אין מסכים בזמן הסעודה

בשיתוף אסם

"אני זוכרת שאמרתי לכם בשנה שעברה כמה אני מברכת על המתנה הנפלאה הזו שנקראת שבת, וחבל שאין עוד 'שבת אחת' במהלך השבוע. ייחלתי למשפחתי עוד מפגש סביב השולחן גם באמצע השבוע, שבו כל אחד יוכל לספר מה עבר עליו במהלך היום, שנוכל לאכול בניחותא כפי שקורה בשבת. שנה אחרי, אני שמחה לבשר שפשוט הצלחנו! הצלחנו למצוא ערב שבו כולם יחד, הצלחנו להיפרד מהסמארטפונים, המחשב והטלוויזיה, וליהנות אחד מהשני בארוחה משפחתית גם ביום חול".

הדוברת: שירי שטיינמץ (39), האמא במשפחה דתית מפתח-תקווה, שלה חמישה ילדים: אורי בת ה-15, אראל בן ה-14, מעין בן ה-11 והתאומות נטע ואופיר בנות ה-8. המשפחה, שהשתתפה בפרויקט "שולחן משפחתי" אשתקד, שמחה לבשר לנו כי בהחלט חלו שינויים מאז שפגשנו אותם לראשונה.

הנסיבות לא ממש השתנו. רק הגישה לנושא. שירי, שחקנית, עדיין מלהטטת בין הטיפול בילדים למופע שהעלתה עם קולגה, מופע המיועד לנשים שנקרא "דעתן קלה". בעלה, שגיא (40), מהנדס אלקטרוניקה וסמנכ"ל בחברה שנותנת פתרונות ברקוד, טרוד מאוד בעבודתו, ממש כפי שהיה לפני הפרויקט. ולמרות זאת, הוא מספר ש"הודות לתכנון מדוקדק מראש של הלו"ז השבועי, הצלחתי לפנות לפחות ערב אחד בשבוע למפגש עם הילדים לארוחת ערב. זה לא פשוט, אבל גיליתי שזה אפשרי בהחלט אם רוצים ומבינים שזה כה חשוב לתא המשפחתי".

משפחת שטיינמץ(צילום: יריב כץ)

הארוחה שלכם עברה שינוי בשנה האחרונה? בואו להשתתף ב"שולחן משפחתי"

שירי מודה: "זה נכון שבאמצע השבוע עדיין קשה לכנס את כל הבית סביב השולחן באותה שעה לארוחת ערב משפחתית. זה לא רק אנחנו, אלא גם הילדים. ככל שהם גדלים, זה הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית. לשבת ביחד לאכול באמצע השבוע. הגדולה רוקדת בלהקת מחול, אראל מנגן בהרכב מוסיקלי על גיטרה, התאומות בחוגי אמנות, בן אחד לומד בישיבה ומגיע בשעת אחר צהריים מאוחרת, לשני יש חוג כדורסל. בקיצור, לא קל. עם זאת, כבוגרי פרויקט 'שולחן משפחתי', ובכלל כמשפחה דתית שיודעת היטב עד כמה ה'ביחד' חשוב בארוחות, כפי שיש לנו בשישי-שבת באופן קבוע, אנחנו מקפידים לנסות להצליח להיפגש סביב השולחן לארוחה משותפת גם באמצע השבוע לפחות פעם אחת. זה תענוג צרוף. להבדיל מבעבר, כל הבית משתתף בהכנת הארוחה ובפינוי הכלים למדיח. הילדים מספרים על חוויות שהיו להם במהלך היום, ולעיתים מתווספים גם החברים שלהם. אוכל ללא ספק מחבר את המשפחה. פשוט צריך להחליט שזה אפשרי וזה יוצא לפועל".

- ומה התפריט המשפחתי?

"ארוחת הערב קלילה, על טהרת החביתה, סלט, לעיתים שקשוקה או פנקייק – מאכל שהילדים מאוד אוהבים ומשתתפים בהכנתו. בכל הקשור לארוחה החמה, אני עדיין מכינה אוכל טרי מדי יום לילדים כשהם חוזרים מבית-הספר. לרוב, מה שהולך אצלנו כמובן זה שניצלים וקציצות עם תוספת של קוסקוס או אורז למשל, וגם צ'יפס שאני מכינה בתנור ולא בטיגון בשמן. בנוסף, מאז הפרויקט אני משתדלת כמעט שלא להכניס לתפריט שלנו אוכל תעשייתי כמו שניצלים מעובדים וקפואים", מספרת שירי.

לדבריה, "מי שהיה הכי בעייתי אצלנו ליד השולחן בכל הקשור לאוכל זה מעין. הוא לא אכל שום פרי ושום ירק, חוץ מבצל ופטריות שזה איכשהו כן עבר אותו. בזה, תודה לאל, הצלחנו בשינוי בזכות הפרויקט והשפית איילת הירשמן (איך זה קרה? ראו את "דבר הילד"). כיום הוא טועם ירקות וזה כבר המון. עדיין קשה לו עם רטבים, אין סיכוי שיעז לטעום קטשופ או מיונז למשל. למרבה המזל, בשר כולם אוכלים אצלנו".

דבר הילדים

מעין בן ה-11: "אני מודה שעד הפרויקט לא נגעתי בירקות. קיבלנו טיפ מהשפית במסגרת המפגשים שהיו לנו, שדווקא אני אכין את הסלט. אני חותך את הירקות, מערבב וגם מתבל אותו בעצמי. זה באמת עובד. זה גרם לי להתחיל לטעום מהסלט, והיום אני אוכל סלט כמו שאר האחים שלי כחלק מארוחת הערב".

אורי (15), הגדולה, מוסיפה: "יש חוק חדש ובל יעבור שאימצה כל המשפחה: אין מסובים סביב השולחן לארוחה עם מסכים. לא טלוויזיה פתוחה ברקע, לא טאבלטים וכמובן בלי הסמארטפונים. התוצאה היא שאנחנו משוחחים הרבה יותר אחד עם השני. אנחנו משתמשים בין היתר בכלים שקיבלנו מסיגל קפלן, שליוותה אותנו בפרויקט: כמה משחקים שעוזרים לספר ולשתף חוויות של בני הבית. זה ממש עובד. אראל גם שמר איתה על קשר אחרי הפרויקט, המשיך להתכתב איתה במיילים, והיא הוסיפה לנו תובנות וטיפים חביבים".

אין מסכים בארוחה(צילום: יריב כץ)

דבר המומחיות

"משפחת שטיינמץ היקרה, אתם מרגשים אותי" – אומרת סיגל קפלן מצוות חיים בריאים של אסם, מדריכת הורים מוסמכת במכון אדלר, בעלת טור קבוע ב-Xnet בשם "אמא משולבת" ומחברת הספר "אמאל'ה! מדריך ההישרדות האולטימטיבי ליולדת".

"אחד הדברים הנפלאים שמרגישים כבר בכניסה אליהם הביתה זו אווירה של שיתוף פעולה. לא מספיק לרצות שהילדים ייקחו חלק בעשייה סביב ארוחת הערב - צריך גם לאפשר. כשבאנו אליהם בשנה שעברה, אני זוכרת שאחת הבנות הקטנות החזיקה סכין ביד כדי לחתוך עגבנייה, ואני, היועצת המשפחתית, נבהלתי לרגע. ואז הבנתי שהפעולה הזו נעשית בכל כך הרבה תשומת לב וזהירות מצידה כי היא לא זרה לה וכי סומכים עליה. זה מסר מאוד חשוב להורים. לא מספיק לתת לילדים לעזור. צריך גם לתת להם הרגשה שסומכים עליהם.

הזמנת חברים לארוחה מפעם לפעם היא פעולה מבורכת המרעננת את הארוחות המשפחתיות הסגורות. זה מחצין משהו מאד מעניין: שימו לב שכשבאים חברים, הילדים הפרטיים שלנו משווקים בגאווה את הערכים ואת ההווי שייסדנו סביב השולחן. הם אפילו אוכלים יותר טוב עם חברים. רואים דיבידנדים. בשורה התחתונה, משפחת שטיינמץ בעיניי היא חלומם של מדריכי משפחה. הם פתוחים, יצירתיים ומלאי עניין וסקרנות. כל אלה הן תכונות נפלאות ומקלות בחיים. אכן הייתי בקשר של מיילים זמן מה עם אראל, בנם הבכור, שהינו ילד מוכשר, חרוץ ורציני ביותר, שכותב יחד עם חברים תסריט לסדרת ילדים".

קראו עוד בנושא בשולחן משפחתי

אורלי פיינה, דיאטנית קלינית בעל תואר שני בתזונה בהתמחות בתזונת ילדים וחברה בפורום ילדים ופורום תעשייה של עמותת הדיאטניות ע.ת.י.ד., אומרת: "משמח לראות שמשפחת שטיינמץ הפנימה את החשיבות של ארוחת ערב משפחתית באמצע השבוע בנוסף למה מתקיים אצלם ממילא בסופי השבוע ומקפידה לשמר את ההרגל לאורך זמן.

"ממחקרים ידוע ששילוב ילדים בהכנת הארוחה תורם למוכנות שלהם לנסות ולטעום מאכלים שהם הכינו – וגם מאכלים חדשים. שירי אכן מיישמת זאת, ולראיה, מעין החל להכין את הסלט בעצמו, וגם לתבל – ועכשיו הוא אוכל סלט. "הנאה מתהליך הכנת הארוחה והאכילה חשובה מאוד. כשהחוויה נעימה יש רצון לחזור עליה ולהתנסות במאכלים חדשים. זו הדרך הנכונה ללמד את הילדים לאכול מזונות מגוונים ובריאים".

השפית איילת הירשמן, מחברת 12 ספרי בישול, כותבת טור אישי ב"לאשה" ומגישת תוכניות בישול בטלוויזיה, אומרת: "קשה לעשות שינוי אמיתי בהרגלים משפחתיים ונהדר לקרוא את ההגדרה המעודדת של שירי שטיינמץ, שאומרת שבני המשפחה 'מקפידים לנסות' להצליח. להקפיד ולהתמיד בניסיון לשנות זה המפתח להצלחה, ונראה שכאן באמת היו כמה שינויים רציניים לטובה, למשל העובדה שבכל זאת מצליחים למצוא זמן לשבת יחד, גם אם בתדירות לא גבוהה, ושהמפגשים האלה נעשים ללא הסחות מסכים (סחתיין). זה שרוב המשפחתולוגיה נדחית לסופי שבוע, אבל אז נהנים ממנה מאוד, זה גם בסדר בעיניי כל עוד, כאמור, משתדלים.

"שמחתי לשמוע שאחד מהשינויים הוא שהילדים משתתפים כעת בהכנת הארוחות ולוקחים אחריות על הכנת האוכל. כיף לדעת שהעצה שבה ציידתי את המשפחה - שאם הילד מכין אוכל לעצמו, בוחר בעצמו את מרכיבי המנה ולוקח חלק פעיל בבישול, הסיכוי שהוא יאכל גדל מאוד - עובדת! העצה הקבועה שלי בנוגע לילדים שלא אוכלים ירקות, שאני מבטיחה שעובדת בסוף, היא לא להתייאש. להמשיך לקנות ירקות מגוונים, לחשוף את הילד לעוד ועוד אפשרויות, ולהמשיך להציע אותם חתוכים בנפרד על צלחת או בסלט כל יום. לצד שניצל וקוסקוס או חביתה וגבינה תמיד יופיע גם איזשהו ירק חתוך. בסוף זה משתלם: מתרגלים לזה, ואפילו מתאהבים בזה.

"לפני הפרויקט, במשפחת שטיינמץ הייתה מקובלת שיטת 'הארוחה בתשלומים'. זה קורה בהמון בתים, אני חושבת שבימים מסוימים זהו כורח המציאות, ופשוט כדאי להיערך בהתאם ולהשאיר על הכיריים או על שולחן האוכל מנות מהסוג שכל אחד יכול לקחת לעצמו בזמן אחר. רצוי לבחור במנות שטעימות גם בטמפרטורת החדר, למשל פשטידה או פריטטה שחתוכות כבר למנות, סלטים עמידים כמו סלטי כרוב ונבטים אסיאתי, סלטי ארוחה עם ירקות וטונה, סלט נודלס ועוד".

עשיתם שינוי בחיים? ספרו לנו על השינוי המשפחתי שלכם ואולי תזכו בפרס 

פעילות "שולחן משפחתי" מקדמת את ה"ביחד המשפחתי", בין אם בארוחות ערב משותפות או בפעילויות משפחתיות, במטרה לתת כלים ליצירת חוויות מהנות ובעלות ערכים.

בשיתוף אסם