מלחמה: ענקיות הטכנולוגיה נגד החדשות המזויפות
הצונאמי הגועש של הסיפורים החדשותיים המפוברקים, ה"פייק ניוז", אילץ את פייסבוק, גוגל ואפילו סנאפצ'ט לצאת למאבק נגדם. אבל עכשיו יש מי שחושש כי חברות הענק הללו הן שיחליטו עבורנו מה אמת ומה שקר
בספטמבר 2015 ניגש אנאס מודמני, צעיר שנמלט ממלחמת האזרחים בסוריה, לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, וביקש להצטלם עימה. הקנצלרית, שהגיעה לסיור בבית מחסה לפליטים בברלין, הסכימה באדיבותה. תמונת הסלפי המחויכת של השניים עלתה כמובן לרשתות החברתיות.
אבל אז הכל הסתבך. בחודשים שחלפו מאז, הצילום הופץ שוב ושוב בפייסבוק כשהוא מלווה ידיעות מזויפות הקשורות לטרור האיסלאמי. מודמני גילה לתדהמתו, כי תמונתו מככבת באינספור ידיעות כאלה, בין השאר בהקשר של המתקפות בבריסל ובברלין. כעת הוא מגיש תביעה נגד פייסבוק, כדי שזו תחסום ותפסיק את הפצת התמונה.
זו רק דוגמה אחת לדרך שבה חדשות מזויפות (Fake News) הפכו לתופעה מורכבת ובעייתית בעידן הרשתות החברתיות. ה"פייק ניוז" - סיפורים חדשותיים מפוברקים, בעלי כותרות בומבסטיות, שמתחזים לידיעות לגיטימיות המופצות בקרב מיליונים דרך הרשתות החברתיות ודרך מנועי החיפוש - הם לא תופעה חדשה, אבל היא הגיעה לשיאה וכבשה את סדר היום הציבורי לפני הבחירות בארה"ב.
רבים מאמינים, שמספר רב של סיפורי חדשות מזויפים נגד הילרי קלינטון, שהופצו ברשת, תרמו לניצחונו של דונלד טראמפ: "האפיפיור פירסם הודעת תמיכה פומבית בטראמפ", או "אובמה חתם על על צו שמבטל את החובה בהצהרת אמונים לדגל בבתי־ספר" הם רק טעימות. ה"פייק ניוז" כבר הפך למונח שגור, גם בפיהם של מנהיגים. נשיא ארה"ב טראמפ וראש הממשלה נתניהו חוזרים ועושים בו שימוש כדי לנגח את התקשורת שמעבירה עליהם ביקורת.
אך מי שסופגות את רוב הביקורת הן, כמובן, פייסבוק וגוגל, שדרך הפלטפורמות שלהן מופצות חלק ניכר מה"פייק ניוז". תחת הלחץ הציבורי הכבד הן נאלצו באחרונה להגיב. שתי החברות הכריזו על מספר כלים ושיתופי פעולה בין חברות, שאמורים לסייע לצמצם את התופעה. אבל גם ההכרזות הללו מעלות שורה ארוכה של בעיות ודילמות אתיות נפרדות.
לאמת את העובדות
באפריל הקרוב ייערכו הבחירות לנשיאות בצרפת, כשמנהיגת הימין הקיצוני מרין לה-פן זוכה לפופולריות רבה. רבים צופים כי התרחיש שאירע בארה"ב יחזור שוב - ורצף של חדשות מזויפות שמפיצים גורמים בעלי אינטרס יטה את הבחירות לטובת מועמד כזה או אחר. פייסבוק וגוגל, החרדות לתדמיתן, הכריזו בזו אחר זו על מיזמים שמיועדים להיאבק בחדשות המזויפות בצרפת.
גוגל, למשל, לוקחת חלק במיזם שנקרא CrossCheck, המשותף לה, לארגונים אזרחיים ול-15 כלי תקשורת בצרפת, ביניהם העיתון "לה מונד" וסוכנות AFP. אפילו פייסבוק מעורבת בו. מטרת התוכנית היא לאמת ולבדוק תוכן שמופץ באינטרנט וברשתות החברתיות. כלים מיוחדים יאפשרו לבודקי העובדות לזהות סיפורים הצוברים תאוצה ודורשים בדיקה. אנשי מקצוע יבדקו, יצליבו עובדות - ויציגו את המסקנות באתר אינטרנט ייעודי.
"עם שילוב מומחיות משולבת מתחומי המדיה והטכנולוגיה, מיזם CrossCheck אמור להבטיח שמתיחות, שמועות וטענות־שווא יופרכו במהירות, ושסיפורים מטעים או מבלבלים ידווחו באופן מדויק", אמר דיוויד דיודון, שעומד בראש "גוגל ניוז לאב" בצרפת. תוכנית דומה מתוכננת גם בגרמניה, שם ייערכו בחירות בחודש ספטמבר.
ואילו פייסבוק הודיעה כי תרחיב לצרפת תוכנית חדשה למניעת "פייק ניוז", שכבר החלה לפעול בגרמניה ובארה"ב: הרעיון הוא לזהות חדשות מופרכות שמופצות ברשת החברתית ולתייג אותן בסימון חדש ומיוחד - "סיפורים שנויים במחלוקת" (Disputed) - שיהווה אזהרה עבור הגולשים. פייסבוק עובדת עם גופי חדשות וארגונים המתמחים בבדיקת עובדות - AP, ABC News, Poynter, FactCheck.org ואחרים, כדי לבדוק תכנים בעייתיים ששותפו. פוסטים המופצים בפייסבוק יועברו לבדיקה, ואם לפחות שני ארגונים יסמנו אותם כשגויים, הם יסומנו בתווית "שנוי במחלוקת", ויכללו לינק לאתר שהפריך אותם. הפוסטים הללו לא יוסרו או יימחקו, אך בפייסבוק מבטיחים כי הם אוטומטית יוצגו בפני פחות גולשים, וגם לא יוכלו לשמש כמודעות פרסום.
התחום האפור
פייסבוק לא משלמת לארגוני בדיקת העובדות ולכלי התקשורת שעובדים איתה - אף שהם ירוויחו אולי מתעבורת גולשים נוספת שתגיע דרך הלינקים שיוצמדו לתווית "שנוי במחלוקת". לפי פייסבוק, כולם רואים בניקוי הרשת מסיפורים מזוייפים מטרה משותפת. החברה גם הבטיחה כי לא תתערב בתהליך ולא תבדוק את העובדות בעצמה, והבהירה כי הם תתמקד רק בסיפורים שהם באופן מובהק שקריים ומהווים מתיחות או ספאם, ולא בסיפורים "בתחום האפור".
פייסבוק לא מסתפקת רק בכך, אלא מכניסה גם שינויים לפעולת האלגוריתם שקובע את סדר הופעת הפוסטים ב"ניוזפיד" של כל אחד מאיתנו. לדוגמה: החברה תשתמש בנתונים שונים כדי להבין אוטומטית האם עמוד מסוים מפיץ "פייק ניוז". העונש? פוסטים של אותו עמוד יופיעו פחות בניוזפיד של הגולשים. "לדוגמה: אם פוסטים של עמוד מסוים הוסתרו לעיתים קרובות על־ידי אנשים שקראו אותם, זה מעיד שייתכן שמדובר בסיפור לא אותנטי", מסבירים בפייסבוק.
כל זה מצטרף לצעדים שבהם החלו פייסבוק וגוגל כבר בשנה שעברה, כאשר חסמו אתרים ומפיצים סדרתיים של תוכן מזויף מרשתות הפרסום שלהן, ובכך למעשה חתכו את צינור המימון שלהן. גוגל, למשל, הודיעה לאחרונה שחסמה 200 מפיצים מרשת הפרסום שלה.
למאבק נגד "פייק ניוז" הצטרפה שחקנית קטנה ומפתיעה יותר: סנפצ'אט, אפליקציית המסרים הנעלמים הפופולרית בקרב בני נוער. בסנפצ'אט יש אזור תוכן מיוחד של ערוצי תוכן, שבו ניתן לקרוא כתבות ולצפות בסרטונים של כלי תקשורת נבחרים. החברה, העומדת לפני הנפקה בבורסה, אמרה כי תטיל הגבלות על התוכן ותקפיד שבערוצים השונים לא יופיע תוכן בעייתי, מטעה או כולל אינפורמציה שקרית.
החברות יקבעו עבורנו
המהלכים של פייסבוק וגוגל נמצאים עדיין בחיתולים, ולא ברור עדיין עד כמה יהיו אפקטיביים בהתמודדות עם הכמות האדירה של החדשות המזוייפות המופצת בכל יום.אבל יש גם כאלה החוששים דווקא מכך שהן יצליחו במשימתן יותר מדי. רבים מודאגים מהמגמה, שבה חברות טכנולוגיה, שעד כה נתפסו כפלטפורמת תוכן בלבד, שלכאורה "עיוורות" למה שמתפרסם אצלן (אלא אם מדובר בתוכן מסית, לא חוקי ואלים), משנות את התפיסה שלהן. הן הופכות למעשה לאחראיות על התוכן, וקובעות מה נכון ומה לא. ואיך אפשר בכלל היום, מקשים המבקרים, בעידן ה"פוסט־אמת", לקבוע מה נכון ומה לא? מה יקרה אם סיפור בעל בסיס נכון שיכלול גם עובדות שגויות, או כתבות שמציגות דיעה שנויה במחלוקת, יסומנו כ"פייק ניוז"?
מנכ"ל ענקית המדיה הגרמנית "אקסל שפרינגר", מתיאס דופנר, שם את האצבע על הבעייתיות הזו בראיון לאתר הגרמני "בליק": "פייסבוק צריכה להימנע ככל האפשר מלעסוק בביצוע הערכות לתכנים. היא לא מפיצת תוכן, אלא ערוץ הפצה. תאר לך שפייסבוק תחליט מה נכון ומה לא, מה טוב ומה רע. היא תהפוך מחברת טכנולוגיה לחברת מדיה, מעין מפיץ-על עולמי, שקובע מה אנשים רואים ומה לא".
בחברות שעומדות מאחורי הרשתות החברתיות מודעים לאתגר ולדילמה. "פייסבוק היא פלטפורמה מסוג חדש, שלא היה קיים בעבר", כתב מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. "אני חושב על פייסבוק כחברת טכנולוגיה, אבל מודע לכך שיש לנו אחריות גדולה יותר מזה. אנחנו לא כותבים ידיעות חדשותיות, אבל אנחנו מכירים בכך שאנחנו יותר מסתם מפיץ. אנחנו סוג חדש של פלטפורמת שיח ציבורי, וזה אומר שיש לנו סוג חדש לגמרי של אחריות".
הכתבה התפרסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"