פרק ב': כשהילדים לא אוהבים את השינוי
כשאחד ההורים או שניהם מקימים משפחה חדשה לאחר הגירושים, זה עשוי להיות אירוע משמח עבור ההורים, אבל הילדים עלולים להיפגע ולחוש נטושים. מה אפשר לעשות כדי להקל עליהם את המעבר ומאילו טעויות חשוב להימנע?
אנחנו חיים בתקופה שבה אחוז גבוה מהנישואים מסתיים בגירושים, ולמרות זאת הצורך האנושי לקשר זוגי ממשיך להתקיים. לרבים מהזוגות הנישאים מחדש יש ילדים מהנישואים הקודמים. הקמת משפחה מורכבת היא משימה מורכבת כשלעצמה, ונדיר שאיחוד כזה עובר בצורה חלקה.
שינוי במבנה המשפחה דורש הרבה סבלנות, פתיחות וזמן הסתגלות כדי ללמוד אחד על חייו של השני. בזמן שבני הזוג שמחים ליצור זוגיות חדשה ומשפחה גדולה ומאושרת, הילדים עלולים להיות פחות שמחים. הם עלולים לחוות חוסר ביטחון לגבי השינויים החדשים במשפחה, ויעסקו בשאלה העיקרית - כיצד הקשר החדש ישפיע על יחסיהם עם ההורה הביולוגי.
שאלה נוספת שתעלה היא כיצד יסתדרו עם האחים החורגים החדשים. הזמן הוא גורם חשוב בדרך לבניית יסודות מוצקים בטרם מחליטים על נישואים חדשים או מגורים משותפים. הוא נותן לכל בני המשפחה הזדמנות להסתגל לרעיון ולמצוא את המתכונת המתאימה.
לנישואים בפרק ב' יש יתרונות לא מבוטלים, בהם הפוטנציאל לזוגיות פורה ומהנה, האפשרות לחוויה מתקנת עבור הילדים וההורים שחוו טראומות במערכת המשפחתית הקודמת, והאפשרויות המתרבות לילד לקבל תמיכה הודות לריבוי ההורים.
מאידך, הצדדים הפחות קלים ונעימים עלולים להיות החשש לחוויה מקלקלת, הן עבור הילדים והן עבור ההורים, בשל סיר הלחץ המשפחתי החדש, הצורך של בני המשפחה בהתמודדות בעת ובעונה אחת עם נושאים רגשיים מורכבים רבים שמשפחה "רגילה" מתמודדת איתם באופן הדרגתי, כמו, למשל, שיתוף פעולה כבני זוג וכהורים בו זמנית, חיים משותפים בבית, הורות חדשה, גידול צעירים ומתבגרים, הורות לילד שאינו שלך ועוד.
אולי יעניין אותך גם:
- אל תעלמו מהשטח - גם אם קשה: אבהות אחרי גירושים
- מחקר: הפתרון האידיאלי לילדים אחרי גירושים
- גירושים: להעביר בי"ס? רק בהסכמת שני ההורים
נושא חשוב נוסף שעולה כשמתחילים פרק ב' הוא הצפיפות, ולא מדובר רק על צפיפות פיזית וגיאוגרפית, אם כי גם זו בהחלט קיימת בבית החדש, אלא גם על צפיפות פסיכולוגית - ההכרח בהתחשבות הדדית גדל ונוצר צורך מוגבר בהתחשבות הדדית ובוויתורים אישיים משמעותיים.
הקשיים איתם מתמודדים ילדי פרק ב'
פחד מנטישה: הילדים חוששים שההתקשרות החדשה של ההורה עם בן או בת הזוג החדשים תבוא על חשבון הנאמנות של ההורה אליהם. זה נכון כמובן לגבי הילדים הצעירים יותר של המשפחה החדשה: " להם אתה מרשה ולי לא", "איתם את/ה משחק ואיתי לא" .
אך גם לגבי הילדים הגדולים שלא מצטרפים למשפחה החדשה, יש חששות: "איך ההורה עזב אותנו והתחתן עוד פעם? ועוד יש לו ילדים אחרים ואליהם הוא הורה טוב, כי הוא רואה אותם כל הזמן".
חוסר קבלה של בן הזוג החדש: אתה לא אבא/אמא שלי – במקרים קשים יותר חוסר הקבלה של הילדים יכול להתבטא בעוינות מתמשכת. חוסר הקבלה של בן הזוג קשור פעמים רבות לעוצמת פחדי הנטישה של הילד, ככל שהוא צעיר יותר כך קל לו יותר לקבל את בן הזוג החדש.
הורים רבים לא עושים תהליך הכנה ראוי לילדים ומנחיתים על הילדים את בשורת החיים ביחד ללא הכנה ראויה. הם אינם משתפים את הילדים בתהליך שעברו בדרך לקבלת ההחלטה, אינם מסבירים להם את ההתלבטויות בצד ההחלטה, אינם מקשיבים לרגשותיהם, אינם נותנים מקום לחרדות המתעוררות אצלם, ודורשים מהם הסתגלות מהירה וצייתנית לשינוי מורכב וקשה.
ישנם הורים שממהרים להיות הורה לילדי בן הזוג. לעתים בני הזוג מגיעים עם פנטזיה לשקם, לתקן ולבנות מחדש את המשפחה שלא הצליחו בה בנישואים ראשונים, ולכן הם רוצים לתפקד מהר כמו הורה לטוב ולרע, גם לילדי בן הזוג - לאהוב, להציב גבולות, להעניק וכו'. אל תדרשו מהילדים שלכם להתייחס לבן הזוג כהורה חדש. לעיתים כשמלחיצים זה עלול ליצור במודע או שלא מודע תחרות בין בן הזוג הזוג להורה הביולוגי, מי ההורה הטוב יותר עבור הילדים.
כיצד תימנעו מטעויות בפרק ב'?
להכין אותם: אני ממליצה לכם לעשות תהליך הכנה ראוי, יש להימנע מקיצורי דרך ולתת לילדים להסתגל לתהליך המשפחתי.
לא לדרוש מהילדים לקבל מהר את בן הזוג: מומלץ לאפשר להם היכרות הדרגתית עם בן הזוג ועם ילדיו. בהמשך כדאי לכם להסביר לילדיכם את מניעי ההחלטה האישית להתקשר לבן הזוג חדשים ולתאר להם את העומד להתרחש בצורה מפורטת ככל האפשר.
הקשיבו לילדיכם: חשוב להקשיב לשאלות הילדים ולענות עליהן בכנות, שכן הילדים שואלים בצורה מוחשית את מה שמטריד אותם : "איפה אני אגור?" "מה יקרה אם אני לא ארצה לחיות במשפחה החדשה?" ועוד.
להיות מוכנים לשמוע הסתייגות, ביקורות והתנגדויות: ולטפל בהן במלוא תשומת הלב ובאמפטיה. ככל שתתמודדו עם הבעיות בשלב מוקדם יותר, כך תהליך ההסתגלות יהיה טוב יותר.
לתת להם זמן: יש צורך לתת לילדים את הזמן הדרוש כדי להסתגל לבן הזוג החדש, יש להיות סבלניים ולהבין שלילדים יש צורך בסיסי הישרדותי להסתגל, בתנאי שלא לוחצים עליהם.
מה תעשו אם אחד מהילדים לא מקבל את בן הזוג שלכם?
כאשר אחד הילדים לא מקבל את בן הזוג החדשים, זה פחות בגלל התנהגותו או אישיותו של בן הזוג ויותר בשל קשיים רגשיים של הילד.
קשיים רגשיים אלה יכולים להיות התנסות קודמת לא טובה עם בן/בת זוג קודמים: "למה לי להתקשר כל כך מהר והם נעלמים מחיי מהר?", או פחדי נטישה בשל חשש של הילד שההורה יעביר את נאמנותו לבן/בת הזוג החדשים: "הוא כבר לא אוהב אותי, יש לו מישהו חדש לאהוב".
לכן חשוב שההורה יבין את התנגדותו של הילד ויגלה אמפטיה לרגשותיו, ושיסביר שוב ושוב שהתקשרותו עם בן הזוג אינה עומדת בשום אופן בסתירה לאהבתו לילדיו.
אני ממליצה לכם לגלות סבלנות רבה לתהליך זה, אל תלחצו לא על בן זוגכם ולא על ילדיכם ובעיקר לא על עצמכם, אל תנסו בכוח להיות ההורה של ילד בן זוגכם , גם להיות המבוגר האחראי הנוסף במשפחה זה מספיק טוב.
אל תצפו שמשפחתכם השנייה תהיה כמו הראשונה, היא תמיד תהיה שונה. הסבירו לילדי בן הזוג שאתם לא מתכוונים להחליף את הוריהם אלא רק לחיות עם אמא/אבא שלהם, ושהם לא חייבים לאהוב אתכם אלא לפחות לכבד אתכם.
הכותבת
היא בעלת M.A בייעוץ משפחתי וזוגי ומנחת הורים
"הורים, די לריב!". צפו בסרטון עם הילדה שנמאס לה מריבים:
לפנייה לכתב/ת 
