בגמר הגביע ראינו צהובים אחרים
ההבדל בין מכבי של הניצחון על ירושלים לבין מכבי של כל העונה הייתה הדרך. הפעם, ניהול המשחק של בגאצקיס היה מצוין
האם מכבי תל-אביב מצאה את הדרך חזרה? השנה מכבי איכזבה כל כך הרבה פעמים, ולא רק מבחינת התוצאות. ההתנהלות של ראשי המועדון בבניית הסגל (במועדון מתוקן מאמן בוחר את הסגל שלו יחד עם הנחייה של הרכז המקצועי, שמתווה דרך שהמועדון מאמין בה), זילות במעמד המאמן שבאה בעיקר אחרי לכתו של ארז אדלשטיין (כמה ניסיון היה להדר, ליובין ובעבר אף לאבי אבן להוביל מועדון בסדר גודל שכזה??), היחס לקהל ובעיקר אובדן הדרך.
ההבדל בין מכבי של גמר הגביע לבין מכבי של כל העונה הייתה הדרך. ראשית, מכבי הכריחה את ג'רלס לנוע לצד ימין שבו אחוזי הקליעה שלו נמוכים יותר והוא כמעט ולא חודר לטבעת. שנית, הובלת הכדור לאורך כל המשחק, במיוחד בדקות הסיום, הייתה בידיים של הרכזים שלה (מקל ואוחיון) ולא כמו בעבר, כאשר סילי, ווימס וגאודלוק קיבלו את ההחלטות והובילו את מכבי למשחק מאולתר ומפוזר.
ניהול המשחק של בגאצקיס היה מצוין, והוא הראה שליטה בשחקנים שלו. זה קרה בחלוקת הדקות של ראד (על מנת להוציא ממנו את המיטב יש להחזיק אותו קצר) וגאודלוק, שהוא שחקן סופר-מוכשר שצריך לתזמן את הדקות שלו לרגעים הנכונים בהם מכבי משחקת בשבילו. השימוש באייברסון ובשגב מול סטודמאייר היה מכוון ונכון. מכבי באה מוכנה. בגאצקיס צריך להבין כי במועדון כמו מכבי תל אביב יש להגיע לכל משחק ברמת מוכנות שכזאת ועם דרך ברורה למשחק.
לפנייה לכתב/ת 
