ההיסטוריה של הפועל באר שבע

מועדון הכדורגל של הפועל באר-שבע נוסד בשנת 1949 על-ידי זלמן כספי ז"ל, לאחר שחרור העיר במלחמת העצמאות. מאז ועד היום, מהווה המועדון את ספינת הדגל הספורטיבית של אזור הדרום, תוך שהוא מגיע להישגים מרשימים לאורך השנים ונמנה לאורך רוב שנותיו עם צמרת הכדורגל והספורט בישראל.

אוהדי הפועל באר שבע(צילום: אורן אהרוני)

השנים הראשונות

משחקיה הראשונים של הקבוצה היו משחקי ידידות בלבד מול קבוצות מאזור הדרום. הסיבה? רישומה לליגה נדחה מאחר ש"אף קבוצה לא תהיה מוכנה לנסוע עד לבאר-שבע". את ניצחונה הראשון רשמה על מגרש כדורגל שהיה ממוקם בעיר העתיקה (במקום בו ממוקם "שיכון דרום" כיום), ב-1.5.1950, לעיני מאות אנשים שהסתודדו סביב מגרש הכדורגל המאולתר. היריבה הייתה הפועל מפלסים - שהייתה מורכבת כולה משחקנים יוצאי דרום-אמריקה. תוצאת הסיום הייתה 4:5, כשאת השערים ההיסטוריים כבשו מרכוס אברז'יל (צמד), הנרי לב (צמד) וברוך כהן.

רק ב-1955 הסכימה ההתאחדות לכדורגל לרשום את הפועל באר-שבע, והקבוצה שובצה למשחקים בליגה ג'. תחת הנהגתו של המאמן יוסף עזראן, הצליחה הקבוצה להעפיל בשנתה הראשונה לליגה ב'. בשנת 1957 הגיע כדורגלן העבר של נבחרת ארץ-ישראל, אריה לוניה דבורין, לאמן את באר-שבע ושימש בתפקידו עד קיץ 1959. הוא הצעיד אותה לזכייה באליפות ליגה ב', בדרכה לליגה א', ואף החליט ב-1958  לעבור להתגורר בעיר עם משפחתו. הוא זכור כאחד המאמנים האהובים בהיסטוריה של הקבוצה.

עליית הקבוצה לליגה א', הליגה השנייה דאז, הביאה עמה את יחיאל מור לעמדת המאמן-שחקן. מור היה הדמות הדומיננטית בעמדת המאמן בשנות ה-60, כששימש בתפקיד במשך שש עונות. לקראת עונת 1964/65 הגיע לעמדת המאמן היוגוסלבי סלבליו סטנקוביץ', ותחת הנהגתו העפילה הקבוצה בפעם הראשונה לליגה הלאומית, הליגה הבכירה של ישראל. סגל הקבוצה ההיסטורית ההיא כלל בין היתר שחקנים כמו משה מלאך (מליק), חיים כהן, אהרון קול-צבר (קלוצובר), שמואל אדמון, רחמים מי-מרום (ממרן), ג'קי דקל, אברהם נומה, חיים יהודה, "פיפי" בוכובזה, מוריס חליבה, יעקב דהן, מרדכי נדן (נידם), משה גור-נס ושלמה לוי.

"דור הזהב" – שנות השבעים

את שנות השבעים פתחה באר-שבע ברגל שמאל, כשבעונת 1969/70 נשרה הקבוצה לליגה א' לאחר חמש שנים בליגה הלאומית. בעונה שלאחר מכן, המאמן משה "מוסיק" ליטבק הצליח להעלות אותה בחזרה למקומה הטבעי – הליגה הראשונה.

המפנה בהפועל באר-שבע החל בעונת 1972/73. המאמן אלי פוקס, מגדולי השחקנים בכדורגל הישראלי שכיכב במכבי ת"א, במכבי חיפה ובנבחרת ישראל, הגיע לאמן את הקבוצה. פוקס האמין במשחק התקפי ואטרקטיבי, ובשתי העונות תחת שרביטו סיימה הקבוצה במרכז טבלת הלאומית תוך שהיא מציגה כדורגל שוטף ומהיר.

ואז הגיעה ההיסטוריה. בעונת 1973/74 הגיע אמציה לבקוביץ', בלם העבר של הפועל ת"א ועוזר המאמן במונדיאל מקסיקו 1970, לעמוד על הקווים בבאר-שבע. עונה זו הפכה לעונה הגדולה בהיסטוריה של המועדון – תוצאות הקבוצה מתחילת העונה סימנו אותה כקבוצת צמרת, דבר שלא נסתר מעיניהם של אלפי הצופים שפקדו את האצטדיון מדי משחק. ההתלהבות, הברק בעיניים והמשחק השוטף הפכו לכרטיס הביקור שלה. במחזור ה-29 של אותה עונה הבטיחה הקבוצה זכייה היסטורית באליפות לאחר ניצחון ביתי על מכבי יפו. במחזור האחרון של אותה עונה, בחגיגות האליפות, פקדו את האצטדיון לא פחות מ-20,000 איש, שיא צופים שנשמר עד ימינו אנו. את אותה עונה היסטורית קינחה הפועל באר-שבע בזכייה גם בגביע "אלוף האלופים".

לבקוביץ' זכה בחוזה לעונה נוספת כמאמן הקבוצה והביא איתו את החלוץ שלום אביטן שחזר מבית"ר ירושלים. מדינה שלמה ציפתה ל"ירידה שלאחר העלייה", אבל את המחזור האחרון של אותה עונה, איש לא ישכח. באר-שבע הגיעה למשחק מול יפו מהמקום הראשון עם יתרון של נקודה והפרש השערים הטוב בליגה. באותה עונה, בה חולקו 2 נקודות על ניצחון, באר-שבע הייתה זקוקה לתיקו בלבד על מנת להבטיח אליפות שנייה ברציפות. הטוענת לכתר, בית"ר ירושלים, יצאה למשחק חוץ מול מכבי ת"א. למתח ששרר התווסף נדבך נוסף – החלטה של ההתאחדות שלא לשדר את שני המשחקים ברדיו.

יפו הובילה 0:1, אליהו עופר החמיץ פנדל לזכות באר-שבע, אבל מכבי ת"א ניצחה את בית"ר 2:3, 3-2 באר-שבע אלופה בפעם השנייה ברציפות! היכל התהילה של הספורט בדרום יזכור לעד את אותם שחקנים שלקחו חלק בהישג ההיסטורי – רוני מוסקוביץ', אלון בן-דור, יעקב כהן, האחים למשפחת צבי, אליהו עופר, רפי אליהו, מאיר ברד, אברהם נומה, שלום אביטן ורבים נוספים.

שנות השמונים

שנות השמונים עברו בשקט יחסי בבירת הנגב, כשלמעט שתי עונות, 1983 עם המאמן שמעון שנהר ו-1988 עם ניסים בכר, בהן סיימה הקבוצה את העונה במקום השלישי, באר-שבע לא הגיעה להישגים יוצאי דופן.

בעונת 1985 שב המתח הזכור מלפני עשור לעיר באר-שבע, אך הפעם בנסיבות שליליות – היא שוב הגיעה למחזור סיום דרמטי, אך הפעם במאבקי הירידה. שני מחזורים לסיום העונה באר-שבע הייתה מתחת לקו האדום ובהפרש של 5 נקודות מחוף מבטחים. שחקניו של המאמן ג'קי דקל השיגו שני ניצחונות רצופים, כשזכור מהם שערו הדרמטי של אלי "לולו" ויצמן במחזור האחרון, והקבוצה שרדה בליגה הראשונה.

את שנות השמונים חתמה הקבוצה עם תואר, כשזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע הטוטו של עונת 1988/89. מאז עונות האליפות ולאורך שנות השמונים הופיעו במדי הקבוצה שחקנים איכותיים, כשבינהם חיים בן-שאנן, שלמה אילוז, אלי ויצמן, מרדכי גז, אפרים דוידי, אסי רחמים, יוסי שושני, אלברט קדוש, יעקב דהן, מאיר צרפתי, מאיר עיני, סידני נקש, מאיר נקש, ברוך סולומון, יצחק גוזלן, אשר (מסעוד) בן-שאנן, מאיר עזרן ואחרים נוספים.

שנות התשעים

העשור האחרון של המילניום החולף התבטא בעליות ומורדות, כשסיומו בירידת ליגה לאחר 27 שנים רצופות בליגה הראשונה. השינויים הבולטים ביותר בעשור זה היו בעמדת יו"ר המועדון, כשאת העשור פותח איש העסקים רן פסח (1994-1991), ואותו מחליף אלי להב. עם חילופי הבעלים בשנת 1995, חייכה אלת המזל להפועל באר-שבע, כשהגרלת המשחקים בגביע אופ"א זימנה לקבוצה הצנועה דאז מבירת הנגב מפגש מול אחת מאריות הכדורגל האירופי – ברצלונה. קבוצת הפאר הספרדית אמנם ניצחה 0:12 בסיכום, אך סיפקה לאלפי באר-שבעים חוויה אותה לא ישכחו לעולם. בעונת 1995/96 הוסיפה הקבוצה תואר נוסף לארון הגביעים, כאשר זכתה בפעם השנייה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית.

להב החליט לעשות לאחר מכן קפיצת מדרגה והחתים מאמן צעיר ומבטיח בשם אלי גוטמן. ה-27.05.1997 הפך ליום היסטורי – הפועל באר-שבע מנצחת 0:1את מכבי ת"א וזוכה לראשונה בגביע המדינה בכדורגל. על שער הניצחון הזכור אמונים שניים מהזרים האיכותיים שנחתו בישראל – המבשל סיאד חלילוביץ' וכובש המספרת ג'ובאני רוסו. בתום עונת הגביע ההיסטורית, החליטלהב להעביר את המושכות ולמכור את הקבוצה לאיש העסקים אלי ז'ינו. עם עזיבתו של להב, עזב גם המאמן אלי גוטמן, שלקח עמו להפועל חיפה חלק גדול ומשמעותי מהשחקנים שהיו שותפים להיסטוריית הגביע.

את סיומה של עונת 1997/98 לא ישכח אף אחד בנגב – עוד מחזור סיום מותח, כשהיא מתחת לקו האדום, ומשחק ביתי מול מכבי חיפה. באר-שבע הייתה זקוקה לניצחון ביתי יחד עם מעידה של בני יהודה במשחקה מול הפועל ראשל"צ. בדקה ה-90 ניגש ילד צנום העונה לשם יוסי בניון לבעיטת פנדל מכרעת. בניון בעט, השוער החיפאי הדף, ובניון המשיך את הכדור החוזר לרשת ורץ לחגוג עם האוהדים הישארות בליגה. בניון רץ אל עבר שער 2, שם סימנו לו האוהדים כי בני יהודה ניצחה. תמונתו של יוסי בניון ממרר בבכי תישאר זכורה מאותו משחק.  

שנות האלפיים 

כאמור, את שנות האלפיים פתחה הפועל באר-שבע בליגה השנייה , אך לאחר שלוש שנים הצליחה להעפיל לליגת העל תחת הובלתו של אחד המאמנים הגדולים בתולדות הקבוצה, מיכאל "לופא" קדוש ז"ל. לופא לקח את המושכות באמצע עונת 2000/01, כשהקבוצה בתחתית הליגה הלאומית, ובהתבסס על שחקני בית מובילים כמו סתיו אלימלך, אסי רחמים, אליניב ברדה ואלעד בונפלד, יחד עם שחקני חיזוק זכורים כמו רמי אבולבן ואופיר חיים, הקבוצה זכתה באליפות הליגה הלאומית. בשלוש השנים הבאות באר-שבע הפכה לאחת הקבוצות האטרקטיביות בליגת העל, כשהיא מסיימת פעמיים במקום החמישי ופעם אחת במקום הרביעי, אבל ב-2004/05 ירדה שוב.

בשנת 2007 התחוללה נקודת מפנה נוספת בהיסטוריית המועדון, עם רכישתו ע"י אלונה ברקת. בעונת 2008/09 גיא לוי החזיר אותה לליגת העל, והיא גם זכתה בגביע הטוטו ללאומית. תקיעת היתד המחודשת בליגת העל לא הייתה פשוטה, ובשני מקרים היא שרה רק במחזור האחרון.

לאחר מלחמות ההישרדות, זכתה הקבוצה לשתי עונות מהמוצלחות בהיסטורית המועדון, תחת אלישע לוי. את עונת 2013/14 הקבוצה סיימה במקום השני,  ואת עונת 2014/15 במקום השלישי. ב-2014/15 מונה המאמן ברק בכר. בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה הוביל ברק בכר את הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה ולזכייה באליפות שלישית, במה שהייתה העונה הטובה בהיסטוריית המועדון והסתיימה עם 83 נקודות.

(צילום: עוז מועלם)

היא הוסיפה את תואר "אלוף האלופים", והמשיכה לקמפיין אירופי מופלא בו הדיחה קבוצות מנוסות כמו שריף טיראספול (מולדובה) ואולימפיאקוס (יוון) במוקדמות ליגת האלופות, והודחה על חודו של שער מול סלטיק הסקוטית בשלב הפלייאוף. גם בליגה האירופית נמשכה ההצלחה עם משחקים מופלאים מול אינטר וסאות'המפטון, והעפלה היסטורית לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית. ב-28/12/2016 הוסיפה הפועל באר-שבע תואר נוסף לארון הגביעים, כאשר ניצחה 1:4 את הפועל ק"ש בגמר גביע הטוטו. ומה יקרה בהמשך העונה? נחכה ונראה.