תביעה: משפחה חלתה בסרטן בגלל אסבסט
בראשית שנות ה-70 עבד יצחק שאואט כפועל בחברת האסבסט איתנית בנהריה. בהיעדר מקלחות במפעל נהג לשוב לביתו עם בגדיו ספוגי אבק האסבסט, ואם לא די בכך ילדיו נהגו לבקר אותו במפעל ולשחק בין ערימות האסבסט בחצר. עשרות שנים לאחר מכן חלה האב בסרטן ונפטר, לצד בנו ובתו שלקו אף הם במחלה. כעת הם תובעים מאות אלפי שקלים מהחברה
האב עבד בחברת האסבסט איתנית ונפטר, והילדים חלו בסרטן - כך עולה מתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בהרצליה נגד חברת איתנית, חברת הביטוח מגדל ומדינת ישראל.
חברת איתנית בנהריה הייתה אחת מחברות האסבסט הגדולות במדינה. משפחת שאואט מהצפון נחשפה בתחילת שנות ה-70 לסיבי האסבסט המסרטנים, דרך עבודתו של האב, יצחק, כפועל ייצור במפעל. ב-2012 חלה בסרטן המזותליומה, ולאחר חודשים רבים של סבל וייסורים הלך לעולמו.
אשתו ג'יזל (85) סעדה אותו עד יום מותו כשהוא בן 91. שני ילדיו, רחל שוורץ, בת 58, ואברהם בן 52, חלו אף הם בסרטן מסוג אחר - לימפומה.
לטענת בני המשפחה שהגישו את התביעה, למרות שחלפו כ-40 שנה בין תקופת עבודתו של האב במפעל ועד לרגע בו חלה, קיים קשר מובהק בין תקופת עבודתו לבין המחלה. בתביעה, שהוגשה בידי משרד עו"ד אילן קנר, נטען כי 85% ויותר מקרב חולי המזותליומה חלו במחלה כתוצאה מחשיפה לאבק אסבסט, וכי האב לא נחשף לגורמי סיכון אחרים למחלה זו.
בתקופה בה עבד אביהם בחברת איתנית הייתה רחל בת 12 ואברהם בן 6. לפי התביעה, בהיעדר מקלחות ומלתחות במפעל, נהג אביהם לשוב לביתו בתום יום עבודה עם בגדיו ספוגי אבק האסבסט. ניעור הבגדים לפני הכביסה גרם לחשיפתם של בני משפחתו לאבק האסבסט.
כמו כן, נטען בתביעה, גם ילדיו של המנוח נהגו לבקר אותו במפעל, כשהם משחקים עם ילדי העובדים האחרים בין ערימות האסבסט שהיו פזורות בחצר המפעל, וגם בהזדמנויות אלה נחשפו לאסבסט המסרטן. חברת איתנית אף נהגה למכור לעובדיה מוצרי אסבסט במחירים מוזלים, ואלה נשחקו ונסדקו עם הזמן בבית.
התביעה: העובדים לא קיבלו את תוצאות בדיקות הריאות
בשנת 2010 גילו אצל הבת סרטן והיא נזקקה להשתלת מח עצם, ושנה לאחר מכן נתגלה אצל אחיה סרטן והוא נזקק לטיפולי כימותרפיה קשים.
התובעים מודים, כי בניגוד למחלת המזותליומה בה חלה אביהם, אשר הקשר בינה לבין חשיפה לאסבסט זכה להכרה מדעית, אין כיום הכרה מדעית בקיומו של קשר בין חשיפה לאסבסט לבין סרטן הלימפומה, אולם מחקרים רבים תומכים בקיומו של קשר סיבתי בין השניים.
לפי כתב התביעה, בבדיקות שנערכו במפעל כבר בתחילת שנות ה- 60 של המאה הקודמת, נמצאו ריכוזים גבוהים של אבק אסבסט בתחנות העבודה. עוד נטען, כי כבר בעת הקמת המפעל, בשנות ה-50, ידעו על סיכונים בריאותיים הנובעים מחשיפה לאסבסט, אך במפעל לא נקטו אמצעי בטיחות להגנת העובדים ובני משפחותיהם.
אם לא די בכך, טוענים התובעים, העובדים עברו בדיקות ריאות תקופתיות, אך במפעל לא הביאו לידיעתם את התוצאות האמיתיות.
"עדויות מצביעות על מעורבותו של קונצרן בינלאומי שהקים מפעלי אסבסט במדינות מתפתחות, בפעילותה של חברת איתנית", נטען בתביעה, "על מנהליו של אותו קונצרן נגזרו באיטליה עונשי מאסר כבדים עקב זיהום סביבתי שגרם לתחלואה בסרטן בקרב עובדי המפעל ותושבי הסביבה. הרשעה זו בוטלה מחמת התיישנות". בתביעה מציינים עוד, כי מנכ"ל החברה, מיכאל פדרמן, הודה במעורבותו של קונצרן זה בפעילות איתנית.
עו"ד אילן קנר אמר ל-ynet: "לצערנו, זו טרגדיה גדולה ולא בפעם הראשונה. משפחות שלמות של עובדי איתנית שילמו בבריאות בני משפחתן כתוצאה מחשיפתם לאבק האסבסט שהגיע הביתה מבגדיו של העובד".
התובעים דורשים כחצי מיליון שקל לכל אחד
אברהם, בנו של העובד שנפטר, טען בראיון לאולפן ynet, כי סיבי האסבט "נתפסים בגוף ולא פורצים החוצה כעבור שנה שנתיים, לוקח להם משהו כמו 40-30 שנה לצאת החוצה. כך גם אצל אבא, שחלה במיזותוליומה, הוא חלה בגיל תשעים במחלה הזאת, אחרי עשרות שנים".
לדברי הבן, משפחתו ניסתה להגיע לפשרה עם החברה, אולם היא עומדת על דעתה שאין קשר בין הלימפומה לאזבסט.
אלו סכומים אתם תובעים מהחברה?
"הסכומים כרגע שמשרד עורכי הדין דורש הם בסביבות החצי מיליון שקל, לכל אחד".
מה מצבכם הרפואי כיום?
"אני ואחותי ברמיסיה (הפוגה במחלה)".
מחברת מגדל, המבטחת את איתנית, נמסר כי מגדל תגיב לתביעות משפטיות בבית המשפט ולא בערוצי המדיה השונים.
לפנייה לכתב/ת 
