אודי Q2 במבחן ראשון - על מדרכות רמת אביב
משפחת דגמי הפנאי המוכרת של אודי זוכה לאח חדש וקטן, עם תג-מחיר אטרקטיבי יחסית ומראה מושך - מתכון בטוח להצלחה שיווקית. ובכל זאת, לא הכל חיובי
ה-Q2 הוא האח הקטן במשפחת דגמי הפנאי המאד פופולארית של אודי. הוא מבוסס על ה-A3 הקומפקטית, ראשונה מסוגה וכזו שהותירה את יצרניות היוקרה האחרות ללא תשובה ראויה במשך שנים, בקטגוריה המהווה את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של שוק היוקרה. כמותה, גם ה-Q2 מתיימר להיות (קומפקט פנאי-פרימיום) ראשון ולהקדים בכך את המתחרות הגדולות - עם כל התועלת הפיננסית העצומה שנגזרת מכך. עם נחיתתו בישראל הצמידה לו היבואנית תג-מחיר אטרקטיבי יחסית גם אם לא צנוע כלל, 180 אלף שקלים. בכך היא מנסה להמשיך את ההצלחה האדירה לה זכה ה-Q3 הגדול ממנו. האם גם לאח הקטן יש את הכלים המתאימים לכך?
מתחרים: ג'יפ רנגייד, מיני קאנטרימן
מחיר (בסיס): 205 אלף שקל (180 אלף שקל)
טוב: עיצוב, ביצועים, מחיר
בסדר: מרווח פנים, התנהגות כביש
טעון שיפור: נוחות נסיעה, אבזור
ציון:
איך נראה
ה-Q2 נראה מצוין. הוא רחב (בכ-1 ס"מ) ובעיקר גבוה (בכ-8 ס"מ) מ-A3, עם סבכה קדמית מודגשת, יחידות תאורה גדולות, פגוש אגרסיבי עם פתחי אוורור (מדומים) ומגיני פלסטיק שחור בולטים, כמתבקש מג'יפון אופנתי. קורה C רחבה בגוון מתכתי ואחוריים משתפלים לאחור, מקנים לו צללית ספורטיבית.
עיצוב הפנים מוכר מה-A3, עם מיעוט מבורך של מתגים ותפעול מערכות דרך מערכת השליטה MMI. הקונסולה המרכזית פונה מעט לכיוון הנהג ופתחי המיזוג נאים ומעוצבים כצינור פליטה של מנוע סילון. אלא שאיכות החומרים אינה אחידה, עם פלסטיק קשיח ומחוספס (מדי) בדיפוני הדלתות. גם הגוון השחור השולט בתא אינו עושה חסד, ומייצר תחושה קודרת. המושבים מציעים נוחות סבירה ותמיכה בינונית בלבד, אך שדה הראיה טוב תודות לקורות A צרות. תנוחת הישיבה גבוהה מזו שב-A3, אך היא אינה מעניקה תחושה שלטת-מקובלת ברכבי פנאי.
למרות שבסיס הגלגלים קצר מה-A3 ספורטבק בכ-3.5 ס"מ (260.1 ס"מ), מרווח הרגליים מאחור טוב לשני נוסעים, בזכות מיקום גבוה של הספסל האחורי. נוסע שלישי באמצע יסבול ממנהרת כוח גבוהה ברצפה המיועדת לגרסאות ההנעה הכפולה. גם מרווח הראש מוגבל ולמרות נתון מרשים של 405 ליטר לנפח תא המטען, חלק ניכר ממנו נמצא מתחת לרצפה, כך שנפח ההטענה האמיתי צנוע הרבה יותר ורחוק מלהרשים.
אבזור ה-Q2 אינו מרשים במיוחד, לא בגרסתו הבסיסית. למרות תדמית היוקרה שבאודי ידאגו להבליט, אין כאן מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה ובקרת שיוט או פתחי מיזוג מאחור. אין אפילו שקע USB ותאורה במראות האיפור בסוככי השמש - פריטים שניתן למצוא כיום גם במכוניות שעולות שליש.
גרסת הבסיס כן כוללת בקרת אקלים מפוצלת, מסך תצוגה בגודל "7, חיישני גשם ותאורה וחישוקי "16. אבזור הבטיחות כולל 6 כריות אוויר ובלימה אוטונומית במצבי חירום. אלא שסיוע בשמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית עם אפשרות לנהיגה אוטונומית בפקקים עד מהירות 60 קמ"ש, התראת ערנות נהג, אזהרת שטחים מתים כולל תנועה חוצה מאחור וזיהוי תמרורים המוצעים בחו"ל, נעדרים מהמפרט. רכב המבחן בגרסת "לקשרי" הוסיף חלון שמש, מפתח חכם, שמשות אחוריות כהות, מראות מתקפלות חשמלית וחישוקי "17 קלים.
איך נוסע
ל-Q2 מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר המפיק 150 כ"ס, ומשודך לתיבת 7 הילוכים אוטומטית כפולת-מצמד. זמינות כוח טובה (25.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד), תיבת הילוכים מהירת-תגובה ומשקל עצמי נמוך יחסית (1,355 ק"ג, רק 40 ק"ג יותר מה-A3), מאפשרים ביצועים טובים למדי עם תאוצה נמרצת בזינוק מהמקום (8.5 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש) ותאוצות ביניים ראויות. המנוע מצויד במערכת CoD (ר"ת Cylinder on Demand) המנתקת את אספקת הדלק לצמד מהבוכנות, ואמורה לתרום לצמצום הצריכה. בממוצע המבחן היא עמדה על 12.4 ק"מ לליטר סבירים.
נוחות הנסיעה בינונית בעיקר בעיר, פועל יוצר של כיול נוקשה (מדי) ותצורת מתלה אחורי מיושנת (קורת מתח לעומת רב-חיבורי ב-A3). מחוץ לעיר הנוחות טובה יותר, אבל רעשי הרוח חזקים מדי אפילו בשיוט במהירות חוקית. אודי ניסתה לשוות ל-Q2 אופי דינמי בעזרת כיול מיתלים מוצק והיגוי מהיר (2 סיבובים מקצה לקצה, 0.5 פחות מב-A3), שמזכיר לטענתם נהיגה בקארטינג. ראשית, מיני השתמשה ראשונה בהקבלה ושנית, התנהגות הכביש טובה ובטוחה אמנם, אבל רחוקה מלהיות מהנה, חדה או מתגמלת. זוויות הגלגול קיצוניות מדי וההגה פשוט נטול תחושה. חיסרון נוסף של מערכת ההיגוי הוא בקוטר סיבוב גדול יחסית (11.1 מטר) המקשה על תמרונים עירוניים.
איך בסוף
ה-Q2 הוא סנונית ראשונה בקטגוריה שללא ספק תגדל בשנים הקרובות. בכך הוא לא רק מסייע לאודי לגדול עוד יותר, אלא גם קובע אמות מידה בשוק הרכב והצלחתו מובטחת. אבל הוא רחוק מלהיות נקי מביקורת. הוא נראה יוקרתי ובכך עונה על הצורך הכמעט-חשוב-ביותר של רוכשיו הפוטנציאליים, אבל בשונה מאחיו הגדולים (Q3-5-7) שמציגים יכולת כמעט זהות לדגמי הכביש עליהם הם מבוססים, כאן יש התפשרות מפתיעה באבזור, בנוחות הנסיעה והתנהגות הכביש ואפילו בשימושיות. האם זה יפריע לו להפוך ללהיט מכירות? ממש לא. גם ב-180 אלף שקלים, ספק אם צ'מפיון מוטורס, היבואנית, תוכל לעמוד בביקוש.
| מנוע | 4 צילינדרים, טורבו |
| נפח / סוג דלק | 1,395 סמ"ק / בנזין |
| הספק מרבי | 150 כ"ס ב-6,000 סל"ד |
| מומנט מרבי | 25.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד |
| הנעה / תיבת הילוכים | קדמית / כפולת מצמד 7 הילוכים |
| אורך | 419.1 ס"מ |
| רוחב | 179.4 ס"מ |
| גובה | 150.8 ס"מ |
| בסיס גלגלים | 260.1 ס"מ |
| משקל | 1,355 ק"ג |
| נפח תא מטען | 405 ליטר |
| 100-0 קמ"ש | 8.5 שניות |
| מהירות מרבית | 212 קמ"ש |
| תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 18.2 ק"מ לליטר |
| פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 119 גרם לק"מ |
| קבוצת מיסוי ירוק | 7 מתוך 15 |
| מחיר (בסיסי) | 205 אלף שקל (180 אלף שקל) |
| כריות אוויר | 6 כריות אוויר |
| דירוג בטיחות (Euro NCAP) | 5 כוכבים |
לפנייה לכתב/ת 
