שתף קטע נבחר

 

טוביה ובתיה נהרגו בתאונה: "עשו הכל יחד, כמו צעירים"

במשפחתם של בני הזוג שנהרגו בתאונת דרכים ליד מצפה רמון כשנסעו לטקס סיום קורס קצינים של נכדם סיפרו על סבא וסבתא שהתנדבו, היו פעילים מאוד וניהלו אורח חיים מסחרר: "הם היו חברים שלנו, לא היה משהו שהם לא עשו". קרניות האב הועברו להשתלה

 

 

טוביה ובתיה מרגלית. "הם לא הרגישו זקנים" (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
טוביה ובתיה מרגלית. "הם לא הרגישו זקנים"(באדיבות המשפחה)

בני משפחתם של בתיה וטוביה מרגלית, שנהרגו אתמול בתאונת דרכים סמוך למצפה רמון בעת שהיו בדרך לטקס סיום בה"ד 1 של נכדם, סיפרו היום (ה') כי מדובר היה בזוג שעשה הכל יחד. "הם היו סבא וסבתא לא רגילים הם היו חברים יותר מאשר סבים", סיפרה הנכדה עופרי.

 

הזוג מרגלית שהתגורר ברמת גן היה אתמול בדרך לטקס שבו נכדם ליאור קיבל את דרגות הקצונה שלו. מסיבה לא ברורה התנגש רכבם בעוצמה רכב אחר שבו היו זוג תיירים. הזירה שנתגלתה לעיני המחלצים הייתה מזוויעה. במשך שעה עמלו הצוותים על חילוץ הנפגעים מכלי הרכב, ואז התבררה הטרגדיה: הזוג מרגלית נהרג, ויחד איתו גם התייר שהיה במכונית השנייה, שאשתו נפצעה קשה.

 

טוביה מרגלית מספר על ההתנדבות    (באדיבות המשרד לשויון חברתי)

טוביה מרגלית מספר על ההתנדבות    (באדיבות המשרד לשויון חברתי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"הם היו כמו ילדים בני 14. הם בילו בארגנטינה וצ'ילה ועשו את שביל ישראל, הם חיו בקצב יותר מהיר משלנו", סיפר הנכד אייל בן ה-22. "הם טיפלו בנכדים הקטנים והתנדבו במלא מקומות. הם לא היו זקנים בשום צורה, זה כמו שאנשים צעירים מתים. הם לא הרגישו זקנים ולא היה משהו שהם לא עשו".

 

זירת התאונה במצפה רמון. חילוץ במשך שעה (צילום: חיים הורנשטיין) (צילום: חיים הורנשטיין)
זירת התאונה במצפה רמון. חילוץ במשך שעה(צילום: חיים הורנשטיין)

הנכדה עופרי בת ה-16 סיפרה כי גם הנכדים התקשו לעמוד בקצב החיים של הסבא והסבתא, שגם התנדבו בבית החולים במסגרת פרויקט יחידי סגולה של המשרד לשוויון חברתי. "הם היו קמים על יום בחמש בבוקר, עושים ספורט ומטיילים בפארק", שיתפה. "היינו איתם יום אחד וכבר בשבע בבוקר הרגשנו עייפים. שמענו על התאונה והם לא ענו בטלפון ולא הגיעו לטקס. ראינו בדיווחים גילים צעירים יותר אז לא היינו בטוחים, עד שהגיע קצין משטרה לאחות של אמא. איך אפשר לקבל כזאת בשורה? זה הלם. הם היו סבא וסבתא לא רגילים הם היו חברים יותר מאשר סבים".

 

בני המשפחה פנו למרכז הלאומי להשתלות וביקשו להציל כל איבר שיוכל להציל חיים. לאבי המשפחה היה כרטיס אדי, ובמרכז הצליחו להציל קרניות ועור.

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות המשפחה
ההורדים, טוביה ובתיה מרגלית
באדיבות המשפחה
מומלצים