התרופה היקרה בסל, אז למה הפטיטיס C עדיין בישראל?
על אף שישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהנגישו טיפולים להפטיטיס C בסל הבריאות, ועל אף יעילותם המוכחת של הטיפולים החדשים, הדלקת הנגיפית ממשיכה להתפשט. "המחלה לא תיעלם ללא התערבות המדינה בעידוד אבחון מתאים", אומרים רופאים. "מרבית החולים כלל אינם יודעים שהם נושאים את הנגיף"
האם הפטיטיס מסוג C עומדת להיעלם מהעולם? על פי הניסיון המצטבר בישראל, אנחנו בהחלט בדרך למיגור המחלה. אבל הסיבה לכך שהיא לא נעלמת לגמרי, טוענים רופאים, היא העובדה שרבים מהחולים לא יודעים שהם נושאים את הווירוס והמדינה לא משקיעה באיתורם. מנגד, אלו שכן הבריאו, מספרים שקיבלו את חייהם בחזרה.
עינב (שם בדוי) צעירה בשנות ה-30 לחייה, חלתה בהפטיטיס C ובמסגרת הטיפול קיבלה את התרופות "אינטרפרון" ו"ריבוירין" לפני 4 שנים, בעקבותיהן סבלה מתופעות לוואי קשות שהפריעו לה בתפקוד יומיומי בעבודה ועם הילדים.
הטיפול, שנמשך 72 שבועות, נכשל, ועינב לא הגיבה אליו. לאחר שמצבה של עינב הידרדר והיא החלה לסבול משחמת הכבד, הטיפול הופסק לחלוטין.
גם איתי (שם בדוי) היה מטופל בתרופות אינטרפרון וריבורין ושילם מחיר קשה בצורת תופעות לוואי נוראיות במשך 72 שבועות. למרבה הצער – גם לאחר הסבל הרב – הטיפול שעבר כשל. שנתיים לאחר סיום הטיפול, בביופסיה נמצא שדרגת הפיברוזיס (הצטלקות הכבד) שלו נמוכה מכדי שיוכל לקבל טיפול.
הפטיטיס C: מדבקת ועלולה להיות קטלנית
דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג C, נגרמת כתוצאה מהדבקה בווירוס ה-HCV (Hepatitis C Virus). זו מחלה מדבקת, שעלולה להיות קטלנית אם איננה מטופלת, שכן למרות היותה "שקטה" ובלתי מורגשת - במהלך השנים היא עלולה להתפתח ולגרום לפגיעה קשה בתפקוד הכבד.
מרבית החולים במחלה מפתחים דלקת כרונית בכבד, חלקם יפתחו כשל בתפקוד הכבד המצריך השתלה, וחלק אחר עלול אף לפתח סרטן של הכבד. עד לאחרונה, הטיפולים בהפטיטיס היו מורכבים וכואבים. עבור רבים מהחולים הם התגלו כחסרי יעילות, ועבור אחרים הם היו בלתי נסבלים, בשל תופעות הלוואי שלהם.
כיום, כתוצאה מפריצת הדרך המדעית שחלה בשנים האחרונות בפיתוח טיפולים כנגד הווירוס, ניתן להתמודד עם המחלה ביעילות גבוהה. כך שהפטיטיס C, נכון להיום, היא המחלה הוויראלית הכרונית היחידה שניתנת לריפוי.
בישראל הכירו בנחיצות הטיפולים החדשים, ללא רכיב האינטרפרון שגורם לתופעות לוואי קשות, והחליטו להכלילם במסגרת תוספת ההרחבה לסל התרופות לשנת 2015, ובכך להפוך את ישראל לאחת המדינות הראשונות בעולם שהנגישו את הטיפול עבור חולי הפטיטיס רבים, לרבות בקרב אוכלוסיות מיוחדות וקשות לטיפול, כגון חולים לאחר השתלת כבד, חולי HIV/HCV, וחולים מנוסים שנכשלו בחלק מהטיפולים הקודמים.
לכך מתווספת ההחלטה מהחודש האחרון, להרחיב את הטיפולים גם לחולים בשלבים מוקדמים יותר של המחלה.
קראו עוד על הפטיטיס C וסל התרופות:
סל הבריאות: שליש מהתקציב - לחולי צהבת; תרופות רבות לא נכנסו
התרופות להפטיטיס C שנכנסו לסל - לא נרשמו בארץ
הפטיטיס C: האם המחלה עתידה להיעלם?
רמב"ם: שיעורי הצלחה חסרי תקדים לטיפולים החדשים
כשהתרופות להפטיטיס C נכנסו לראשונה לסל התרופות, רבים הטילו ספק בהחלטת חברי הוועדה להקצות שליש מן הסל (100 מיליון שקל) לטיפול במחלה. אנשים במערכת הבריאות טענו כי למרות נתוני ההצלחה של המחקרים הקליניים שהוצגו לוועדת הסל (עד 100%) הנתונים במציאות פחותים בצורה משמעותית (לעתים כ-50%).
ביחידת הכבד של המרכז הרפואי רמב"ם מספקים תמונת מצב עדכנית לגבי תוצאות ההתמודדות עם המחלה עד כה. "הניסיון שלנו, לאחר שנתיים של טיפול, מראה על שיעור הצלחה חסר תקדים במחלת הצהבת הנגיפית", מספר ד"ר טארק סעדי, רופא בכיר ביחידת הכבד ומכון הגסטרו ברמב"ם.
"מאז הכללת התרופות להפטיטיס C בסל התרופות בישראל, טופלו ביחידת הכבד של רמב"ם מעל 160 חולים, ובהצלחה גדולה. זהו מאורע נדיר מאוד בתחום הרפואה, כאשר התוצאות שהתקבלו במחקרים הקליניים משוכפלים במדויק למציאות היומית".
הניסיון הטיפולי (של כשנתיים מחוץ למחקרים), שהצטבר בישראל עם שילוב הטיפולים בתרופות "ויקיראקס" ו"אקסווירה", מדגים כי תוצאות המחקרים הקליניים של הטיפול משוכפלים בצורה כמעט מדויקת לחיים האמיתיים ומדגימים הצלחה טיפולית של עד 100% בכל החולים שטופלו, לרבות בקרב החולים הקשים.
כשהטיפולים החדשים נכנסו לסל הבריאות, בגלל הסבל והאכזבה שעברה בסיבוב הקודם, עינב לא האמינה באף טיפול. צוות יחידת הכבד בבית החולים שכנע אותה לנסות שוב, והיא קיבלה ויקיראקס ואקסווירה ל-12 שבועות. הטיפול הסתיים בהצלחה וללא תופעות לוואי כלל. היום יש עדויות של החלמה הדרגתית של הכבד.
גם עבור איתי, ששנתיים לאחר הביופסיה, כשהטיפול החדש נכנס לסל, הוחלט לשלוח אותו שוב לבדיקה, התוצאות הראו בבירור שהמחלה התקדמה. כשאיתי קיבל טיפול בוויקיראקס ואקסווירה, הוא הבריא מהמחלה לחלוטין.
הטיפול בחולים רבים שקיבלו תרופות מהדור הישן נכשל כליל, ובעקבות כך חלקם איבדו תקווה, אך נחישות הצוותים הרפואיים להילחם על כל חולה, גם כזה שנכשל בטיפול בעבר – הוכיחה את עצמה. בנוסף, בשנת 2016 נכנסו תרופות אחרות שהוכחו כיעילות, בהן "הארבוני", "זיפאטיר", "סובאלדי" ו"דאקלינזא" ובסל הבריאות של 2017 אף נוספו טיפולים חדשים להפטיטיס C.
המדינה משקיעה משאבים במימון הטיפולים, אבל לא באיתור החולים
"בדרך כלל, התוצאות הטיפוליות בניסויים הקליניים אינן מתורגמות לחיים שמחוץ למעבדה, וזאת משום שמטופלים רבים אינם מצליחים למלא אחר הוראות הרופא בצורה מדויקת או להתמיד בטיפול שנרשם שלהם. בנוסף, החולים נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה, חוסר ידע, וצורך בליווי ותמיכה שוטפת", מסביר ד"ר סעדי.
המדינה משקיעה משאבים רבים במימון הטיפולים, אך זו אחריות של הצוותים הרפואיים לספק לחולה את ההדרכה, הליווי והתמיכה השוטפת בדרך אל ההחלמה. "אני מניח כי שילוב בין תרופות יעילות לבין מקצועיות המטפלים והמסירות שלהם בליווי המטופלים הוא הסיבה לנתוני ההצלחה חסרי התקדים שאנו עדים אליהם בישראל", מוסיף סעדי.
רימה קרמסקי היא אחות ביחידות הכבד ברמב"ם ומי שאחראית על הדרכת המטופלים. "את ההנחיות כיצד ומתי ליטול את התרופות אני מעבירה לחולים בשיחה אישית ובדפי הסבר", היא אומרת. "הליווי האישי חשוב מאוד לחולים בהתמודדות עם המחלה בדרך לקראת הריפוי.
"אני גם בודקת ראשונה את תוצאות בדיקות הדם שהמטופלים עוברים ורושמת להם מועדים מדויקים לבדיקות ההמשך הבאות, הכל בפירוט מלא. כמו כן מתבקשים המטופלים לדווח על כל תופעת לוואי, ולו הקלה ביותר, שהם חשים בעקבות נטילת התרופה – כדי שנוכל לתת להם עצה פרטנית כיצד לפעול ולהתגבר עליה".
קרמסקי גאה במיוחד על כך שברמב"ם מגיעים לאחוזי הצלחה טיפולית כה גבוהים בחולים. "ראיתי בעצמי את תוצאות הטיפול. בעבר, תופעות הלוואי הרגיזו מאד את החולים. מה עוד שרבים מהם לא החלימו. המצב היום שונה בתכלית".
למרות ההתפתחות יוצאת הדופן בפיתוח התרופות והטיפול בחולים, ההערכה היא שהמחלה לא תיעלם בקרוב, כי מעל 50% מהחולים בישראל אינם מודעים למחלתם. לטענת רופאים רבים, מעל 140,000 נשאים של הנגיף עדיין לא אובחנו כי המדינה לא משקיעה באיתורם, למרות שהיא מקצה כספים לטיפול בהם.
אם הנשאים של הנגיף לא יאובחנו ויטופלו, הם ימשיכו לפתח את המחלה וכשהיא תתגלה, נותר רק יהיה לקוות כי הטיפול עוד מתאפשר והחולה לא זקוק להשתלת כבד. "אנחנו יכולים להיות אופטימיים, אך לא שאננים", מוסיף ד"ר סעדי. "המחלה לא תיעלם ללא התערבות המדינה בעידוד אבחון מתאים. מרבית החולים כלל אינם יודעים שהם נושאים את הנגיף. גם אם הטיפולים כלולים בסל, המשימה האמיתית שעוד עומדת בפנינו היא איתור החולים".
מעמותת "חץ" נמסר: "ישנה תכנית לאומית למיגור הפטיטיס המבוססת על 4 שלבים: מניעה, איתור נשאים, טיפול ומעקב. אמנם, משרד הבריאות התחיל בשנה שעברה עם שלב המניעה, אבל הוא דחה את איתור הנשאים ל-2018, משום שרצה לטפל בחולים שכבר אובחנו או שעדיין לא עברו טיפול. על אף זאת, ישנה חשיבות עליונה לאתר את הנשאים הפוטנציאליים, משום שישנן סיבות שונות, כמו: שתיית אלכוהול או השמנת יתר, הגורמות למחלת הפטיטיס C להתקדם מהר יותר. מעבר לכך, זכות החולה לדעת שהוא חולה, כדי לא להדביק משפחתו וסביבתו".
לפנייה לכתב/ת 
