לפני חודש נחתה בביתה החדש בסן דייגו השחקנית המצליחה דאנה איבגי. בדיוק כשבישראל הקריירה שלה שוב שברה שיאים, היא החליטה לעשות את הצעד ולנסוע ללמד את הסטודנטים באוניברסיטת סן דייגו.ההחלטה הגיעה אחרי שקיבלה הצעה מתכנית שוסטרמן בשיתוף מרכז ישראל להבאת אמנים מובילים מישראל למוסדות בארה"ב. התכנית הייחודית היא יוזמה של קרן צ'רלס ולין שוסטרמן שהחלה להתגבש כבר לפני 8 שנים בשיתוף המכון ישראל, מוסד אקדמי שמטרתו להפיץ ולהרחיב את הלימוד וההיכרות עם ישראל המודרנית והמגוונת.

היוזמה נולדה מהרצון להביא אמנים ישראלים מתחומים שונים באמנות אמנות פלסטית ועד משחק, ללמד באמריקה.במסגרת התכנית מגיעים 14 אמנים ישראלים משלל תחומים לאוניברסיטאות ומוסדות לימוד מקומיים ומלמדים את האמנות שלהם. "מה שהופך את התכנית הזו של שוסטרמן לייחודית", מתארת מארג' גולדווטר, מנהלת התכנית, "זה החיבור שהיא מאפשרת בין האמן האורח לסטודנטים. היא פותחת בפניהם את האפשרות להתחבר בכמה רמות, בכמה דרכים וסביבה משתנה. והכל לפרק זמן משמעותי מספיק".

בראיון מיוחד לידיעות אמריקה מספרת איבגי על החוויה עד כה. "אני מבחינתי באה לתת אמנות ואני חושבת שהמטרה היא לא להתאמץ להסביר את ישראל, תמיד רציתי שתהיה הבנה של המורכבות ושכל אחד יצא מהמסגרות שלו ויתקרב לאחר".

איבגי הגיעה לארה"ב עם בעלה איתמר ובנה מיכאל. "בשבילנו זו גם הזדמנות משפחתית. מאז שמיכאל נולד משהו קרה וכל הזמן אנחנו טסים, כשהוא היה בן 4 חודשים היינו בפסטיבל טרייבקה, אחר כל היינו 3 חודשים עם ציפורלה בניו יורק ולוס אנג’לס, וצילומי סרט באיווה ופסטיבלים בצרפת ויוצא שכל כמה חודשים אנחנו מגיעים בעיקר לאמריקה, עכשיו זו הזדמנות להתיישב קצת ביחד. הגענו לשכונה מהממת", היא מספרת. "היינו צריכים לבחור גן ולהסתדר והאמת שבזכות קבוצת פייסבוק של אמהות ישראליות שמיהו לעזור ולייעץ בכל דבר כאן, הכל הסתדר".

"כל אחד יצא מהמסגרות ויתקרב לאחר".(צילום: רוני כנעני)

מתישהו, מבטיחה איבגי, היא גם תקפוץ לאל.איי לפגוש כמה סוכנים. למעשה, זו הפעם הראשונה שהיא לא משחקת. כבת להורים שחקנים היא התחילה לשחק מגיל צעיר. כשהייתה בת 10 היא כבר שיחקה לצד אביה בסרט "מלאכים ברוח"ומאז הספיקה לככב 'בסרטים כמו "כנפיים שבורות", "אור", "כלת הים"ו"אפס ביחסי אנוש", לכתוב ולשחק בפרויקט התיאטרון המצליח ציפורלה, בסדרות כמו"מסכים "ו"הבורר"ובהצגות תיאטרון רבות. לאורך השנים היא גם קטפה הרבה פרסים, בהם 3 פרסי אופיר.

הניסיון והתארים שקטפה הובילו אותה עד סן דייגו. מאז שנרקמה התכנית היא פעלה ב-68 מוסדות עם 78 אמנים ישראלים. האמנים הם בין השאר זוכי פרס ישראל, פרס אופיר, מועמדים לאמי, לאוסקר ועוד.

עבורה מדובר בהרבה יותר מפרויקט לימודי. "הם פנו אלי לפני שנה והחלטתי ללכת על זה. תמיד אהבתי לעשות שינויים גדולים. בגיל 19 למשל, שיחקתי והייתי בסוג של שיא ואז החלטתי לעשות סוויץ ללמוד משחק, אני תמיד חושבת על מה נכון לי מבחינה רוחנית. מעולם לא עשיתי את הטיול הגדול”, היא מוסיפה. "יצאתי מהתיכון, עבדתי, למדתי כל הזמן דברים מגוונים ושונים אבל אף פעם לא יצאתי מהחיים שלי, לתרבות שונה או מציאות שונה, לי זה לא נראתה אופציה כי הרגשתי שאני עוסקת בתחביב שלי. אני גם לא אוהבת להיות תיירת, אני מרגישה שאני צריכה בכוח ללכת לאתרי תיירות. הדרך היחידה שלי לטייל ולחוות את העולם אחרת זה להיטמע, להיות חלק מהסביבה, להיות בעשייה".

גם ההוראה לא חדשה לדאנה. בישראל היא העבירה במסגרת ציפורלה סדנאות משחק מקוריות. "בארץ אני מלמדת סדנאות שפיתחנו בעצמנו בסטודיו של ציפורלה, בבית הספר ניסן נתיב ותלמה ילין. כאן זו הפעם הראשונה שאני מלמדת באוניברסיטה".

באוניברסיטת סן דייגו היא מלמדת משחק מול מצלמה באנגלית ומתארת חוויה שונה שכרוכה בעיקר בתרבות שהיא טרם נתקלה בה. "הסטודנטים מלאים במוטיבציה. אמרתי להם שהם תלמידים יותר מדי טובים, אני רוצה שישברו גבולות, חשוב לעשות טעויות להביך את עצמך והם ממושמעים מדי. הכל נורא מסודר. זה מאוד שונה מניסיון עם סטודנטים בארץ. בישראל אחרי כמה דקות כבר כולנו חברים וקרובים".

איבגי מספרת איך היא מגלה לאט לאט את המשמעות של התכנית, דווקא כשהשיח על ישראל לא ממש מתקיים. "על ישראל יוצא לנו לדבר תוך כדי. אני מלמדת ונותנת דוגמאות מהחיים שלי. משחק זה ללמוד על עצמך וללמוד על בני אדם אז אנחנו עוסקים במקום שממנו אנשים באים. עצם זה שיש קבוצה שמגיעה מכל כך הרבה תרבויות חשוב שאנשים ידעו להסתכל על אנשים. דרך הדיאלוג הזה", היא מדגישה, "הקירבה יכולה להתקיים, במקום להגיד ישראל וישראל, זה עובר באופן טבעי ומוחשי יותר. ככל שתהיה קירבה תרבותית הדבר הזה כאן יוכח כהצלחה וזה מה שמדהים בתכנית הזו בעיני".

בשוסטרמן מחזקים את דבריה ומספירים שהאמנים מספקים יותר מרק לימוד ואינפורמציה, הם מספקים חלון לליבה של ישראל. "כשאנחנו בוחנים את שמונה השנים האחרונות, אנחנו רואים את ההצלחה של התכנית בהבאת האמנים המובילים בישראל לקהילות וגם אחרי שהתכנית מסתיימת העניין באמנים ישראלים עולה".