוא קצר יחסית. מרגע קבלת המלצה להטלת עיצום כספי ועד לדרישות התשלום (האקט המבטא את סיום ההליך המינהלי) חולפות בממוצע בין שנה לשנה וחצי בלבד.

מדובר בכלי יחסית חדש במשפט הישראלי, המשרד להגנת הסביבה הוא גורם מרכזי המפעיל אותו ככלי אכיפה משמעותי החל משנת 2009. בשל חדשנותו של הליך העיצומים הכספיים ישנן מורכבויות משפטיות רבות המחייבות לעתים קרובות דיונים רוחביים בתוך המשרד, ולעתים אף עם משרד המשפטים לשם קבלת הכרעה.

עו"ד בר-לב, שותף ומנהל מחלקת איכות הסביבה במשרד תדמור יובל לוי מסביר: "מדובר בנתון מדהים, מפני שבין 2010 ל- 2015 המשרד הודיע על כוונה להטיל עיצום בסכום של 101 מיליון שקל. המעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית הוא מהלך חיובי מאוד בו נקט המשרד, אבל עדיין חלק ניכר מהעיצומים הכספיים מוטל בגין הפרות טכניות, כגון אי דיווח, ולא בגין עבירות של זיהום סביבתי בפועל.

"על המשרד להגנת הסביבה לשקול את קידומם של מנגנונים נוספים, כגון מבדקי אכיפה פנימיים בתחום איכות הסביבה ושקילת שיקולי עלות-תועלת ברגולציה סביבתית, כפי שמקובל ברבות ממדינות OECD". לדברי עו"ד בר-לב, "אני לא יודע מה השיקולים שעומדים מאחורי ההתנהלות הזו, אבל צריך לשקול להקים מנגנונים נוספים ומקבילים שהעלות שלהם למשק נמוכה יותר, ושיביאו יותר תועלת".

במשרד להגנת הסביבה מסרו, כי הדברים מתחדדים ביתר שאת לאור העובדה שהמשרד הוא מהמשרדים המובילים בתחום העיצומים הכספיים, הן בשל מספר העיצומים שמטיל המשרד, והן בשל סכומי העיצומים שהם גבוהים מאוד ועל כן מעודדים התדיינות משפטית מרובה.

עוד נמסר מהמשרד: "לשם השלמת התמונה נציין כי כלי העיצומים הכספיים הגדיל את היקף האכיפה הסביבתית כמו גם את אפשרות ההתמודדות עם מקרים שאינם מתאימים להליך פלילי, ובכך תרומתו להסדרה סביבתית היא גדולה".