בג"ץ קבע: פעילות מכונות המזל לא תחודש
בהמשך לביטולן והפעלתן של מכונות המזל של מפעל הפיס, בג"ץ דחה את בקשת זכייני הפיס, שדנה בהחזרת ההגרלות לפעולה עד שתינתן תשובת האוצר מהי תקופת המעבר שתוביל להפסקה מוחלטת של המכונות
בג"ץ דחה היום (ב') את בקשתם של זכייני הפיס לחידוש את ההגרלות האלקטרוניות במפעל הפיס, והורה למשרד האוצר להשיב לעתירה על מתן תקופת מעבר תוך 45 יום ולאחר מכן ייקבע מועד לעתירה בהקדם, במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
נציין כי מדובר בבקשה לצו ביניים להאריך את ההיתר שניתן לזכייני מפעל הפיס לערוך הגרלות אלקטרוניות עד למתן פסק הדין בעתירה, שהוגשה בחודש שעבר, ובה נטען כי מדובר בפגיעה בהכנסות של הזכיינים מהגרלות במכונות מזל.
השופט קיבל את טענת הזכיינים, כי עד ליום ה-31.12.2016 לא קיבלו הודעה רשמית על הפסקת פעילות מכונות המזל והגרלת הקינו, זאת בעוד באוצר טענו בהתחלה כי החלטת הממשלה בנושא בחודש אוגוסט היתה למעשה כהודעה רשמית.
"אין חולק בדבר הנזק הכספי שנגרם וייגרם לעותרים עקב הפסקת עריכתן של ההגרלות האלקטרוניות", נכתב בהחלטה. "מצד שני, ניצב האינטרס הציבורי הגלום בהפסקת עריכתן של ההגרלות האלקטרוניות (איני מתעלם מהקושי שמעלים העותרים בכך שמהמרים יעברו להמר באופן בלתי חוקי, אולם כאמור, לא בכך עוסקת העתירה)".
עוד נאמר בהחלטה, כי ישנם מגעים בין הצדדים לפיצוי כספי של הזכיינים. השופט יורם דנציגר רמז כי זו ככל הנראה הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה. "נתתי דעתי לעובדה כי בין הצדדים מתנהלים מגעים שמטרתם לייתר את העתירה, במסגרתם הוצע לעותרים פיצוי כספי. מבלי להביע כל עמדה לגבי סיכויי העתירה וביחס לגובה הפיצוי הכספי הראוי (אם בכלל), אני סבור כי פיצוי כספי אכן עשוי לייתר את הצורך בהכרעה בעתירה, וראוי כי הצדדים יעשו מאמץ לילך בדרך זו".
כעת יושבים הצדדים במטרה להגיע להסכמות על הפיצויים. בעוד שבאוצר רוצים לפצות בכ-39 אלף שקל על כל חודש בממוצע, הזכיינים דורשים פיצוי של כ-69 אלף שקל. עוד במחלוקת - נושא העמלות שייקבלו. עד היום קיבלו הזכיינים 7% מההכנסות שלהם ועל פי המודל החדש יקבלו עמלה של 7% רק על סכום של עד 1.2 מיליון שקל בשנה. בין 1.2 ל-2 מיליון שקל יקבלו עמלה של 6.2% ועל הכנסות גבוהות יותר יקבלו עמלה של 6%. החל מ-2019 על הכנסות הגבוהות מ-2 מיליון יקבלו עמלה של 5% בלבד.
העתירה של זכיניי הפיס הגיעה בעקבות החלטת האוצר להפסיק לחלוטין את פעילות מכונות המזל וצמצום משחקי הקינו, כך שיפעלו רק באשכולות סוציו-אקונומיים של 1-4 ורק 8 פעמים ביום במקום 24 פעמים ביום, כפי שפעלו עד עתה.
לאחר סיום תקופת ההיתר, עתרו זכייני מפעל הפיס, באמצעות עו"ד רות ברק, לבג"ץ נגד שר האוצר, משה כחלון ומפעל הפיס, וביקשו מתן צווים על תנאי וצו ביניים לקבלת תקופת התארגנות ומעבר של שנה עד להפסקה מוחלטת של פעילות מכונות המזל והגרלות הקינו.
בעתירה אף צוין, כי הגבלות קודמות של מפעל הפיס הביאו את הזכיינים שמפעילים את מכונות המזל והגרלות הקינו להפסיק מכירה של מוצרים אחרים, כמו מזון או ממתקים, כך שעסקיהם נשענו עד היום אך ורק על ההגרלות של מפעל הפיס. לטענת הזכיניים הפסקת הגרלות הפיס מהווה אפלייה לעומת הפסקת מירוצי הסוסים שמפעיל הטוטו. למרות הצהרות האוצר כי הימורי המירוצים ייפסקו, הדבר עוד לא הוכרע כאשר ברקע עומדת שאלת הפיצויים לחברה הבריטית BGI המנהלת את ההימורים בארץ.