על פוליטיקאים בלגים וארגונים ישראלים

העימות בין שארל מישל, ראש ממשלת בלגיה, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיית המימון לארגונים המעורבים בסכסוך ובהאשמות בדבר "פשעי מלחמה" ישראלים לכאורה מדגיש את רגישות הנושא, ואת הצורך להתמקד בנתונים ולא בכותרות. במשך שנים רבות, ממשלת בלגיה יחד עם בריטניה ורוב ממשלות מערב אירופה, מעבירות מיליונים מדי שנה לארגונים שהם כביכול "לא-ממשלתיים".

ארגונים ישראלים ופלסטינים מקבלים סכומים חסרי פרופורציה, דרך הליכי קבלת החלטות חסויים או לא שקופים, ומשפיעים באופן ישיר על החברה ועל המערכת הפוליטית הישראליות. בין אם מסכימים ובין אם לא מסכימים עם שוברים שתיקה, בצלם, יש דין ועשרות ארגונים ישראלים אחרים, הממומנים בנדיבות על ידי אירופה, לא ניתן להכחיש כי הכסף שהם מקבלים מאפשר להם להשפיע בגדול על ישראל.

רוב הכסף הבלגי מועבר באמצעות ארגוני סיוע הומניטריים בלגים, התומכים בקמפיין ה-BDS ובקמפיינים אנטי-ישראלים נוספים. ארגונים כגון בראודרליק דלן ואוקספם בלגיה, הממומנים על ידי הממשלה הבלגית, מממנים בתורם את שוברים שתיקה, עדאלה, יש דין ואפילו את זוכרות, שמטרתו קידום זכות השיבה.

בנוסף, הארגונים הבלגים משתפים פעולה ותומכים בארגונים עם קשרים לחזית העממית כגון האגודה הבינלאומית לזכויות הילד-פלסטין (DCI-P), ועדות העבודה הרפואית (HWC), ואיחוד וועדות העבודה החקלאית (UAWC).

פעילויות אלו, הכוללות קמפיינים שמטרתם סימון בכירים ישראלים כפושעי מלחמה, הם בעיה משמעותית עבור ישראל, כפי שעלה מדברי נתניהו לראשי ממשלות בלגיה ובריטניה. כל מדינה דמוקרטית הייתה מחשיבה את המימון הממשלתי הזר לארגונים פוליטיים כהפרת ריבונות, וסוגיה זו רגישה במיוחד עבור ישראלים.

הפגישה

כאשר ראש ממשלת בלגיה הלך להיפגש עם מנהיגי שוברים שתיקה ובצלם בירושלים, נתניהו נאלץ להגיב לכך בחריפות. בתגובתו ציין: "בבלגיה עדיין קיימות יוזמות של התובע הכללי להעמיד לדין בכירים ישראלים, לרבות ציפי לבני וקציני צה"ל. ממשלת בלגיה צריכה להחליט אם היא רוצה לשנות כיוון או להמשיך בקו אנטי ישראלי. ראש הממשלה נתניהו הנחה לקדם חקיקה שתמנע מימון של ממשלות זרות עבור עמותות שפוגעות בחיילי צה"ל".

תפקידן של בלגיה ומדינות נוספות ב-BDS ובלוחמה משפטית שארגונים "ישראלים" מבצעים, כולל את מימון רוב תקציב הפעילות שלהם, לרבות כסף עבור משכורות, תביעות ועתירות רבות בבתי המשפט בישראל, ונסיעות במטרה לקדם את הקמפיינים שלהם בחו"ל. אולם בבלגיה, עוצמת הדמוניזציה וההתקפות נגד ישראל (ונגד מטרות יהודיות) חזקה במיוחד, דבר המשקף את השפעת התעמולה של ארגונים חזקים כדוגמת בראודרליק דלן.

ראש ממשלת בלגיה השתתף בהתקפות אלו בשנת 2009, כאשר כיהן כשר לפיתוח ושיתוף פעולה, וחזר על אותם ביטויים שגורים הנאמרים על ידי אותם הארגונים באשר למבצע ״עופרת יצוקה״ ("אין מילה להגדיר את מידת האימה"). לאחר המשט לעזה ב-2010, תגובתו שוב שיקפה את תגובת הארגונים האנטי-ישראלים: "זה הכרחי כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו צריכות לתאם תגובה חזקה ומהירה לאור השימוש הלא מידתי בכוח לכאורה בהקשר ההומניטרי הקשה שעזה מתמודדת ... ".

הקמפיינים אותם מובילים ארגונים לא-ממשלתיים, והקשר הישיר שלהם לאנטישמיות בבלגיה ובאירופה התחזקו באין מפריע במשך 20 שנה. מבחינתה של ישראל, השנאה שקמפיינים אלו מלבים היא לא חלק בוויכוח של שמאל מול ימין. איום ההעמדה לדין על "פשעי מלחמה" נוגע לפוליטיקאים ולבכירים מכל הקשת הפוליטית. ואכן, למרות ההבדלים במדיניות, אין אח ורע בעולם הדמוקרטי למימון האירופי לארגונים פוליטיים קיצוניים הממקדים את פעילותם כנגד ישראל, והמוסר הכפול הוא בלתי נסבל.

על מנת להתמודד עם תופעה זו, ובו זמנית לא לשחק לידיהם של האירופים עם חקיקה ישראלית המסדירה מימון זר, יש לפתוח במשא ומתן על הנחיות המוסכמות על שני צדדים . ללא פגישות ישירות עקביות ומתמשכות, הצגת הנתונים והעלאת הדאגות, העימות בין ישראל לאירופה רק ילך יגדל.

ג'ראלד שטיינברג הוא נשיא מכון המחקר של NGO Monitor ופרופ' בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן