דריימונד גרין צריך להירגע
כדאי לפורוורד של גולדן סטייט להבין שעוד כמה שערוריות, ויימאס לכולם מהאפשרות שייעדר שוב מהמשחק הכי חשוב של העונה
התוצאות? במשחק עצמו ג"ס חיפשו את דוראנט כמו במשחקים הקודמים עם קבוצתו הקודמת. בעצם, כמו ברוב המשחקים שלהם העונה. לכן אוקלהומה, מצידה, התמקדה בעצירת דוראנט, וברבע הראשון אפילו הצליחה בכך. הבעיה התעוררה כאשר קר הוציא אותו לנוח, ופתאום ג"ס נראו כמו קבוצה, ואילו אוקלהומה שוב לא ידעו על מי צריך לשמור. ג"ס רצה, וכאשר דוראנט חזר, לא היו לחברים שלו לשעבר כלים לעצור את הרכבת שפשוט דרסה אותם. בזכות הזעם הקדוש של ווסטברוק, המשחק המשיך להיות צמוד וחם, אבל זהות המנצחת לא הוטלה בספק. גם בתחרות האישית בין שני הסופרסטארים.
אולי ווסטברוק ניצח בקרב (האישי), אבל נוצח במלחמה (הקבוצתית). המספרים שלו היו מדהימים, כרגיל, אבל בלי קאנטר אין להם מספיק כלים בהתקפה. שתי הקבוצות השקיעו מאמצים עילאיים במשחק הזה, ושתיהן הפסידו במשחקים העוקבים, מול יריבות נחותות. ג"ס הובסו מול הנאגטס, ששיחקו בלי רוב הליין אפ שלהם. אוקלהומה מצידם הובסו בוושינגטון, במשחק שבו לפחות "על הנייר" הם צריכים להוות יריב של ממש. לשתי הקבוצות היה יום מנוחה לקראת המשחק הבא שלהן - אין תירוצים, אבל האמת שקשה לחזור ממשחק כה טעון ללו"ז הצפוף והלא ממש מעניין, בואו נודה, של העונה הסדירה.
אף אחד לא יזכור שהנאגטס היו בין עשר הקבוצות המאושרות שזכו לנצח את ג"ס בעונה הסדירה. את ההפסדים של אוקלהומה אפילו אני כבר מזמן לא מנסה לזכור. הם יהיו בפלייאוף, כי בשביל לעבור אותם קבוצות הלוטרי צריכות מאזן חיובי. היו דברים מעולם, אפילו לא מזמן, בתקופה שהמערב היה "חזק". כרגע הם מקדימים רק את הקבוצות עם המאזן השלילי, שאפילו אחת מהן תצליח להשתחל לפלייאוף, לכן קשה לראות את להקת הליווי של ווסטברוק מנושלים מהכבוד המפוקפק לפגוש בסיבוב הראשון אחת משתי המתמודדות העיקריות לפגוש את הקאבס לרימאץ' ביוני.
ההתרחשות הכי מעניינת חיכתה דווקא במשחק הבא של ג"ס. כידוע, לדריימונד גרין יש יומרות מעבר לתרומה התקפית לא יציבה, והטענות שלו שהוא הלב של הקבוצה והברומטר שלה אינן קלות להפרכה, אבל דוקא במשחק האחרון שלהם, בסקרמנטו, הטיעונים שלו קיבלו מכה כואבת. בהעדרם של פאצ'וליה ו-ווסט, לג"ס כמעט אין שחקני פנים משמעותיים, למעט מגי וגרין. אך בעוד מגי פורח ומוכיח שהתבגר, התמתן והוא כיום שחקן ציר לגיטימי, אפילו בקונטנדר, גרין חווה תקופה לא טובה. שלשום בסקרמנטו הוא היה הברומטר של הקבוצה. כל עוד הוא שיחק, המשחק היה צמוד, ואפילו עם יתרון קל לקינגס. גרין התעצבן במהלך ברבע השני בו היה צריך להיות ברור כשמש שישרקו לו עבירה על קאינס, שהצליח לשחרר את הכדור פנימה במהלך שמזכיר את ה"אורוק האי" משר הטבעות, מנחית את הלפיד לתוך מארז הפצצות שבתחתית המצודה
גרין יצא בסדרת קיפוצי מחאת גורילה וצרחות והצבעות על השופטים והרקה שלו. שתי הטכניות היו בלתי נמנעות. בהיעדרו, לקח לג"ס כמה רגעים להתעשת, ואז הם פשוט רצו, מוכיחים שכל שחקן אחר עם מימדים דומים לשלו, למשל איגודאלה וקלעי תומפסון, אבל גם ליווינגסטון ואפילו דוראנט, יכולים לעמוד במרכז הטראפ שמתוכנן במקור בשבילו, אבל האחרים הסתדרו לא רע בלעדיו. כמה לא רע? לנצח 17:42 ברבע השלישי, שבו הקינגס, הקבוצה המקומית, לא עברו את החצי, נו בערך.
לדעתי גרין נחשף בגודל הטבעי שלו. שחקן הגנה מצוין, כי הוא מוציא לפועל את ההוראות של המאמן. האחרים פשוט הוציאו לפועל את השורה שלו. פעם אחר פעם. וזה פשוט עבד. בלי בוגוט, אזילי ובארנס שעזבו, בלי פאצ'וליה ו-ווסט שלא מתלבשים בשבועות האחרונים ואפילו בלי גרין. המכונה ההגנתית של ג"ס ממשיכה לעבוד, ולדרוס.
הו, כמעט שכחתי את ספייטס, מאריס ספייטס, גם הוא בעוזבים, סליחה אח'שלי.. אה, וברבוסה גם. אבל מקווה שהצלחתי להעביר את המסר. חבר אתה חסר, נקסט חבר... הסתדרו בלעדיהם, יסתדרו גם בלעדיו. בנבחרת ארה"ב לאולימפיאדה נחשפו במערומיהם גם גרין וגם קלעי תומפסון. שחקנים טובים, אפילו מצוינים, אבל לא כאלו שאין להם תחליף. אז כדאי לגרין להבין שעוד כמה שערוריות ויימאס לכולם מזה שבמשחק הכי חשוב של העונה הוא עוד פעם עלול להיעדר, בגלל דחף בלתי נשלט לשלוח את ידיו ורגליו למבושים של היריב, והוא ימצא את עצמו עם כרטיס לכיוון אחד, כמו רבים וטובים לפניו.
לפנייה לכתב/ת 
