פגישת נתניהו-טראמפ בצל הכאוס בבית הלבן
דונלד טראמפ מתמודד עם ממשל שנמצא על סף קריסה ניהולית. מה שאמור היה להיות מפגש ניצחון, הפך למפגש לצורך הישרדות שבו כל אחד מביא איתו שק של צרות על הגב, ומצפה שהשני יסייע לו לשאת את כובד המשא
גם בחלומותיו הגרועים ביותר לא דמיין בנימין נתניהו שהוא יגיע לבית הלבן שנמצא על סף קריסה ניהולית, שהפך בן לילה לממלכת כאוס בה כולם נגד כולם, שסובל מחוסר תפקוד עם אצבעות מאשימות שמונפות לכל עבר.
היועץ פוטר, היועצת ננזפה. היום הקשה של טראמפ
כאשר מייקל פלין, היועץ לביטחון לאומי, מתפטר אחרי 24 ימים בתפקיד על רקע תככים ומזימות עם הקרמלין, ודונלד טראמפ נדרש להשיב מה מה ידע על הקו הישיר שהיה ליועצו עם הקרמלין, ומצדו מאיים להילחם בתקשורת ובגופי המודיעין כדי לשים קץ אחת ולתמיד להדלפות, הדבר האחרון שהנשיא האמריקני ואנשיו צריכים זה עיסוק במדע בדיוני שקוראים לו שלום במזרח התיכון.
אלא שכמו בתיאטרון, כך גם בדיפלומטיה: ההצגה חייבת להימשך ולזירה מוטלים היום שני מנהיגים מוחלשים, ובעיקר זועמים על כך שהסביבה הפוליטית שלהם, כמו גם הציבור, אינם מכירים בגדולתם המפוארת ונשגבותם.
טראמפ רוצה לכלות את זעמו בקהילת המודיעין שחשפה קשרים אסורים ובלתי חוקיים של פלין עם רוסיה, אבל הוא גם דרוך אלי קרב עם הקהילה המודיעינית, שאותה הוא מאשים בהדלפת תוכן שיחותיו הדי מביכות עם נשיא מכסיקו וראש ממשלת אוסטרליה, לו טרק את הטלפון בחמת זעם.
מייקל פלין הוא לא רק יועץ לביטחון לאומי, הוא שיקוף מראה שלו: יודע לעשות רוח, לדבר בוולגאריות, הוא שונא מוסלמים ולא דופק חשבון לאף אחד. עבור טראמפ, שאינו מבין דבר וחצי דבר בצבא, ביטחון ומנגנוני ביון, פלין לא היה סתם יועץ, הוא היה "מון ז'נרל". ועכשיו הוא הלך הביתה - ככל הנראה חוליה ראשונה בשרשרת של עוזבים ונעזבים, בבית לבן שנמצא בפעילות יתר רעשנית ובתת-תפקוד ניהולי.
עכשיו גם קליאן קונוויי בצרות: היא נדרשת לתת הסברים על התעתוע שהציגה לעם האמריקני כאשר מתוך הבית הלבן, בפומבי, היא קידמה מכירות של מוצרי איוונקה טראמפ. פלין, שהיה המתאם בבית הלבן לפגישת נתניהו-טראמפ, הלך הביתה ולוואקום שנוצר עדיין לא נשאב איש.
מי שמאיים לקפוץ פנימה הוא סטיב באנון - האיש החזק, הלוחש האולטימטיבי על האוזן של הנשיא, זה שניכס לעצמו את הניצחון בבחירות ועתה עמל כדי לרשום על שמו ניצחון של מאה הימים הראשונים בבית הלבן - דבר שהוא הגה, תכנן והפיק. אלא שעד כה האירועים התפוצצו לו בפרצוף, הנשיא סר וזעף מההתנהלות, ודיפלומט מערבי שהיה השבוע בבית הלבן סיפר כי באנון מהלך בין החדרים חסר מנוח, במבט יורק אש, ומטיל את אימתו על כולם כדי שיחזרו לתלם.
אמנם טראמפ מינה את חתנו, ג'ארד קושנר, שזו התפתחות חיובית, שכן כל מי שידבר איתו יידע כי הוא נושא את דבר הנשיא, אבל יש לכך גם צד הפוך: הוא חסר ניסיון וכל כישלון שלו ייזקף לחובת הנשיא, וטראמפ שונא להפסיד.
מול טראמפ, שעשה אתמול עוד תפנית ומדברי חנופה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין תבע ממנו להסתלק מחצי האי קרים אחרי שגילה כי ספינת ריגול רוסית הוצבה ליד חופי ארצות הברית, ניצב נתניהו - מנהיג עם שלל חקירות מתגלגלות, ומצד שני חישוקי הימין שמאיימים לפרק לו את הממשלה אם רק יעז לומר את צמד המילים שמבחינתם הוא הנורא מכל: שתי מדינות.
זו הסיבה שבבית הלבן עובדים על תוכנית שתישמע טוב יותר לישראל של הימין, שבידיה שבוי נתניהו: "מהמעגל החיצוני לפנימי" - קודם כל יחסים עם מדינות ערביות סוניות, ורק אחר כך גישה לליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
זה יכול להתאים לנתניהו, אלא שמול אלו שסבורים בבית הלבן שזה הפתרון, עומדת מחלקת המדינה שתובעת הובלה לעבר פתרון שתי המדינות, דבר שטראמפ נוטה להסכים לו, אבל עומד בניגוד גמור למינוי שלו לשגריר בישראל, דייוויד פרידמן, שמתנגד לפתרון זה, והוא גם תומך נלהב בהתנחלויות וביום חמישי יעמוד בפני הסנאט לשימוע ויצטרך להשיב לשאלות קשות, כמו לאן בדיוק טראמפ והוא מובילים את הסכסוך ופתרונו.
בבית הלבן, שרק ברגע האחרון הודיע כי שני המנהיגים יקיימו מסיבת עיתונאים משותפת, תתקיים פסגת המנהיגים המרוטים. כל אחד מהם מביא עמו שק אחר של צרות על הגב ומצפה שהשני יסייע לו לשאת את כובד המשא.
כל אחד מהשניים זקוק לשני לצורך הישרדות על המשבצת שלו: נתניהו יתן לטראמפ אתנחתא מצרותיו מבית וינסה לשנות את השיח הרועם והחקרני של התקשורת על מעללי הבית הלבן. טראמפ יהלל ויקלס את מנהיגותו של נתניהו כדי לשדר גם ליריבו הפוליטיים כי הוא האיש שחפצים ביקרו, ואיתו מוכנים לעשות את העסקה האולטימטיבית עם הפלסטינים.
זה אמור היה להיות מפגש ניצחון של שני מנהיגים. נתניהו שרד את אובמה ובא לברך ולהתברך על ידי הנשיא החדש, אבל כל אחד מהשניים מגיע חבול לאירוע, על קביים. איך שלא מסתכלים על זה.
לפנייה לכתב/ת 
