אלאור אזריה נשלח לשנה וחצי מאסר
בית הדין הצבאי גזר את דינו של סמל אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל פצוע. השופטת אל"מ מאיה הלר: "הערך העיקרי שנפגע כאן הוא קדושת החיים". עם זאת קבעה כי "היה בסיטואציה מורכבת". אזריה יחל בריצוי עונשו בעוד 12 יום בכלא 6
שנה וחצי מאסר בפועל ושנה וחצי על תנאי. זה העונש שנגזר בצהריים (יום ג') על סמל אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון בחודש מרס. באולם א' בבית הדין הצבאי בקריה הקריאה השופטת אל"מ מאיה הלר את גזר דינו: "הנאשם פגע במחבל ללא כל הצדקה. הערך העיקרי שנפגע ממעשה הנאשם הוא ערך החיים. אזריה פגע גם בערך טוהר הנשק שמופיע ברוח צה"ל". עם זאת אמרה כי "ניתן למנות כנסיבות מקלות מספר שיקולים: זירה מורכבת של פיגוע שבו מחבלים ביקשו לקטול חיילים שהיו בעמדה והם אף הצליחו לפצוע חייל". ynet ליווה את האירועים במשדר מיוחד מהקריה.
לקריאת גזר הדין המלא - לחצו כאן
דיווחים נוספים על יום הדין של אלאור אזריה
תיעוד מהאולם: משפחת אזריה שרה "התקווה"
"חייל שסרח": ביקורת על יעלון והרמטכ"ל בגזר הדין
"גיבור של אמא" על ציפורניה של אושרה אזריה
זעם במשפחת המחבל: "צוחקים עלינו בפנים"
סנגורו של אזריה, אילן כץ, אמר בתום הדיון כי "העונש שנקבע ביחס לעבירה שבה הורשע הוא עונש קל". סנגור נוסף, אייל בסרגליק, ביקש עיכוב ביצוע לעונש של לפחות שבועיים, עד לתום הליך הערעור: "סיכויי הערעור טובים מאוד. עד מרכזי חזר בו מעדותו". השופטת קבעה בתום הדיון כי אזריה יחל לרצות את עונשו בעוד 12 ימים - ב-5 במרס בשעה 11:00 בבוקר: "הכלל הוא כי נאשם שנגזר דינו למאסר - יתחיל ריצוי עונשו מיד. יחד עם זאת על מנת לאפשר לנאשם תקופת התארגנות לצורך תחילת ריצוי המאסר ובשים לב להתנהגותו במעצר הפתוח עד כה סברנו כי ניתן להורות עת עיכוב לתקופה של התארגנות סבירה". אזריה ירצה את עונשו בכלא 6 בצפון.
"כל השופטים סבורים שנגרמה פגיעה קשה לערכי טוהר הנשק וקדושת החיים אך הייתה התפלגות בין השופטים לגבי העונש", קבעה השופטת, "קשה לאתר פסקי דין בעבר עם נסיבות דומות. רוב השופטים ראו כי מתחם העונש ההולם הוא 18 עד 48 חודשי מאסר בפועל. השופט שבמיעוט ראה לקבוע את מתחם העונש בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל".
"מלאכת הענישה קשה ומורכבת. העונש הקבוע של עבירת ההריגה היא 20 שנות מאסר ללמד על חומרת העבירה, אך שיטת השיפוט היא אינדיבידואלית ובוחנת כל מקרה לגופו", פתחה השופטת את דבריה. היא קבעה כי "השימוש הקטלני בנשק כלפי המחבל השפל בוצע אחרי שפגע בחייל. ערך טוהר הנשק משונן על-ידי חיילים השכם וערב. סטייה מערכי טוהר הנשק עלולים לכרסם בצה"ל. הערך העיקרי שנפגע כאן הוא קדושת החיים". עוד קבעה כי "בחברה הישראלית הצבא הוא צבא העם שמקיף את כל שדרות הציבור. לא ניתן להפריז בהוקעה חריגה מערכי צה"ל. הפרת טוהר הנשק עלולה לפגוע במדינת ישראל. הפגיעה של הנאשם בטוהר הנשק ובקדושת החיים היא פגיעה קשה".
אל"מ הלר חזרה על עיקרי הטיעונים לעונש ועדויות האופי לפיהן אלאור התגייס ליחידה קרבית לתרום למדינה ובתקופת האירוע היה במשבר ולא זכה ליחס וטיפול מצד מפקדיו: "שמענו על כך שמפקדי אזריה לא פנו אליו במהלך במשפט והמצב הרפואי של הוריו הידרדר". לפי התביעה, כך אמרה, "אזריה השתמש בנשקו בכוח לצורך מטרה פסולה, אך היה בסיטואציה מורכבת". השופטת הזכירה כי התביעה טענה כי "יש לקחת בחשבון את אי נטילת האחריות של אזריה על מעשיו".
עם זאת, היא מנתה כאמור גם נסיבות מקלות: "בתא השטח הרלוונטי הייתה התראה קונקרטית לביצוע פיגוע. זה היה גם אירוע האמת המבצעי הראשון של אזריה, והפעם הראשונה שבה טיפל בחבר פצוע. הזירה גם הייתה פעילה עם כוחות אזרחיים וצבאיים. האווירה הייתה מורכבת ומתוחה".
השופטת גם חזרה על הטענה שלפיה יש להקל על אזריה בשל התערבות מח"ט כפיר בשבועות האחרונים על בסיס ההגנה מהצדק. "הנאשם עשה מאמצים עילאיים לשרת ביחידה קרבית ולסכן את חייו למען המדינה. התנהגותו גילמה חמלה ואנושיות רבה כלפי הזולת לאורך שירותו", קבעה השופטת בהתייחסה לאופי השירות של אזריה. "מצאנו להתחשב בתקופה בה ישב אזריה במעצר פתוח והתנהג בצורה חיובית בתקופה זו. מצופה היה משרשרת הפיקוד בחטיבת כפיר לבקרו בתקופה זו".
השופטת גם התייחסה לאמירות הדרג הפוליטי והצבאי בהליך: "בשלב שבו התבטאו חקירת מצ"ח הייתה בראשיתה. כשמדובר בעניינים של חקירה, ראוי שימתינו עד להתבהרות התמונה".
לימינו של אלאור ישבה במהלך הקראת גזר הדין אמו אושרה ולשמאלו אביו צ'רלי שחיבק אותו. אזריה התייצב בקריה בשעת בוקר מוקדמת ועם כניסתו לבית הדין התקבל במחיאות כפיים סוערות על-ידי תומכיו. למקום הגיעו גם הוריו של אזריה, צ'רלי ואושרה, שפרצה בבכי, חברתו אוראל ובני משפחה נוספים. סמוך לשם התאספו מאות מפגינים כדי להביע תמיכה בחייל. האב צ'רלי אזריה אמר לתומכיו באולם: "נקבל את גזר הדין ונמשיך בדרך". הוא קרא להם "לשמור על איפוק. בלי בלגן למרות שמנסים לצייר אותנו כעבריינים".
התביעה הצבאית דרשה להטיל על אזריה בין שלוש לחמש שנות מאסר, תוך ציפייה להתחשב בו ולנקוט ברף הנמוך של מתחם זה. עוד דרשה התביעה להטיל עליו הורדה לדרגת טוראי. ההגנה, מאידך, דרשה שאזריה לא יישב ולו יום אחד בכלא הצבאי. "אנחנו אופטימיים ומקווים לטוב", אמר לפני הדיון דודו של אלאור, ויקטור, עם כניסתו לאולם.
ההגנה ביקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר, אך התובע הצבאי סא"ל במיל' נדב וייסמן הביע התנגדות לעיכוב ביצוע, "מלבד כמה ימי התארגנות. לכל המאוחר על הנאשם להתחיל לרצות עונשו ביום ראשון הקרוב. הנאשם כבר לא נהנה עוד מחזקת החפות. יש אינטרס ציבורי לקיים את עונש המאסר באופן מיידי". השופטת הגיבה: "ניתן ימי התארגנות וזכות להגנה לבקש מערכאת הערעור את עיכוב ביצוע העונש".
בתום הדיון אמר התובע וייסמן: "בית הדין העביר בהכרעת הדין וגם בגזר הדין מסר חשוב לכלל המפקדים והחיילים בצה"ל, באשר לערכי צה"ל ולחשיבות השמירה על טוהר הנשק. ברור לנו שזה לא יום קל עבור הנאשם ומשפחתו, אבל את הדין צריך לעשות והדין נעשה. ההליך הזה היה הליך חשוב, שחובה היה לבצעו לאור נסיבות המקרה, ואנחנו מסיימים היום את המשפט בערכאה הראשונה בתחושה שהמסר הראוי עבר".
אזריה יעזוב את בסיס נחשונים שליד ראש העין, שבו שהה במהלך משפטו במעצר פתוח כעובד רס"ר, ויתייצב כאמור בכלא 6, הסמוך להר הכרמל ומיועד לכלואים לתקופות מאסר ארוכות. כעבור כשנה מקובל להעביר חיילים כלואים שנכלאו לכמה שנים לכלא אזרחי, אך ועדה מיוחדת במשרד המשפטים תתכנס לדון במקרה של אזריה בעתיד, במידת הצורך. מבחינת אזריה וסביבתו, המאבק יימשך גם אחרי שמיעת גזר הדין - בהליך הערעור על הכרעת הדין עצמה, שבו הוא הורשע באופן מהדהד ומפורט בעבירת ההריגה ובהתנהגות שאינה הולמת.
החייל, מצדו, עדיין לא הביע חרטה על מעשהו, אך ביקש בשלב הטיעונים לעונש כי השופטים ינהגו בו "במידת הרחמים", בין היתר לאור עברו כלוחם מצטיין וללא דופי, והבעיות הרפואיות שמהן סובלים הוריו, צ'רלי ואושרה – בעיות שאף החמירו במהלך המשפט המתוקשר שהסעיר את צה"ל והחברה.
הזמר אריאל זילבר, התומך באזריה, הגיע אף הוא להפגנת התמיכה ושר שיר מיוחד שחיבר כאות תמיכה בו. בשיר נכתב בין היתר כי אזריה הוא הגיבור, ו"בגובה הקצונה פושט מנהג להפנות את הגב לחייל בשדה הקרב. מי שיש לו קצת שכל בראשו – הקם להורגך השכם להורגו". לפני שביצע את השיר, אמר זילבר: "ברכות לעם ישראל. נוציא אותו זכאי. לא חנינה, זכאי".
לפנייה לכתב/ת 
