האנשים האחרונים שמדברים את שפתם
נטל היסטורי מוטל על כתפיו של פבלו אנדרדה: אחרי הרצח המסתורי של אחותו - הוא הדובר האחרון של שפת הרסיגרו, אחת מ-17 שפות בפרו שנשקפת להן סכנת הכחדה חמורה. מה עושים כדי לא לאבד אוצר תרבותי ומילולי בן אלפי שנים?
לאמדאו גרסיה לא נותר עם מי לדבר בשפת אמו, טאושירו. גם לפבלו אנדרדה, האדם האחרון שדובר את שפת הרסיגרו, אין עם מי לקשקש בה. השפות הילידיות האלה הן שתיים מ-17 שפות בפרו הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה על רקע התקדמות החיים המודרניים אל תוך אזורי האמזונס המבודדים, התקדמות שהרחיקה בני ילידים רבים מדרך החיים העתיקה שלהם – וגם משפתם.
גרסיה, בן 67, הוא אחרון בני הטאושירו, שבט ילידי שחי בצפון פרו ונכחד כמעט לגמרי בגלל מלריה, עימותים עם סוחרי גומי בלתי חוקיים ודליפות נפט רעילות בנהרותיו. גם אנדרדה, בן 65, ראה אט-אט את בני שבטו נעלמים עם שפתם. עד לאחרונה הוא חי עם אחותו רוזה, הדוברת השנייה של שפת רסיגרו, אבל בחודש שעבר היא נרצחה באופן מסתורי והותירה אותו לבדו.
לפני כעשור היו עדיין 37 דוברי רסיגרו, אבל כל השאר התחתנו עם בני זוג ובנות זוג מהקבוצה האתנית הגדולה יותר אוקאינה – וויתרו על שפת אמם.
פרו נלחמת לשמר את מגוון השפות הילידיות כדי שלא ייכנעו לספרדית, השפה השולטת בפרו מאז העידן הקולוניאלי. כך למשל מפיקה הממשלה תוכנית חדשות יומית בשפת הקצ'ואה עבור 3.4 מיליון הפרואנים שדוברים אותה. כעת עמלים על השקת מהדורת חדשות גם באיימרה, שלה יש כחצי מיליון דוברים. לשתי השפות יש ניבים רבים.
ובכל זאת, בפרו – מדינה בת 30 מיליון תושבים – לא לכולם יש אותו משקל דמוגרפי. "יש ארבע שפות ילידיות בסכנת הכחדה ועוד 17 שפות סכנת הכחדה חמורה – ומדובר בכחצי מכל השפות הילידיות במדינה", אומרת אלנה בורגה, ראש המחלקה הממשלתית לחינוך בין-תרבותי, דו-לשוני וכפרי. לא פחות מ-37 שפות ילידיות כבר נכחדו.
לדברי בורגה המשקל התרבותי של הספרדית, שהיא השפה הראשית של מוסדות הממשלה, של מערכת החינוך ושל הטלוויזיה, רומס את השפות הילידיות ומפחית את הסיכויים שילדים ילמדו אותן. הבעיה החריפה בגלל האיומים הנשקפים לקבוצות ילידיות שנאלצו לעזוב את אדמותיהן בגלל פרויקטים חקלאיים, קידוחי נפט, ועבודות כרייה וכריתת עצים בלתי חוקיות. גם קרטלי סמים הבריחו אותן.
מקליטים, כדי שלא יאבד
בשנת 2009 הזהירה אונסק"ו שברחבי העולם יש כ-2,500 שפות בסכנת הכחדה, והדגישה כי כל אחת מהן היא אוצר של מילים, שירים, בדיחות, פתגמים ואגדות. בפרו הבעיה חריפה במיוחד, משום שהסביבה המאתגרת של יערות הגשם והרי האנדים היא בית לעשרות קהילות ילידיות שבריריות. לפי נשיונל ג'אוגרפיק, האזור הזה הוא אחד מחמשת האזורים בעולם עם הכי הרבה שפות בסכנת הכחדה.
טאושירו ורסיגרו הן שפות שלהן נשקף איום יוצא דופן, משום שלכל אחת מהן נותר דובר אחד בלבד. אבל הן אינן לבדן. רק שלושה בני אדם מדברים עדיין את שפת המוניצ'ה, ארבעה מדברים אינאפארי ו-11 מדברים קאוקי. כדי לשמר את שפת הטאושירו השיק משרד החינוך פרויקט שמטרתו ליצור מאגר שמע וקול של ביטויים ומחוות וגם מילון-שמע.
בני היאנשה שבמחוז אוצ'מפמפה, במרכז פרו, פתחו כמה בתי ספר דו-לשוניים בעזרת האנתרופולוג והבלשן האמריקני ריצ'רד צ'ייס סמית. אחת ממשימותיהם של בתי הספר האלה היא להתאים את האלפבית של היאנשה לטכנולוגיה המודרנית בתקווה שיכבוש לעצמו מקום באינטרנט.
"חייתי כמעט 15 שנה בקהילה הזו והצלחתי לאסוף הקלטות של ההיסטוריה האורלית המסורתית שלהם, שהיא חלק חשוב בזהותם", אמר סמית. "יש לי הקלטות של 18 סיפורים, וכעת בני היאנשה עצמם מקשיבים להן בסדנאות".
ל-40 מ-47 השפות הילידיות של פרו יש בתי ספר דו-לשוניים הודות לפרויקט ממשלתי שנועד להבטיח את הישרדותן, אבל האנתרופולוג אלברטו צ'יריף קורא לרשויות לפעול ביתר שאת כדי לשמרן. "אנחנו זקוקים לתוכנית כדי להכיר בזכויותיהם של בני העמים הילידיים לאדמתם ולזהותם".
לפנייה לכתב/ת 
