תקווה בים: הקפטן השבדי שרודף אחרי ציידי הלווייתנים
קפטן פיטר המרסטדט מארגון "רועה הים" נאבק יחד עם עשרות מתנדבים נגד ציידי לוויתנים וכנופיות של דייגים לא חוקיים ברחבי העולם. היום הוא יתארח בקונגרס הטבעוני בת"א ויספר על מסעותיו למען בעלי החיים הימיים. "הדיג מתרחש מחוץ לטווח הראייה והתודעה שלנו", הוא אומר ל-ynet. "זה תענוג גדול לרדוף אחרי ספינה שלא יכולה לצוד לוויתנים ולדעת שהם מוגנים כי אנחנו שם בשבילם"
בזמן שפיטר המרסטדט, קפטן ספינת "בוב בארקר" של ארגון "רועה הים" (Sea Shepherd) הפועל נגד ציידים ודייגים באוקיינוסים ברחבי העולם, היה בעיצומה של פעילות חשאית אחרי דייגים בלתי חוקיים במקום לא ידוע, התנהל מבצע מקביל מסביב לשעון בישראל, במטרה לאתרו לראיון טלפוני.
לבסוף הוא שב ליבשה למספר שעות ולקראת אחת בלילה, הצלחנו לשוחח כשהוא משתדל לא להעיר את הדגים ואני את בני הבית. "אני מתנצל על השעה המאוחרת בישראל, אבל אני לא יכול לומר היכן אני נמצא עם הספינה. אנחנו במבצע לאיתור דיג בלתי חוקי", הוא אומר בראיון ל-ynet.
בתום המבצע הסודי, הוא הספיק לנחות השבוע בישראל ויספר בשישי למבקרים בקונגרס הטבעוני הרביעי שהחל אתמול (ה') במרכז דוהל בתל-אביב, על מסעותיו למען בעלי החיים בים.
"יש קשר הדוק בין דיג לסחר בבני אדם"
הוא גדל בשבדיה ובגיל 18 חייו השתנו לחלוטין כאשר החליט להקדיש את חייו למען בעלי חיים ימיים שניצודים למטרות מאכל וסחר. לפני 14 שנה הוא הצטרף לארגון האקטיביסטי שנלחם בציידי לוויתנים, דולפינים, כרישים, דגים ממינים שונים וכלבי ים במטרה להגן על החיות הימיות מפני האדם באזורים בהם אין פיקוח מוסדר.
המרסטדט החל את עבודתו בארגון בתחתית שרשרת הפיקוד בסיפון ועם השנים, לאחר שצבר נסיון רב, הפך לקפטן של ספינת "בוב בארקר", השתתף בעשרה מבצעים ממושכים מאנטארקטיקה במאבק נגד ציידי לוויתנים מיפן ודייגים שצדו אלפי טונות של דגי שן עצומים המבוקשים למאכל במסעדות בעולם ועד לפיקוח אחרי דייגים עם הצי הימי של ממשלת גבון באפריקה.
"הבעיה העיקרית היא שהאנשים לא חושבים על מה שקורה בים. הם לא רואים אותו וגם אם הם בים, הדיג מתרחש במעמקים. זה מחוץ לטווח הראייה והתודעה שלנו. כלי השיט שלנו ננגחו על ידי ספינות, נורו עלינו יריות, התיזו עלינו מים מזרנוקים, אבל אנחנו מדברים את השפה שאותה הציידים מבינים – הפסד ורווח".
"אנחנו גורמים להם לאובדן כלכלי כבד. יש קשר הדוק בין דיג בלתי חוקי, לסחר בסמים וסחר בבני אדם. ארגוני הפשיעה מקושרים זה לזה והם מנצלים את אותן פרצות חלשות כדי להשיג את המטרות שלהן. אנחנו מעמידים את עצמנו בסכנה מחושבת, אך הפרספקטיבה שלי היא מה שיקרה לנו, הוא כאפס למה שימשיך לקרות לבעלי החיים, אם לא נתערב".
110 ימי מרדף אחרי דייגים
מה גרם לצעיר בן 18 לעזוב את הבית הבטוח לטובת הרפתקאה ימית וחיים על הקצה? "ב-2003 איסלנד הכריזה שהיא מעוניינת לצוד לוויתנים אחרי שנים רבות של איסור ציד בינלאומי ותירצה זאת במסגרת צורך במחקר מדעי. כשהמדינה שבה גדלתי תמכה בהחלטתה, הבנתי שמאות לוויתנים עומדים למות בגלל הציד ואיבדתי אמון בממשלה ובמדינה שתפתור את הבעיות בנושא", הוא מסביר. "יש לנו הרבה חוקים שנועדים להגן על האוקיינוסים, אך למעשה חסר מי שיאכוף אותם. ארגון סי שפהרד נכנס לחלל הזה שבו לא מתבצעת אכיפה".
ציד וסחר בחיות בר מגלגל בשנים האחרונות מיליארדי דולרים ולדברי האמרסטדט, ארגוני הפשיעה הבינלאומיים הבינו כי מדובר בדרך מהירה ופחות מסוכנת לרווחים גדולים על חשבון בעלי החיים. "סחר בחיות בר מניב יותר כסף מסחר בנשק וסמים, אז ארגוני הפשיעה מתמקדים בהברחת דגים ושנהב. הסיכויים להיתפס קטנים יותר, העונשים מופחתים. בעוד שהברחת סמים עלולה להסתיים בעונש מוות, במקרה של הברחת שנהב מדובר בעונש של מספר שנים".
אחד המבצעים הזכורים לו במיוחד בשנים האחרונות היה מרדף שנמשך למעלה מ-110 יום אחרי ספינת דיג בלתי חוקית. "הצוות שלי ואני קבענו שיא עולמי של מרדף ימי ממושך אחרי אחד מכלי הדיג המבוקשים ביותר בעולם. האינטרפול ניסה לאתר אותו במשך שנתיים ובמשך מספר שנים הוא היה ברשימה השחורה של ארגונים ברחבי העולם", הוא מפרט.
"אחד היעדים שלנו היה לסכל את הפעולה של ספינת דיג שזכתה לשם "ת'אנדר" (רעם). במהלך הפעילות שלה בעשר השנים האחרונות, ספינת הדיג שהיתה בבעלות ניגרית, אך בעליה היו בספרד והסתירו את זהותם, גרפה לבעלים שלה רווחים של למעלה מ-60 מיליון דולר בדיג לא חוקי באנטארקטיקה. לאחר שאיתרנו את מיקומה של ספינת הדיג, הבחנו שמתחילה פעילות להורדת רשתות הדיג למים, פעולה שלא מותרת בחוק באנטארקטיקה".
סערות עם גלים בגובה תשעה מטר
"הודעתי להם בקשר ברדיו שאנחנו מבצעים מעצר אזרחי ודרשנו מהם לעצור. הם נמלטו והותירו מאחור את הרשת. ספינה נוספת שלנו הגיעה לסייע ואנשי הצוות שלה עמלו במשך חודש וחצי כדי לפרק ולהחרים את הרשת באורך של 72 קילומטרים ולחלץ את בעלי החיים ששרדו".
המרסטדט מתאר כי הדייגים ניסו להימלט דרך משטחי קרח עצומים, אך המרדף לא פסק גם במזג אוויר סוער וקשה בים. "נתקלנו בגלים בגובה של שמונה ותשעה מטרים באוקיינוס הדרומי. הם בחנו את הסבלנות שלנו במשך חודש שטו באיטיות בתקווה שנאבד עניין או שייגמר לנו הדלק".
אחרי 50 ימי מרדף, הדייגים ניסו לחדש את פעולות הדיג והמרסטדט קירב את ספינת הארגון לאחורי הספינה של הדייגים. "בזמן שהם החלו להוריד את רשתות הדיג למים, הצוות שלי הצליח לחתוך את המצופים של הרשת, דבר שמנע מהם להוריד את ציוד הדיג", הוא מגלה. "אמרתי לקפטן שלהם שכל ניסיון שלהם להוציא את הרשתות, יגרור אותנו לחתוך לו את הרשתות. הפרענו להם במהלך הדיג. רדפנו אחריהם במשך יותר מ-110 ימים עד שהספינה שלהם שקעה באחד האיים במפרץ גינאה".
במסגרת המבצעים של הארגון הוא מבלה זמן רב בים. "אנחנו רודפים אחרי כלי שיט כמעט 130 ימים בשנה ושאר הזמן שלנו מוקדש להכנה לקראת היציאה למסעות הללו. החל מגיוס תרומות מהציבור. יש אומנם איתי 30 אנשי צוות בספינה, אך עוד עשרות אלפי מתנדבים שתורמים לנו מכל העולם כדי שנוכל להפליג למקומות נידחים ולא מפוקחים בעקבות הדייגים והציידים".
"תענוג לרדוף אחרי ספינה שלא יכולה לצוד לוויתנים"
הפעילות של הארגון בשנים האחרונות הסתכמה גם לא בפעם במעצרים של פעילים ביפן ובאיי פארו במהלך נסיונותיהם לעצור ציד של לוויתנים. הוא מציין כי למרות התנגדות שהיתה בעבר מקרב מדינות או ממשלות למבצעים נגד דייגים, בשנים האחרונות חלה תפנית מעודדת.
"רדפנו אחרי ציידים יפנים שגונו בסופו של דבר על ידי בית הדין הלאומי על מעשיהם. כשהתחלנו להתמקד בדיג בלתי חוקי, יצרנו יחסי עבודה עם רשויות חוק ומדינות רבות. מאחר ואנחנו מפעילים כלי שיט בכל העולם שמסייעים לאיסוף מודיעין, ברגע שאחננו מספקים זאת לרשויות החוק, זה מאיץ קידום של חקירות ומעצרים".
בין כל ההפלגות, הדאגה לאנשי הצוות והמאבק להצלת החיות, הוא מוצא גם זמן להינות מהטבע הפראי והמפגש עם בעלי חיים ימיים ובעלי כנף.
"מצד אחד, הדבר הכי קשה בעבודה בסי שפהרד, הוא שאני רואה את הזוועות הגדולות ביותר שאנשים מחוללים לעולם, אבל אני נמצא במצב שאני יכול לעשות משהו בנושא ולשנות זאת", הוא מסכם.
"היפנים צדים בין 20 ל-30 לוויתנים מדי יום בעונה, אך כשאנחנו מפריעים להם, הם לא מצליחים לצוד בכלל. זה תענוג גדול לרדוף אחרי 800 טון של ספינה שלא יכולה לצוד ולשחוט לוויתנים, אלא לראות לוויתנים מגיחים, שוחים לידינו ולדעת שהם מוגנים כי אנחנו שם בשבילם. זה אחד הדברים שגורמים לי לישון טוב בלילה".
לפנייה לכתב/ת 
