האישה שאלרגית לכל דבר בביתה - כולל לבעלה

אלרגית לעולם - ולבעלה: בשנה האחרונה חיה גואנה ווטקינס, תושבת מינסוטה בת 29, בחדר שינה עטוף יריעות פלסטיק ובו וילונות בד אדומים וכבדים. בעלה סקוט נותר בחדר שבקומה התחתונה של הבית, וביקר את רעייתו רק כשלקח אותה לביקורת אצל הרופא או כשפונתה לחדר המיון.

לאחר 30 אבחונים שגויים, קבעו הרופאים ב-2015 כי ווטקינס סובלת מתסמונת "אקטוב תאי מאסט" - שגורמת לתאים לשחרר את הכימיקלים השגויים בעיתוי הלא נכון. כך מפרסם האתר "פוקס ניוז". גם לאחר שאובחנה, המשיך גופה של ווטקינס לפתח אלרגיות חדשות, כל אחת מהן גורמת לה לאבד את הכרתה וללקות באנפילקסיס - תגובה אלרגית חריפה שעלולה אף לגרום למוות.

ווטקינס, שסובלת מאלרגיה נדירה לכל דבר בסביבתה, אלרגית גם לבעלה ולהוריו, ויש רק שלושה אנשים, קרובי משפחתה, אליהם לא פיתחה אלרגיה. לאחרונה בנה עבורה בעלה בית חדש שכולל אזור מבודד שבו תוכל לשהות, ולאחרונה עברו השניים אל הבית. אולם מיד לאחר המעבר לקתה ווטקינס שוב בהתקף אלרגיה ואיבדה את הכרתה.

בנה לה בית מיוחד. ג'ואנה ווטקינס ובעלה סקוט

בשלב מסוים הסימפטומים של ווטקינס הפכו כה חמורים, עד שמשפחתה הבינה שגם המטבח הוא מחוץ לתחום עבורה. בעלה, מורה בבית ספר יסודי, העביר אותה לביתם החדש בדרום מיניאפוליס ובו צבעי קירות חדשים, רצפה חדשה ורהיטים חדשים. הוא בנה לה חדר שינה הכולל מערכת לחץ חיובי כדי לאפשר סירקולציה של האוויר.

עם זאת, חרף מאמציו של סקוט למגע מינימלי עם אישתו, בשבוע שעבר העומס של יום המעבר והריח של הצינורות החדשים בבית כמעט גרמו לה לבקר שוב בחדר המיון. ווטקינס איבדה את ההכרה מיד כשנכנסה לבית החדש, בשל הריח שנותר באוויר.

"אין הרבה דברים שהרפאים יכולים לעשות כדי לעזור לה", אמר בעלה, "אנא התפללו שתימצא תרופה עבורה, הכל מסוכן בשבילה". לדבריו של סקוט, "היא עוברת ארבעה ימים מוזרים. עבורי, אני חש שלל רגשות של תקווה מצד אחד, אך מצבד שני גם לחץ ועצבות, ובעיקר תקווה להבראתה".

מהי אורטיקריה?

אורטיקריה, או בשמה העברי "חרלת" הוא מצב בו מתפתחת פריחה אדומה, מורמת מעט מעל העור, הנראית כמו איים אדומים-ורודים בגדלים שונים. ההתקף מגרד מאוד וללא טיפול נוטה הפריחה להמשיך ולהתפשט במהירות לכל הגוף ולגרום לגרד עז.

 כך משתמשים במזרק "אפיפן" מציל החיים:

התגובה האלרגית נגרמת עם החשיפה למחולל האלרגיה: הגוף יוצר נוגדנים הקרויים IgE, הנמצאים צמודים לקרום תאים הקרויים תאי מאסט (תאי פיטום). בחשיפה חוזרת לחומר לו אלרגי האדם, יקשרו האלרגנים אל הנוגדנים שמצויים על פני תאי מאסט ויגרמו לשחרור של חומרים כימיים ובהם היסטמין ומתווכים נוספים.

אלו מחוללים תגובה אלרגית העלולה להתבטא באופן קל בפריחה מגרדת, נזלת ואודם בעיניים ובמקרים קשים יותר עלולה לגרום אף לתגובה אנפילקטית הכוללת קוצר נשימה, נפילת לחץ דם ובצקות בגפיים ובלוע.

קיימים תסמינים מוגדרים של תגובה אלרגית למזון, שנעים בין תגובה מיידית בתוך מספר דקות לתגובה מאוחרת יותר, שמתרחשת לעתים גם אחרי מספר ימים.

התגובה האלרגית המיידית, שנקראת בשפה הרפואית "תגובה אנפילקטית", מתרחשת בתוך מספר דקות לאחר האכילה. היא מתבטאת בפריחה, גרד, התנפחות, הקאה, קשיי נשימה וירידה בלחץ הדם. תגובה זו עלולה להיות מסכנת חיים, בעיקר בחשיפה חוזרת למזון האלרגני.

תגובת אלרגיה מאוחרת מופיעה בעיקר אצל תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם. היא כוללת הקאות, שלשולים או חוסר עלייה במשקל, לרוב בעקבות אלרגיה לחלב.

למעשה אין דרך לחזות מי יהיה אלרגי למזון או לא, משום שהאלרגיה מתפתחת רק לאחר החשיפה למזון. הגורם לאלרגיות עדיין לא ברור, אולם ההשערות הן שלסיכוי המוגבר ללקות בה קשור הרקע המשפחתי של המחלות.

כדי לבדוק אם אכן מדובר באלרגיה מסתמך הרופא על הסיפור הקליני: המטופל נחשף לחומר האלרגני ובתוך מספר דקות הופיעו תופעות של אלרגיה. הוא נעזר גם בתבחיני עור שמדגימים בתוך רבע שעה את האלרגיה, ובבדיקת דם שמראה אם קיימים נוגדנים ספציפיים.

מה עושים במקרה של אלרגיה?

הטיפול בתגובה אלרגית שמתבטאת בגרד ופריחה כולל תרופות אנטי-היסטמיניות, דוגמת פניסטיל. אם התגובה חמורה יותר מצויד המטופל, או הוריו במידה ומדובר בילד, במזרק "אפיפן", המכיל אדרנלין.

האדרנלין עובד על המערכות שנפגעות מהתגובה האלרגית הקשה. הוא מרחיב את כלי הנשימה שהתכווצו, ובמקביל מכווץ את כלי הדם ומעלה את לחץ הדם שנפל.

הסכנה החמורה ביותר בעת תגובה אלרגית קשה היא תגובה אנפילקטית, הכוללת חסימה של דרכי נשימה עליונות בשל בצקת של הלוע, הלשון והשפתיים, ונפילת לחץ דם. תגובה כזו עלולה להתפתח במהירות תוך דקות ולערב את מערכות הגוף השונות.

אם אתם חושדים שהנפגע לקה בתגובה אלרגית פעלו כך:

הזעיקו צוות ניידת טיפול נמרץ בטלפון 101: ככל שהעזרה הרפואית תינתן מוקדם יותר - כך יגדלו סיכויי הנפגע לשרוד.

הבטיחו את דרכי האוויר: שחררו בגדים לוחצים, השכיבו את הנפגע כשרגליו מורמות.

הביאו את תיק העזרה הראשונה והניחו ליד הנפגע. הטו את ראש הנפגע מעט אחורנית בעדינות. בתינוקות יש להניח שמיכה מגולגלת תחת העורף בעדינות כך שהראש יוטה מעט אחורה.

לבעלי הכשרה בעזרה ראשונה: אם הנפגע אינו בהכרה, יש להחדיר נתיב אוויר (Airway) שיאפשר כניסת אוויר לכיוון הריאות במקרה של חסימת דרכי האוויר העליונות. במקרה הצורך יש להתחיל בפעולת החייאה עד להגעת הצוות הרפואי.

חפשו בתיקו של הנפגע מזרק "אפיפן" (הנראה כמו עט) והזריקו לעורו. צורת ההזרקה: יש להצמיד את המזרק לחלק החיצוני של הירך כשחלקו הכתום קרוב לרגל (במזרקים ישנים יותר - החלק צבוע בשחור), לנעוץ את המזרק במשך 10 שניות, להוציא אותו ולעסות את מקום ההזרקה במשך 10 שניות נוספות.

נשיאת צמיד או שרשרת: מומלץ לכל חולה אלרגיה לשאת עליו צמיד או שרשרת המעידים על כך. חשוב לרשום טלפון ליצירת קשר על הצמיד ולשאת בתיק לכל מקום את מזרק ה"אפיפן". על ההורים ליידע כל מטפל בבית, בגן ובבית הספר על האלרגיה ולצייד את הילד לפי הצורך במזרק.